אמנון לביא

אמנון נולד ביום כ"ה באדר תרצ"ז (8.3.1937) בקיבוץ שריד. ילד רגיש ובעל דמיון עשיר. ער לכל המתרחש בעולם ובקרב עמו, ומתוך עניין זה היה מרבה לקרוא עיתונים. מגיל צעיר בלט באומץ לבו; בכל טיול היה מהראשונים למילוי משימות קשות ולעזור לכל נחלש וחלש.
כבר כילד בן עשר, ב"שבת השחורה", בשעת המצור של הבריטים על המשק פרצו אמנון וחבריו את ההסגר, חמקו מבית הילדים, עקפו את משמרות החיילים ורצו ל"משק הילדים" כדי להאכיל את החיות. 
אמנון, מקבוצת "עופר", סיים י"ב כיתות בבית הספר היסודי ובמוסד החינוכי שבקיבוצו. היה מדריך בתנועת השומר הצעיר, נערץ על חניכיו, חבר טוב להם ויחד עם זאת לא היה מן הוותרנים בדרישותיו מהם, כי הוא עצמו שימש להם מופת ודוגמה. הוא הכיר וידע כי לא די לו לאדם ביכולת, שכן יש לצרף לתכונה זו מאמץ ומעש – ואלה מביאים לידי הישג בחיים. 
הוא היה ספורטאי מעולה והצטיין גם בשחמט. 
בנובמבר 1954, עם סיימו את לימודיו, התגייס לצבא, לצנחנים, וזכה לענוד כנפי צנחן. גם בעת השירות הצבאי היה צמא דעת ושאף ללימודים, כפי שיעיד מכתבו האחרון הביתה (שנכתב ארבעה ימים לפני נפלו), בו הוא מבקש ספרי קריאה וביניהם אף "ספר רציני ללימוד מתמטיקה".
מפקדיו העריכו אותו, כי את הכל עשה במסירות. האימונים היו אמנם "חדגוניים", כפי שתיאר אותם, אך במשך כל ימי-שירותו, למרות שהתגעגע הביתה – לחזור לעבודה ברפת, ידע כי עליו למלא את חובתו במלואה ואמר: "עלי לעבור זאת – ויהי מה!" 
 
ביום י"ג באלול תשט"ו (31.8.1955) נהרג במהלך פעולת הצנחנים במשטרת חאן-יונס. היה בין ראשוני-הפורצים, תפקיד שהיה ראוי לו כחייל מצטיין. 
הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בקיבוץ שריד.
 
חוברת זיכרון יצאה בקיבוץ שריד ובמתחם המוסד החינוכי הוקם לזכרו "בית-אמנון", הכולל אולם קריאה ועיון וספריה פדגוגית לחניכים ולמורים כאחד, ומשמש כיום כארכיון הקיבוץ. כן נחנכה ב- 19 במאי 1956, בבית מפ"ם החדש בקרית חיים, ספריה על שמו – ספריית השאלה לילדים ולמבוגרים. זכרו הועלה בספרו של אורי מילשטיין, "מלחמות הצנחנים".