לחברי שריד שלום רב,
בימים אלו אני מסיים 4 שנים בתפקיד מנהל קהילה. התחלתי במשבר הקורונה של 2020 ואני מסיים במלחמה הארורה של 2023. בכל אחת מתקופות המשבר התגלה הקיבוץ במלוא חוסנו ואיכות אנשיו. התנדבות, תרומה, רצון לעזור, ועוד ועוד.
האם אפשר ללמוד מכך שזו דמותו האמיתית של הקיבוץ?
כאן הנושא מעט יותר מורכב ואינני מתכוון לעשות סיכומים והשוואות. ברור שבחיי היום יום לאנשים צרכים שונים, רצונות ומחשבות שנכנסות לHOLD- בשעת משבר.
שריד כבר שנים רבות אחרי ההחלטה על מעבר לקבוץ משתנה. מעבר שמיושם לאט לאט בכל תחומי החיים. לחלק מאיתנו קשה לקבל את השינוי ויתכן שעדיין ישנם חברים המתגעגעים לקיבוץ הישן.
לאלו ואלו קשה וכאשר נוצר צורך חדש, או שקיימת התנגשות של צרכים וערכים, נשכחים היתרונות של תהליכי ההפרטה ואנו נאחזים במוכר ובבטחון שמעניק היחד הקיבוצי.
מהו הקיבוץ היום? האם רק אוסף של פרטים בעלי אינטרסים שונים, ותפיסה אגואיסטית של המציאות או שמה מדובר באוסף של אנשים, בעלי אמונה ודרך משותפת, הרואים חשיבות רבה בקיומה של ערבות הדדית וסולידריות קהילתית ומבינים מהי התחשבות וקבלת האחר והשונה?
נדמה שזהו האתגר העיקרי שבפניו אנו עומדים. לאמץ התנהגויות שלנו מתקופות משבר ולשלבם בחיי היום יום.
להבין מהם יתרונותיה של קהילה קיבוצית, מהו ניהול דמוקרטי, שתפני, האם יש קשר בין בעלות על אמצעי ייצור לבין הצלחה, שגשוג וחדשנות.
האתגרים העומדים בפנינו כחברה, כקהילה אדירים. יש לנו מוסדות , מנגנונים ומערכות שעדיין נותנות מענה לחברים וחברות נזקקים או חלשים. חוזקת הקהילה כחוזקת הטבעת החלשה בשרשרת.
קיבוץ רב דורי שבו חמישה דורות הוא אתגר אדיר. יצרנו סיפור במשך כ – 100 שנה. האם אנו מצליחים להעבירו לדורות הבאים? מה משמעותו של הסיפור, בחיי התרבות, ביצירה בחיי הרוח ובחיי הקהילה? האם הוא מסמן שעלינו להמשיך במאבק על כינונה של חברה אחרת?
אין ספק שאירועי השנה האחרונה ובמיוחד החודש האחרון חידדו את ההבנה שתנועה חברתית הפרוסה בכל הארץ ולה בסיס ערכי ומוסרי יכולה לפעול גם במישור הארצי וככל שיוצאת מדלת אמותיה היא מחזקת גם את בסיס קיומה ונותנת הצדקה לאחיזה בקרקע וקבלת זכויות המגיעות לה בצדק.
המעגל האישי, המשפחתי ואחריו הקהילתי והארצי משתלבים האחד בשני וכל אחד מוצא עצמו בכל אחד מהם. לפעמים בעל כורחו ולפעמים מתוך בחירה.
נאחל לכולנו שנמשיך לבחור ולהשפיע. שנדע להיות סבלניים ונמשיך לספר את סיפורה של שריד תוך שאנו מציינים את העבר ובונים ביחד עתיד משותף. שנדע לקלוט את בנינו ובנותינו ונראה בשריד מקום יחיד ומיוחד.
תודה מיוחדת לצוות העובדים המסור בבית המשרדים, בענפי השירות ובכל מקום שבו נדרש לתת שירות ולהסביר פנים לחברים. עבודה שלא תמיד מקבלת את ההכרה וההערכה אולם היא זו שמסייעת לחוזקה של הקהילה ולעמידתה במשברים ובעתות מצוקה. עובדי הציבור שלנו שואבים את כוחם מתמיכת הקהילה וחשוב לכולנו להודות על עבודתם החשובה.
אם פגעתי במישהו ללא כוונה, זו הזדמנות אישית להתנצל ולהסתכל קדימה לימים הטובים שיבואו.
ברכות חמות ומיוחדות למלכי שנכנסת לתפקיד ומביאה איתה המון אופטימיות ורצון להשתלב ולתרום לקהילת שריד מניסיונה הרב.
ניר רושקין.
