נגיף הקורונה כבר מותג,
גם ביום חול וגם ביום חג.
הוא חדר לתודעה, עד כדי גיחוך,
והכל מתנהל כאן, הפוך על הפוך.
עולים ועולים מספרי המאומתים,
אבל יותר מדאיג, לצערי, מספר המתים.
מפליא, איך במגזרים הפגועים ביותר,
על התכנסויות בתפילה, לא מוכנים לוותר.
בכפרים ממשיך לקרא למסגד המואזין,
ובמאה שערים מזמינים לסוכה את האושפזין.
ויש גם פלא נוסף, שיהיו כאלה שיידחו על הסף:
איך זה שמקרית- שמונה ועד דימונה
מאמינים שביבי ניצח את הקורונה.
ואיך הערצה אליו מרקיעה שחקים,
אפילו שמתמוטטים להם כל העסקים.
ואיך הם משוכנעים שהבשילו התנאים
שבשם הדמוקרטיה ושלטון הרוב,
את השופטים צריך לזרוק לרחוב.
רק האסימון עוד לא ירד שחיסול בית המשפט
יחסל לכולנו את זכויות הפרט.
לאן זה יוביל, כל בר דעת יודע,
במיוחד כשראש הממשלה הופך מטובע לתובע.
הנחקר יחקור את החוקר, המבוקר את המבקר,
המנכל את הסמנ"כל, המפכ"ל את היחב"ל,
הרמטכ"ל את המטכ"ל, והרש"ל את המל"ל.
עד שעלינו ייסתם הגולל.
אוי…קצת נסחפתי, הרי אנו בחג הסוכות,
צריך לשיר, לשמוח ולא לבכות.
אז נשלח צרור ברכות:
חג שמח ושניזכה את הקרעים לאחות.
יורם שטיינברג
3 תגובות
יורם , כתבת מאוד יפה , עם הדגשה חזקה על הנעשה בארץ.
כאדם הגר מחוץ לגבולות הארץ אתה השכלתה לשמם את הדגש הנכון עד שקשה להבין איך עדיין יש לו תומכים רבים.
אני פעיל חברתי בקהיחות היהודיות באנגליה המנסה לתת איר חדש על נתניהו ומעשיו ליהודים אשר מץנמסים כאשר דומעחם את האנגלית הרהוטה שלו ומדמיע לנם את מה שהם רוצים לשמוע.
השיר דלך ניא בא לי לעזר רב.
תודה ותמדחך לכתוב.
תודה יהושע דותן
*אם אתה לא זכר מי אני , אז אני אבא של אוריין צפלין ואדר דותן וידיד טוב של עדה רון.
חג שמח
יהושוע תודה רבה! ודאי שאני זוכר עוד מהתקופה של גניגר
משולחנו של יום = שולחן שיוצאים ממנו פנינים, פעם אחר פעם.
יופי של מקאמה
מקסים
איזה כישרון