אלישבע בק לבית כץ נולדה ב- 3.9.1925 בגרמניה, בעיר פרנקפורט שעל המיין. בת יחידה לאלה ויעקב כץ. על ביתה ועל שנות ילדותה ספרה מעט, אך ממה שספרה – באה מבית אמיד ומלא פינוקים. היתה תלמידה מצוינת, רקדנית ואהבה מאוד מוסיקה. כל זה נקטע עם עליית היטלר לשלטון. אלישבע כמו רבים אחרים הוצאה מבית הספר, לימודיה הופסקו ומתוך כל אלה, כבת למשפחה מתבוללת, למדה שהיא יהודיה.
כאשר המצב הורע והאב פוטר מעבודתו, החליטה המשפחה לעזוב את גרמניה. בשנת 1935, לאחר מסע ארוך הגיעה באוניה לחיפה.

המעבר לארץ החדשה לא היה קל להורים נפשית ופיזית. המצב הכלכלי הקשה אילץ את אלישבע לעזוב את בית הספר ולצאת לעבודה, וכך בגיל 14 היא מתחילה את דרכה בטיפול בילדים והכסף שמרוויחה עוזר בפרנסת המשפחה.
אחרי שעות העבודה מצטרפת אלישבע לחברותיה הייקיות שמזמינות אותה לבוא איתן לפעולות של השומר הצעיר. שם בתנועה אלישבע מוצאת מפלט ונהנית מכל רגע, וגם פוגשת את צבי. "השומר הצעיר היה בשבילי משהו נהדר" …  היא סיפרה כעבור שנים… "את צבי הכרתי בקן כבר בגיל 15".

בהיותו בן 17 עזב צבי את חיפה והצטרף לחברת נוער בקיבוץ מזרע. אך למרות המרחק הקשר בינו לבין אלישבע נשמר וכעבור זמן לא רב מגיעה אלישבע לביקור במזרע. על אותו ביקור כתב רפי רוזן בספרו "בית הקומותיים נושם" – צבי בק ואלישבע הגיעו לשריד ממזרע, היא בת שמונה עשרה והוא בן שבע עשרה וחצי, זאת לאחר שיצאו לילה אחד לשוח עד שהגיעו לעץ עתיק בשדה ומתחתיו שכבו לנוח… לאחר מנוחה שהרעידה את כל הרי נצרת, כאשר החלו חיים חדשים לרחוש ברחמה של אלישבע, סולקו ממזרע כיוון שעברו על הדיברה העשירית: "השומר שומר על הטוהר המיני". הם נתקבלו בשריד, כיוון שבשריד אף אחד לא ידע מהו אותו טוהר מיני.

בנובמבר 1943 מגיעים אלישבע וצבי לשריד וחוברים להשלמת "גדוד השדה" שזה עתה נקלטה בקיבוץ. כאן בונה הזוג הצעיר את ביתו ונולדים להם שלוש בנות ובן – רוני, עדנה, אייל ורותי.
בקיבוץ עבדה אלישבע בעיקר בחינוך, כמטפלת, אך גם בחדר האוכל, באקונומיה. לאחר מכן עבדה שנים רבות ב"בובתיק".

האנשים החשובים ביותר בחייה היו צבי, ארבעת ילדיה, נכדיה ולימים נינותיה וניניה, שהאחרון שבהם נולד סמוך מאוד לפטירתה. אלישבע ראתה בהקמת משפחה גדולה שבה נכדים ונינים לרוב את מפעל חייה, לאחר שמשפחתה נספתה בשואה, וזכתה לרוב נחת עד יומה האחרון.
יהי זכרה ברוך.

* * * * * * * * * 
 אלישבע אמא לרוני, עדנה, אייל ורותי וסבתא לנכדים ונינים