ברי שיין

בן פרץ ונחמה.
נולד ביום כ"ה באלול ת"ש (29.9.1940) בקיבוץ שריד. את לימודיו היסודיים והתיכוניים סיים בקיבוץ.
באוגוסט 1958 גויס לצה"ל לחיל-השריון. בחיל זה התקדם והגיע לקצונה – לדרגת סגן. אהוב היה על כל מכריו ושום תפקיד בקיבוץ, בתנועה ("השומר הצעיר") וגם בצבא – לא הרתיע אותו מלמלאו. היו בו כמה תכונות כגון: חכמה, יושר, בטחון עצמי וצניעות. היה בעל הומור חביב ודק יחד עם רצינות.

חביב היה, נוח לבריות וחיוך היה נסוך תמיד על פניו. בשובו הביתה מן הצבא תפס עמדה במשק והיה מעורה בכל. מדי פעם היה נקרא לשירות-מילואים ואף במלחמת ששת הימים השתתף עם מחלקתו בקרבות על רמת- הגולן. אף לאחרונה נקרא
לשירות-מילואים ושוב יצא עם השריון – וביום ט' בטבת תשכ"ח (10.1.1968) נפל בשעת מילוי תפקידו.
הניח אשה, בת ובן. הובא למנוחת-עולמים בקיבוצו. 

קיבוץ שריד החליט להעניק מילגת- לימודים לתלמיד בית-הספר גבוה הנזקק לתמיכה הוא תושב עיירת-העולים הסמוכה לקיבוץ (מגדל-העמק). 
הספר "וחיוך על שפתיו" מכיל זיכרונות על ברוך מפי חבריו.