בסוף חודש יוני – תחילת יולי – 1951, חגגו בשריד 25 שנה להתיישבות ראשוני הראשונים – חברי קבוצת "אחווה" – על גבעת כניפס – היא שריד.
מעיון במסמכים מהימים ההם, וכאשר בוחנים את ארגון החגיגות, את ההתגייסות ההמונית של החברים והילדים למבצע המורכב ואת רצף האירועים, שבמרכזם עמדה הצגת המחזה "אחי גיבורי התהילה", נראה לי, שזה היה האירוע הגדול ביותר בתולדות שריד, ואולי גם אחד האירועים הגדולים בתולדות התנועה הקיבוצית מאז ועד היום.
בחרתי הפעם, להתמקד בקטעי עיתונים מאותה עת, המתארים את קבלת הפנים בשריד, את יכולת הארגון המדהימה, את המסירות והדבקות במטרה, ובעיקר את ההתרשמות של המוני האורחים מהאירוח המופתי ומההצגה.
עודכן בתאריך 14/1/2014
"שריד לאדירים עם" מאת א. רגלסון – "על המשמר" – 5.7.1951
"…אז ירד שריד לאדירים עם,
ה' ירד לי בגיבורים…" [מתוך שירת דבורה – שופטים ה' י"ג]
שבח לאנשי שריד, שאלפי האנשים שנקהלו ביום ההולדת ה – 25 של קיבוץ מפואר זה, באו איש איש על סעודתו ולינתו ומקומו בחגיגות, בסדר ולא בערבוביה, בהנאה ולא בלחץ.
יושבת שריד על גבעה מוקפת עמקים, כולה רעננה בדשא ובעצים, והרים מתנשאים אל חיק הרקיע ממזרח לה וממערב לה…
כליל התפארת של החגיגות היה המחזה "אחי גיבורי התהילה" על יסוד הרומן של הוארד פאסט. קרוב ל – 25 אלף איש ראו את המחזה עד כה בארבעת לילות הצגותיו. בשעת ההצגה של הלילה הראשון געו פרות שלא נחלבו, והקולות הללו הגבירו בלב הצופים את הרגש כי העלילה שבמודיעין, מתרחשת ממש פה לעיניהם ולא יצירת שחקנים היא זו… העלילה המרתקת, הזמירות והריקודים ששולבו באורח נאה לתוך עצם המאורעות, רעיון הדרור המגולם בישיש מתתיהו והוא חוזר ומתגלם בגבורת בניו, זכר שעבוד מצרים שאינו מש מן העם לעולמים – אלו מהווים חוויה גדולה לשחקנים ולצופים כאחד…
הצצתי באולם אחד אחרי חצות, וראיתי ילדים וילדות ישנים בצפיפות מרובה – הם פינו מקומם לאורחים… בחדר שהוקצה לי, דאגו החברים המארחים שתהיה קערה של פירות על השולחן…
חגיגות היובל בשריד – "השבוע בקיבוץ הארצי" – 5.7.1951
חוויה יחידה במינה שימשה חגיגת היובל של קיבוץ שריד לאלפי המשתתפים, אשר התקבצו ובאו כמעט מכל קצות הארץ, כדי לחוג יחד עם אנשי שריד את יומם הגדול, המסכם 25 שנים של עמל קולקטיבי יוצר ומשחרר. הסדר והמשמעת למופת, ששררו בכל שלבי החגיגה, העידו על כוח ארגוני רב ועל מיטב המסירות והמאמצים שהקיבוץ ידע לגייס לקראת החג …
הצגת המחזה "אחי גיבורי התהילה" בבימויה של ש. בת דורי היתה נקודת שיא בחגיגת היובל וחוויה בלתי נשכחת לקהל המשתתפים. "גבעת מודיעין", על בתיה, סימטאותיה, שביליה, עציה וסלעיה, שימשה גיא חזיון למחזה היסטורי מימי המכבים, שתחושת הימים האלה מהדהדת בו… המחזה הוצג גם בליל שבת ובימים א' וב' וייתכן כי יוצג עוד מספר פעמים…
"אחי גיבורי התהילה" – מאת יצחק שדה – "על המשמר"
…קיבוץ שריד לא נתפרסם במיוחד בחדשות על מלחמת שיחרורנו.
האויב תקף את הישוב הזה – אבל כלום אנשיו שונים הם מאנשי דגניה,
משמר העמק נגבה ונירים? לכל משימה שנקראו הלכו: להגנה, לצבא הבריטי, לצנחנות, לפלמ"ח,לצבא הגנה לישראל. משק שריד קרא למשמר העמק ולנירים "אחי גיבורי התהילה" – אבל השם שריד אינו נופל בשום דבר מאחיו המהוללים. באחד הימים הראשונים של אפריל 1948 הייתי בשריד, לא הייתי צריך אלא לעלות על גג אחד הבתים כדי לראות את ההתפוצצויות במשמר העמק… [הכוונה, כמובן, לגג בית הקומתיים, ששימש לזמן קצר כמפקדה של יצחק שדה].
…הרגשתי שכל איש במקום הזה מוכן למלא את תפקידו, להתמודד עד הסוף עם כל אויב שלא יבוא…
הצגת "אחי גיבורי התהילה" הוצגה בסביבתה הטבעית, באווירה ההולמת אותה ביותר… גבעה רגילה מאוד, מספר עצים, מקצת תפאורת בתי מודיעין, היריעה הנהדרת של ליל קיץ מכוכב…
כוחו היוצר של הקיבוץ – "השבוע בקיבוץ הארצי" – 6.9.1951
…המחזה "אחי גיבורי התהילה", שעובד לפי ספרו של הווארד פאסט ושהוצג לפני רבבות חברי הקיבוצים השכנים והרחוקים ביובלה ה – 25 של שריד משמש דוגמא מפליאה לביטוי נהדר של מאמץ קולקטיבי… מתוך ספקות הלכנו לחזות בהצגה. חששנו שמא להקת חובבים לא תהא מסוגלת לבטא בצורה נאמנה את יצירתו הספרותית המעולה של הסופר. אך עד מהרה הוברר לנו, כי אכן רק בני אדם הדבקים אל יישובם, אל כפרם ואל אדמתם… מסוגלים להעלות מחזה ממין זה בצורה נאמנה ואמנותית כאחת… זאת לא הייתה "הצגה". זאת הייתה חוויה תרבותית חינוכית שנחרתה בלב… ומבחינה זאת הגיעו חברי שריד לשיא היכולת וראויים הם לשמש דוגמה ומופת לכל הקיבוצים שלנו.
המכבים על רכסי שריד – מאת ח. לאנדוי – כתב "על המשמר" בעמק.
25 אלף איש ביקרו בהצגת היובל של שריד, שהעלה את "אחי גיבורי התהילה" על במתו. ההצגה שהעלה המשק היא הישג לא רק לבמאית שולמית בת דורי – אלא בעיקר גם לאותו ציבור קולקטיבי ששמו שריד… ההצגה בשריד הגיעה לשיא בשילוב המחזה המתאים, הבימוי המוצלח והמשחק הטוב…
הערות של מאזין – מאת ב. רון – "דבר השבוע" – 28.9.1951
… הצגת "אחי גיבורי התהילה" שוזרה בתוך המסכת הכללית של משק שריד בחגו. כולנו שותפנו בחג הישוב החקלאי, שעמד בחזית כיבוש האדמה והאדם ובחזית ההגנה. בטעם ובפשטות נרקמה המסכת, נרקמו חוטים בין תקופה קדומה, תקופת המכבים, לתקופתנו אנו, לימינו הסוערים… נתערבבו תקופות, גבולות ותחומים. החוויה האמנותית היתה חווית חיים…
בסופו של דבר, ועל פי דרישת הקהל הקיבוצי והעירוני הוצג המחזה שש פעמים וצפו בו למעלה מ – 35000 איש!
רבים באו בתחבורה ציבורית ולכן צריך היה לדאוג להם לא רק לכלכלה, אלא גם למקום לינה. כפי שהיה מקובל אז, הגיעו מברקים רבים ומכתבי תודה מאלה שהגיעו לאירוע וגם מאלה שהוזמנו, אך מסיבות שונות לא יכלו להגיע.
מאחורי הקלעים של ההצגה:
עומדים מימין לשמאל: דן אמיתי(תפאורה ואיפור), יוכבד נס(עיצוב תלבושות), אליעזר קישון(הקמת הכפר), שולמית בת דורי(בימוי),
בתיה פרידמן(עיצוב תלבושות), משה שץ(חשמל).
יושבים מימין לשמאל: צבי פרידמן(חשמל), חנוך שחם(הקמת הכפר), זינה זיסמן(עיצוב תלבושות), מרדכי אמיתי(המחזה).
לכתבות נוספות בסדרה לחצו כאן
תגובה אחת
מרגש…אהבתי – עדיין זוכר..כילד קטן