השנה היא שנת 1930. קיבוץ שריד רק בראשית דרכו ומתמודד עם קשיי קיום יומיומיים, שלא כאן המקום לפרטם ולתארם. ואז, ובנוסף לכל הצרות, פוקדת את שדות העמק מכת עכברים קשה ביותר.
להלן חליפת מכתבים וקטעי עיתונים העוסקים במכות העכברים ובלחימה בהן.
ביוני 1930 – קיבוץ שריד
לכבוד
המחלקה להתיישבות חקלאית על יד ההנהלה הציונית בארץ ישראל – ירושלים.
א.נ.
בקשר עם מגפת העכברים שפרצה השנה בסביבה ובשדותינו, הנני להביא לפניכם את מצב הדברים כדלקמן:
העכברים החריבו את שדותינו והיבול של השנה ייתן לנו רק מידה זעומה של יבול שבקושי יספיק את ההספקה הדרושה למשק בפנים.
הדיש אמנם לא נגמר, אבל יש להעריך את היבול בכמויות אלו:
חציר – 50 טון מ – 230 דונם.
בקיה – 4-5 טון מ – 100 דונם בערך.
חיטה – 25 טון מ – 1200 דונם בערך, ניזוק הכי קשה…
בעיתון ה"ארץ" הרואה אור באותם ימים, מתפרסמת כתבה ארוכה המתארת אף היא, ובמפורט, את הנזקים הכבדים:
משק שריד (מאת סופרנו בעמק)
יבול תר"ץ [1930]
השפעתה של מכת העכברים, שבה לקה כל גוש נהלל, הורגשה בייחוד במשק שריד (המונה 70 נפש, מהם 50 בוגרים), ששטח האדמה שבידו גדול לפי הערך מאשר בשאר משקי העמק.
…במקום 80 – 100 ק"ג לדונם חיטה נתנה האדמה יבול של 20 ק"ג… יבול השעורה יספיק אמנם לזרעים ולמאכל הבהמה, אך יבול החיטה לא יספיק אף לזרעים… כל השטח עובד בעזרת שני טרקטורים. מספר בהמות העבודה מצומצם (רק 6 זוגות)… יש לציין שהעכברים עדיין לא כילו כאן עבודתם אף לאחר שהשמידו את החלק הגדול ביותר של החיטה, כי משדות החיטה עברו גם לכרם והשחיתו הרבה עשרות גפנים…
18.11.1932
המחלקה להדרכה של תחנת הניסיון החקלאית – רחובות.
ממקומות שונים מגיעות אלינו ידיעות על סימני תנועת עכברים בשדות ידועים. כדי לקדם את הרעה בתחילתה הננו מייעצים לכל המשקים בעמק להתחיל מיד בפיזור גרעיני צליו* בצידי הדרכים, בחלקות בור, בשדות שלחין ובכל אותן החלקות הבודדות שבהן נראית תנועה של עכברים… בלי ספק אין צורך להדגיש בפניכם את חשיבות הדבר…
[צליו* – גרעיני חיטה שהוטבלו ברעל חריף בצבע אדום. פיזורם בשדות פגע בנברנים למיניהם, אך גרם גם להרעלות משנה של ציפורי שיר ועופות דורסים.]
משרדי המחוז בנצרת
15.12.1932 – דחוף
לכבוד מר משה פרסי – שריד.
האוטו של מר פוט מושל הגליל נשבר אתמול על יד שכם ומשום כך נתאחר מאוד ולא היה יכול להיפגש עמכם אתמול… דרוש כעת כי תודיע באופן תכוף למשרד זה, מה היא הכמות המינימלית של גרעיני צליו הדרושים לנקודתך, לשם פיזור ראשון בלבד במקומות הנגועים בעכברים. היות וכמות הצליו אשר הממשלה עומדת להשיג אינה בלתי מוגבלת, רצוי מאוד כי תהיה חסכני מאוד בדרישתך לצליו, היות וצריך להמציא גם לשאר המקומות.
21.1.1933
לכ' מושל מחוז נצרת
א.נ.
…עד היום לא קיבלנו מכם שום ידיעה ובינתיים מספר העכברים התרבה במאוד וכל השדות זרועים חורים. אנו מבקשים לכן מכם להמציא לנו את הצליו או להודיענו היכן נקבלו בכדי לא לאחר את המועד. לתשובתכם המיידית אנו מחכים…
משרדי המחוז נצרת – 7 בספטמבר 1933
לכבוד ועד שריד דואר נהלל.
אשמח אם תביאו דוגמאות מעכברי השדה אשר אומרים כי הופיעו באדמתכם, למשרדו של הקצין החקלאי של איזור הצפון במושבה הגרמנית בחיפה.
20 עכברי שדה מספיקים לחקירות במעבדה…
לכבוד משרדי הממשלה נצרת – 27 בינואר 1934
א.נ.
בעוברנו בימים האחרונים בשדותינו, נוכחנו כי מכת עכברים די חזקה תקפה את שדותינו. החלטנו לכן להתחיל בימים הכי קרובים בפיזור צליו בשדות…
הננו פונים אליכם בבקשה כי תעזרו לנו בפעולה זו ע"י חלוקת כמות ידועה של גרעיני צליו, כנהוג בכל שנה.
בכבוד רב שלמה רוזנצוייג
משרד החקלאות המחוזי נצרת – 20 במרס 1934.
לכבוד מוכתר שריד
א.נ.
שלחתי עבור נקודתכם 1 קילו צליו למר מנור נהלל. נא לשלוח אדם לשם קבלת הצליו. היות וקיבלתי רק כמות קטנה של צליו, עליכם להשתמש באותו זמן גם עם מכונות הורה וכדורים(?).
בכבוד רב – מפקח החקלאות בנצרת.
כאן נפסקת חליפת המכתבים. ייתכן שבמהלך 10 השנים הבאות חלה רגיעה מסוימת בפעילותם של העכברים, עד שמתחיל הסיבוב השני בקרב הקשה.
מחלקת החקלאות עפולה – 26 לדצמבר 1945
לכבוד מזכירות שריד
ניכרת פעילות מוגברת של עכברים בשדות. היות ותנאי מזג האוויר הם נוחים השנה למזיק, יש לחשוש להתקפה רצינית עם התקדמות העונה…
חיטה מורעלת אפשר להשיג במשרד זה במחיר של 600 מא"י הק"ג…
לכ' משרד החקלאות עפולה – 3.1.1946
רוב השדות הותקפו על ידי עכברים. עד עכשיו פיזרנו צליו כמעט בכל השטחים. השטחים שגובלים עם ערבים סובלים יותר, כי שם כנראה לא נעשית שום פעולה… אנו עושים את כל מה שבידינו ללחום בעכברים.
[כאן יש לציין, שפיזור גרעיני הצליו באותם ימים נעשה בצורה הפשוטה ביותר: ביד אחת החזיקו את קופסת הגרעינים וביד השניה כפית, וכאשר גילו חור או קבוצת חורים השליכו לתוכם כמה גרעינים מורעלים.]
"הלוחמים והנוקמים" – תמונה קבוצתית עם רוביעזר. (צילום: יוסף דרנגר)
שורה ראשונה מימין לשמאל: משה ציפור, שלמה רוזן, פרץ שיין, מנדל ווייסבוך, יעקב פרידמן, ריקו לופי, יוסף מרגלית.
שורה שניה: מוניו בולר, סיומקה דנציג, איתמר ספר, אברם וולף, אריה שומסקר, אבנר אבלס, שייע שפלר, דב נס.
ה"רוביעזר" – נשק סודי ב"סיבוב השני" – מאת מרדכי אמיתי.
(הרשימה התפרסמה ב"על המשמר" ב – 20.1.1950 ומובאת כאן בקיצור רב)
אליעזר והרוביעזר:
…עד שהרמט"כל ואלופיו מקהילים קהילות ברבים ודורשים לפניהם בענייני ה"סיבוב השני" וצבא הקבע, יושבים אנשי צבא הקבע שלנו, כלומר כורמים ויוגבים, ומחבלים תחבולות כיצד לעמוד בפני ה"סיבוב השני" של כרסמנים ונברנים שהתחיל למעשה בשדותינו כבר בקיץ דאשתקד…
….עד שנחה רוח הקודש על אחד, נגר ופלח בישראל, אליעזר פינצ'וק [פלג] איש שריד, וניתנה מחשבה בליבו להמציא את החדיש שבמכשירים, נשק סודי למלחמה במחבלי השדה… ואליעזר הוא אדם שהוא פלח בימות הקיץ ונגר בימות החורף, ואף קורפורל של נוטרים היה בימי קדם, חזקה עליו שיצרף את כל ידיעותיו, אחת לאחת, וימציא מין כלי שיש בו חוכמה של רובאים ואומנות של נגרים ומחשבה של פלאחים…
וזו דרך עשייתו ושימושו של אותו כלי: מראהו כמראה רובה רגיל ואף חלקיו כחלקי הרובה, אלא שבמקום קת יש לו מחסנית של פח שבתוכה נתונים הגרעינים… את הקנה אתה מכניס למאורת העכברים ו"יורה" לתוכה את מנת הגרעינים המגיעה לה על פי דין. וכיוון שכל משקלו של רובה זה כמוהו כאין ויד אחת בלבד יכולה לשמשו – הרי שהיד השניה פנויה לדיבור ולעישון סיגריה…
זאת היא תורת ה"רוביעזר" ואידך זיל גמור: בואו והתגייסו למלחמת מצווה בעכברים שבשדות, וזכיתם לצעוד כתף אל כתף עם כל הלוחמים והנוקמים חמושי נשק חדיש זה, פרי אמצאתו של אחד פלח – נגר בישראל, יישר כוחו!
לכתבות נוספות בסדרה לחצו כאן
תגובה אחת
אפשר לקרוא את הכתבה במלואה באתר עיונות יהודית היסטורית J PRESS