סוכות וצדק חברתי 
מאת: מאור פרסאי-ברניב
הוקרא בסוכת הקיבוץ בערב החג ע"י דוקטור עדי כליל-דרורי,  לאחר שהתפטרותו השניה נדחתה ע"י ביהמ"ש.

מה נשתנה חג סוכות הזה מכל חגי הסוכות? שבכל חג סוכות אנו מדברים על אסיף ומטר, על סוכה ורימון. נפרדים מהקיץ, מקבלים את רוחות הסתיו הקרירות ודורשים בשלומם של ארבעת המינים.
אך השנה הביא הקיץ יבול נוסף. הקריאה לצדק חברתי נשמעה מכל קצווי הארץ. איש איש ואוהלו, אישה אישה וסוכתה, יצאו לרחובות הערים וזעקו את כאבם. אין כחג הסוכות להזכירנו את אשר דרשנו:
הסוכה היא סמל הארעיות, כשם שכל הנכסים שבידינו הם בני חלוף.
הסוכה היא סמל לפשטות, מידותיה קבועות ותמיד חסר בה המקום.
הסוכה היא סמל לשוויון, שהרי עני ועשיר מסתופפים באותה סוכה ללא גג.
הסוכה היא סמל להכרת תודה על מה שיש. דווקא בתום העונה החקלאית, שהגרנות והיקבים עמוסים בתוצרת , אנו נזכרים בדלות שבחיי המדבר.

הסוכה היא סמל לנדיבות, הכנסת אורחים והסבר פנים לקרוב ולזר.
מי יתן והשנה שאך נפתחה, תהיה שנת הסוכה: שנה של ענווה. שנה של צניעות. שנה של צדק ושוויון. שנת חלוקה הוגנת של פירות העונה, ופירות הכלכלה. שנה של גשמי ברכה שירוו מים עני ועשיר, זקן וצעיר, אשה וגבר.
מי יתן והשנה שאך נפתחה תהיה שנת מדינת הרווחה. שנה בה כבוד האדם יהיה תכלית ולא אילוץ. שנה של דמוקרטיה במערכת החברתית-כלכלית ולא רק במערכת הפוליטית.
מי יתן והשנה שאך נפתחה תהיה שנת שלום. ושבסוכת השלום של שלומית ישבו אויבים משכבר, ובצל כפות התמרים יכתתו חרבותיהם לאתים.