באופן מקרי לגמרי, לקחתי בארכיון את כרך עלוני בשריד שבין השנים 1937 – 1934 ושליתי ממנו בפינצטה כמה קטעים משעשעים.
ניקיון הכלים בחדר האוכל וניקיון החצר בהתנדבות, יזמויות, נוהלי קבלת החלטות בקיבוץ, מצוקת הדיור ועוד… לקורא הנאמן נדמה שרק השפה השתנתה, אך התוכן – כמה לא מפתיע – הולם פחות או יותר גם את ימינו אלה. והרי הקטעים לפניכם, בקיצורים ובהסברים קלים בלבד:
היהיה לנו תה חם?
עם הפעמון הקורא לארוחה, אצים רצים החברים לחדר האוכל. אדיר חפצם הוא קודם כל להתחמם על ידי התה החם; מה גדולה האכזבה כשהתה קר. וזה קורה לא פעם או פעמיים, כי אם באופן קבוע. האם אין אפשרות לסדר שהתה יהיה חם? הנהלת המטבח חייבת תשובה ותיקון הדבר.
למה נתקבלו החלטות?
זמן רב ומרץ לא מעט הושקע באספות השנתיות. הדיונים הרבים והרחבים נסתיימו בקבלת החלטות שונות ורבות. מני אז עבר זמן לא מעט, ומה גורל ההחלטות האלה? הן לא נתפרסמו בשום מקום – אין שומרים על מלואן – האם אין לשנות את זה?
ניקיון בחצר
השבוע היינו עדים למעשה מאלף, כשציפור (משה) ויעקב א' (הירש) עסקו קצת בניקוי החצר מכל מיני רקב, שיריים וכיוצא בזה. כמובן שלא היה באפשרותם לסדר את כל החצר, אולם היה בזה צעד קדימה. היה בזה משום התקדמות רבה, אילו ועדת הסידור והחצרן החדש היו שוקדים על כך, שמעשים ממין זה לא יישארו בודדים.
ענף חדש – גידול שפנים.
כמה חברים מתוך אינציאטיבה (יוזמה) עצמית, החליטו להתחיל בטיפול בשפנים במקום. ענף זה, אשר איננו מצריך כמעט כלל השקעות כספים ועבודה, יכול למרות זה להיות סעיף מכניס. השפנים פרים ורבים במהירות מפליאה ( לפי חשבון זהיר, הגידול מזוג שפנים אחד במשך השנה הוא שמונים שפנים!). בשרם טוב למאכל וגם הפרווה שלהם נמכרת בשוק. יש קיבוצים אשר משתמשים בבשר שפנים במקום בבשר עוף, וזה כמובן מקמץ לא מעט.
החישו את גמר הבנייה
ועדת חברים מתאוננת על מצב הדירות. בסידור הדירות האחרון התחשבו רק עם החברים אשר נמצאו על המקום. היה אמנם ברור, שיצטרכו לחזור הביתה כמה חברים הנמצאים בחוץ, אולם קיוו שכעבור זמן תהיה אפשרות להסתדר.
זמן שובם של כמה חברים מתקרב ואין לראות כיצד תוכל ועדת החברים לסדר עבורם מקומות דירה.
מצוקת הדירות בשריד
בוא הנוער הגרמני, גידול מספר הילדים וההכרח להעמיד בקשר עם זה לרשות בית הילדים חדר נוסף, תוספת אנשים במקום, אשר לפניה אנו עומדים, כל זה החריף באופן יוצא מן הכלל את מצב הדירות במקום…
בפעם השנייה…
מחדש מעירים את תשומת ליבנו על כך, שמספר חברים קוטפים פרחים מהגינה שסודרה ומקלקלים אותה על ידי כך. האם אין זה חשוב יותר לשמור על היופי של החצר מאשר להכניס פרח לחדר?
ניקיון
מכמה צדדים פנו אלינו בתלונות, שרבו בזמן האחרון המקרים, שאין הכלים המוגשים מהמטבח נקיים במידה מספקת. התביעה לשינוי הדבר הזה היא וודאי טבעית וצודקת ועל הנוגעים בדבר לקבל את זה בחשבון.
איך מסתדרים דברים בשריד…
אחת התביעות התכופות של הרפת הייתה, להקים מיד מקום איזולציה עבור העגלות. דנו ודנו והחליטו סוף סוף לנצל לשם כך מקום פנוי באורווה. לפי הקלקולציה (חישובים) היה צריך הסידור הזה לעלות 50 לא"י. הוחלט ונגמר.
אך… חוג הרפתנים חזר ובדק ומצא שאין סידור זה פותר הכל והציע הצעה חדשה: בתוך האורווה לסדר מקום בשביל פרות ממליטות ועל ידי זה להקים דיר לעגלות. ועדת המשק דנה בהצעה החדשה ומצאה שאין הצעה זו טובה, באשר היא תדרוש השקעה כה גדולה שאפשר כבר תיכף להקים רפת המלטות ממש. ובאמת הוחלט על זה. הדבר הובא לאספה, אושר: תם ונשלם!
אך… הדבר הופיע מחדש בוועדת המשק וכאן החלו לפקפק עד כמה שזה בכלל הכרחי לבנות עכשיו רפת המלטות, ומאין ניקח ימי עבודה וכו' וכו'.
המזכיר כבר פתח את הפה בשביל לסכם, שדעת הכלל היא לשוב להחלטה על סידור האורווה אך… שוב פעם התברר שאין זה טוב ושוב פעם הוחלט לבנות רפת המלטות ושוב פעם נבחרה ועדה, אשר תבחן את הפרטים.
העתיד הקרוב יראה במה שזה ייגמר…
סדרו את הארכיון!
גם במקום אחר בעיתון, אנו נוגעים בשאלת סידור הארכיון שלנו. השאלה הזאת היא חיונית לא רק מבחינה היסטורית, אלא גם בתור שאלה מעשית… הגיע הזמן לשים לשאלה זו לב ולהקדיש לסידור הדבר את העבודה הדרושה…
היגמר סוף סוף המאזן?
משום מה חשבנו, כי הפעם יגמר המאזן מוקדם יותר מאשר אשתקד. והנה, לאחר שהושקעה בו כבר הרבה עבודה וצריך היה רק לסיימו – נפסק הכל. אין נימוק אשר יניח את דעתנו… יש לציין, כי כל משקי הסביבה כמעט, גמרו המאזנים…
קראתם? אם כן, מה דעתכם?
הכתבות בסידרה:
גדוד "השדה"
השלמת גדוד "השדה" הגיעה לשריד ב – 11.1943 לאחר הכשרה בקיבוץ בית אלפא. נפתח הפעם בכמה קטעים מוקדמים, שניתן בהחלט לכנותם – "עידן התמימות", כולם
להיות או לא להיות – זו השאלה!
והפעם – על חדר האוכל שלנו בין השנים 1944 – 1926. שאלת קיומו של חדר האוכל, איך, כמה, למי ולמה, ממשיכה להעסיק אותנו מפעם לפעם, גם
מאם המושבות לשדות שבעמק
סיפורו של קיבוץ ארץ ישראלי ה' | כתבה נוספת בסידרה. קיבוץ ה' הורכב משלושה גופים עיקריים: חברת הנוער הראשונה (נוער א'), יוצאי תנועת "וורקלויטה" שעלו
בריכת השחייה
בימים אלו ממש, כאשר תקנות שונות ומשונות צונחות עלינו מכול עבר, התבשרנו גם, שעקב מצבה הלא תקני של בריכת השחייה הוותיקה והאהובה שלנו, לא יאפשרו
השלמת גדוד "הבונה"
חמש שנים ראשונות כבר עברו על המשק ולכלל ביסוס טרם הגיע. אותם הימים היה התקציב ההתיישבותי ניתן טיפין טיפין… כדי להתגבר על תקלה זו פנינו
שריד – 1934
לאחרונה נמצא בארכיון שלנו מכתב יפה ששלח יהודה שפיצן לטובה ציפור, כנראה בעת שנסעה לבקר את משה ציפור, שיצא לשליחות כלשהי בחו"ל. מן המכתב הארוך,
קו הנפט
בשנת 1927 התגלה שדה נפט ענקי ליד העיר כירכוך בצפון עיראק. כמה שנים אחר כך, בתחילת שנות השלושים של אותה המאה, ראתה הממשלה הבריטית חשיבות
בעקבות יומן "אחוה"
בעקבות נסיונותי להוציא את יומן "אחוה" לאור, הצלחתי ליצור קשר עם כמה בני משפחה, שהוריהם היו חברים בקבוצה, אך עזבו אותה במהלך שנות הנדודים הראשונות,
ביברכה
רבים נוטים לחשוב בטעות, שמקור השם ביברכה הוא בי – ברכה (בתוכי ברכה). אך לא כן הוא:באביב שנת 1914 נוסדה בגרמניה ובאוסטרו – הונגריה, שצ'כיה
מה שהיה הוא שיהיה…
באופן מקרי לגמרי, לקחתי בארכיון את כרך עלוני בשריד שבין השנים 1937 – 1934 ושליתי ממנו בפינצטה כמה קטעים משעשעים. ניקיון הכלים בחדר האוכל וניקיון החצר
עוד חוליה בשרשרת קיבוץ ג' – ד'
כל מי ששומע כיום את השם המוזר הזה, קיבוץ ג' – ד', שואל את עצמו בוודאי, מהו מקורו? וההסבר הוא פשוט למדי: החברים בהשלמה הזו
הבו לנו מים, מים…..
מדי בוקר, כאשר אנו מתעוררים וקמים, אנו מצחצחים (בדרך כלל) שיניים. ואחר כך, לא בדיוק לפי הסדר הזה, מתגלחים, מתרחצים, שותים כוס קפה, רוחצים את
השלמת "מלט" הגדולה בהשלמות שריד
שנות השלושים המוקדמות של המאה העשרים, היו שנים של גאות לתנועת ה"שומר הצעיר" ברומניה. מערים, עיירות וכפרים מכל קצווי רומניה, התקבצו ובאו עשרות צעירים יהודים שחלמו