קו הנפט

תמונה של שרטוט קו הנפט מכירכוכ שבעירק לחיפה
שרטוט קו הנפט מכירכוכ שבעירק לחיפה

בשנת 1927 התגלה שדה נפט ענקי ליד העיר כירכוך בצפון עיראק. כמה שנים אחר כך, בתחילת שנות השלושים של אותה המאה, ראתה הממשלה הבריטית חשיבות כלכלית ואסטרטגית רבה בנמל חיפה, בין היתר כנקודת מוצא לייצוא נפט ותזקיקי נפט למדינות שונות באירופה. 
היו אלה ימי שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל, ואכן, כבר בשנת 1931 נחתמה אמנה בין הנציב העליון הבריטי בארץ ישראל לבין חברת הנפט העיראקית (i.p.c) להולכת נפט מעיראק דרך עבר הירדן לחיפה, מהלך של כ – 1100 ק”מ(!), ולהסדרת כל זכויותיה של החברה בפלשתינה (א”י).
קשה להאמין, אך במבצע מרשים ביותר השלימה חברת i.p.c כבר בשנת 1934 את הנחת הצינור מכירכוך שבעיראק ועד לחיפה. תחת חסות הממשלה הבריטית הקימה החברה באזור חיפה מתקני אחסון, מערך של קווי דלק ונמלי דלק לנפט גולמי ולתזקיקים המשמשים אותנו למעשה עד היום. (בשנות ה – 50, עם הטלת החרם הערבי, הקימה ממשלת ישראל חברה ממשלתית, שהפכה ליורשת החוקית של הזכויות והנכסים של חברת הנפט העיראקית).

ואיך כל זה קשור אלינו?
לרוע מזלנו, בדרכו מעבר הירדן לחיפה, חולף קו הנפט מדרום לתל שדוד, חוצה את השכונה הדרומית ואת שכונת ההרחבה הקהילתית וממשיך בדרכו מערבה לכיוון נמל חיפה.

מכתב ראשון בדבר הנחת קו הנפט נשלח אלינו מטעם קרן קיימת לישראל כבר בשנת 1932, וזה לשונו:
לכבוד מנהלת משק שריד, על יד נהלל.
הנידון: הפקעת פס אדמה בשביל חברת הנפט העיראקית.
בזה אנו מודיעים לכם שהממשלה (הבריטית) נתנה רשות לחברת הנפט העיראקית לעלות על הקרקעות שלנו במופקעות בשביל העברת צינור הנפט… 
ברור שאתם לא צריכים להפריע להם, וכן תצטרכו להיזהר מלחרוש את הפס אשר הם לוקחים לעצמם…

חצי שנה לאחר מכן, בתחילת שנת 1933, מודיעה לנו קק”ל במכתב נוסף, שחברת הנפט העיראקית החליטה להרחיב את פס הצינור בעוד 15 מטר, באופן שהרוחב הכללי של הפס יעמוד על 30 מטר… ואנו זכאים לפיצוי על נזקים…

הנזיפות הראשונות (שלא פסקו עד היום) מתקבלות כבר בתחילת שנת 1934:
לכבוד מוכתר שריד.
לכבוד מוכתר גניגר.
מודיעים לי כי קטע מקו צינור הנפט סמוך לדרך שריד- גניגר נזרע למלוא רוחבו.
אשמח לדעת על ידי מי נזרע השטח הזה.
קצין נפת נצרת.

לכבוד מוכתר שריד.
בעניין קו צינור הנפט העיראקי.
בעת ביקורי עם מר פפר מחברת הנפט העיראקית, ביום 17.10.34, ראיתי כי כל רצועת קו הצינור שרוחבה 30 מטרים, נחרשה לא מזמן בשביל תבואות החורף…
הינך נדרש להגיש לי ביאורים למה השגתם את גבול אדמת צינור הנפט למרות התראותיי החוזרות…
קצין נפת נצרת.

ועל כך עונה בשם קיבוץ שריד, יעקב פרידמן:
…לא התכוונו וגם לא חושבים לזרוע על השטח איזה שהן תבואות… החריש נעשה רק כדי לשמור על ניקיון השטח מקוצים ונגעים אחרים… הדבר היחיד שלא נעשה עוד, כפי שזה נמצא בחוזה הוא התשלום שחברת הנפט צריכה לשלם לנו עבור החריש הזה…
 
כך נמשכים להם חילופי המכתבים עוד ועוד, עד שבשנת 1935 נחתם חוזה בין קיבוץ שריד לבין החברה, על פיו הקיבוץ מקבל על עצמו את החריש לצורך ניקיון לאורך קו הנפט תמורת תשלום מראש.
 
אזהרה נוספת ואחרונה נשלחת לשריד בשנת 1936, מלווה הפעם בהתראה חמורה במיוחד.
אלא שאז, בין השנים 1936 – 1939, מפוצצים את צינור הנפט ערבים, כנראה תושבי ‘מיג’דל’, המתנגדים לשלטון הבריטי.
עמי פומרנץ מספר, שזכורים לו לפחות שלושה פיצוצים של הצינור במועדים שונים. כולם התרחשו באזור תל שדוד וצומת מגדל העמק של היום. 
בסופו של דבר נאלצה הממשלה הבריטית לחפור תעלות מסתור ולהקים עמדת שמירה בראש התל. עמדת תצפית נוספת לכיוון תל שדוד הוקמה בצד המזרחי של הקיבוץ. ורק אז נפסקו הפיצוצים.
 
אסמכתא נחמדה לאחד המקרים של פיצוץ קו הנפט, לצערנו ללא תאריך מדויק, נמצאה לאחרונה בארכיון הקיבוץ. זהו קטע ממכתבה של טובה ציפור לבעלה משה, ששהה באותה עת בחו”ל:
“ציפור חביבי!
והפעם בעברית. עכשיו מתחיל להיות גם אצלנו ובסביבה שלנו מעניין. בלילה העבר היה שמח. ירו על צינור הנפט על יד ‘תל שדוד’ וזה בער כל הלילה.
זה היה ממש יופי! הנפט זמזם ורעש והאש התגברה משעה לשעה!
השומרים שלנו ראו שני ערבים בורחים לצד ‘מיג’דל’. היה ליל ירח. נתנו גם שתי יריות. הם אבל כנראה לא התכוונו אלינו וברחו הלאה מבלי לענות. וגם הלילה היו יריות בכל הסביבה שלנו. התנפלות על נהלל ובה. אבל אצלנו שורר שקט, מצב רוח רגיל וטוב… לא מורגשת שום עצבנות בין האנשים. מתווכחים על כל השאלות הקטנות והיותר גדולות של חיינו כרגיל”… 
 
(גיטלה בלסם – היא טובה ציפור, נולדה בשנת 1905. היתה חברת השומר הצעיר, יצאה להכשרה חקלאית ושימשה כמנהלת חווה חקלאית ליד קראקוב. עלתה ארצה לבדה מהעיר מיילץ שבגליציה, פולין בשנת 1926 ונשלחה לעבוד כמשרתת בבית משפחת איכרים בגבעת עדה.
ברחה משם והגיעה לחברה מהעיר שלה בפולין, שהתגוררה באותה עת בגניגר. החברה כיוונה אותה אל קבוצת “אחוה”, ששהתה זמנית בשולי גניגר.
טובה הייתה הבחורה היחידה שעלתה בחודש יולי 1926 בצוותא עם עוד ארבעה בחורים מהקבוצה, להתחיל ליישב את גבעת ח’ניפס, והייתה למבשלת שלהם, על אף חוסר ניסיונה המוחלט בבישול). 

כמובן שכבר שנים רבות לא זורם נפט בקו הנפט. אך אותו פס אדמה שייך עדיין לחברת הנפט הלאומית (תש”ן) שלנו והבעיות ורק הן, ממשיכות לזרום…

תמונה של פיצוץ בקו הנפט.
פיצוץ בקו הנפט. התמונה באדיבות ארכיון שריד
תמונה של פיצוץ-צינור-הנפט
ושוב קו הנפט בוער...

הכתבות בסידרה:

תמונה של חברי גדוד השדה

גדוד “השדה”

השלמת גדוד “השדה” הגיעה לשריד ב – 11.1943 לאחר הכשרה בקיבוץ בית אלפא. נפתח הפעם בכמה קטעים מוקדמים, שניתן בהחלט לכנותם – “עידן התמימות”, כולם

קראו עוד »
תמונה של חלק מחברי קיבוץ ה' נכנסים לראשונה בשערי שריד השנה 1941

מאם המושבות לשדות שבעמק

סיפורו של קיבוץ ארץ ישראלי ה’ | כתבה נוספת בסידרה. קיבוץ ה’ הורכב משלושה גופים עיקריים: חברת הנוער הראשונה (נוער א’), יוצאי תנועת “וורקלויטה” שעלו

קראו עוד »
תמונה של בונים את בריכת השחייה 1946

בריכת השחייה

בימים אלו ממש, כאשר תקנות שונות ומשונות צונחות עלינו מכול עבר, התבשרנו גם, שעקב מצבה הלא תקני של בריכת השחייה הוותיקה והאהובה שלנו, לא יאפשרו

קראו עוד »
תמונה של מנוחה בגורן שנת 1934

השלמת גדוד “הבונה”

חמש שנים ראשונות כבר עברו על המשק ולכלל ביסוס טרם הגיע. אותם הימים היה התקציב ההתיישבותי ניתן טיפין טיפין… כדי להתגבר על תקלה זו פנינו

קראו עוד »
תמונה של אוטובוס-ליריד-המזרח

שריד – 1934

לאחרונה נמצא בארכיון שלנו מכתב יפה ששלח יהודה שפיצן לטובה ציפור, כנראה בעת שנסעה לבקר את משה ציפור, שיצא לשליחות כלשהי בחו”ל. מן המכתב הארוך,

קראו עוד »
תמונה של שרטוט קו הנפט מכירכוכ שבעירק לחיפה

קו הנפט

בשנת 1927 התגלה שדה נפט ענקי ליד העיר כירכוך בצפון עיראק. כמה שנים אחר כך, בתחילת שנות השלושים של אותה המאה, ראתה הממשלה הבריטית חשיבות

קראו עוד »
תמונה של קבוצת "אחוה" בליטא - חורף 1920

בעקבות יומן “אחוה”

בעקבות נסיונותי להוציא את יומן “אחוה” לאור, הצלחתי ליצור קשר עם כמה בני משפחה, שהוריהם היו חברים בקבוצה, אך עזבו אותה במהלך שנות הנדודים הראשונות,

קראו עוד »
תמונה של שריד 1928 - חברי קבוצת "אחווה" ו"ביברכה"

ביברכה

רבים נוטים לחשוב בטעות, שמקור השם ביברכה הוא בי – ברכה (בתוכי ברכה). אך לא כן הוא:באביב שנת 1914 נוסדה בגרמניה ובאוסטרו – הונגריה, שצ’כיה

קראו עוד »
תמונה של חדר האוכל

מה שהיה הוא שיהיה…

באופן מקרי לגמרי, לקחתי בארכיון את כרך עלוני בשריד שבין השנים 1937 – 1934 ושליתי ממנו בפינצטה כמה קטעים משעשעים. ניקיון הכלים בחדר האוכל וניקיון החצר

קראו עוד »
תמונה של פתיחת-מי-מקורות-1941

הבו לנו מים, מים…..

מדי בוקר, כאשר אנו מתעוררים וקמים, אנו מצחצחים (בדרך כלל) שיניים. ואחר כך, לא בדיוק לפי הסדר הזה, מתגלחים, מתרחצים, שותים כוס קפה, רוחצים את

קראו עוד »

2 תגובות

  1. חוה (24/05/2012) הגב

    דני, כל הכבוד על הסדרה המענינת, אני קוראת ונהנית מכל כתבה. תכניס גם קצת רכילות…

  2. לאה לביב-מסריק (28/05/2012) הגב

    תודה לדני, תודה רבה. סדרה מעניינת ובבקשה תמשיך. לאה

השארת תגובה ל-לאה לביב-מסריק (28/05/2012)

ביטול

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

טלפונים

לוח וידאו

ע. שירות

קלפי

חירום

ס. רכב

דרושים

טפסים

צוותים

רישום גשם

מדידה אחרונה 12/12/2019

מ״מ גשם ביממה האחרונה
סה״כ מ״מ גשם העונה
גלילה לראש העמוד
X
דילוג לתוכן