לאחרונה נמצא בארכיון שלנו מכתב יפה ששלח יהודה שפיצן לטובה ציפור, כנראה בעת שנסעה לבקר את משה ציפור, שיצא לשליחות כלשהי בחו"ל.
מן המכתב הארוך, שמובא כאן בקיצורים מתבקשים, ניתן לחוש היטב את הווי החיים שהיה מקובל באותן שנים בקיבוץ, על המצוקות והקשיים הרבים, אך גם על ההנאות והבילויים שהיו נהוגים באותה עת, ופה ושם לקרוא גם איזו פיסת רכילות מהנה.
(בסוגריים מרובעים הוספתי מעט הבהרות למכתב)
שלום רב לך טובה!
בוודאי כבר קיבלת את המכתב של אמולדה [צנטנר], וכפי שאני מתאר לי היו בו די חדשות שרידיות. כמדומני שגם פרידל [שליסר] כתבה אליך, ובכל זאת אכתוב לך גם אני "דברים של מה בכך".
ובכן, את בקשתך על הארכת החופש מסרתי לשלמה [רוזן] וזה בוודאי יעמוד לדיון באספה הבאה. אודה ואתוודה שאינני רואה סיכויים לאישור הזה מתוך זה שמצבנו בעבודה הוא קשה מאוד….
כעת, קצת בנוגע לנו. הבעייה הכי עיקרית המציקה לנו, זאת שאלת ההשלמה. אנחנו בַמָקום 75 איש, מזה מספר החולים די גדול, ומאידך גיסא העבודה מרובה. עצם עונת עבודה הבוערת… אפילו את חובתנו כלפי המוסד החינוכי [משמר העמק] והקיבוץ הארצי איננו יכולים למלאות…
קיבלנו עבודת חוץ למספר ימים לקצור ולכבוש חציר והרווחנו 50 לא"י [לירות ארץ ישראליות] הכנסה יפה. עם הקומביין גם כן נוכל להרוויח יפה…
הרבה עבודות המשק מוזנחות במידה מרובה ופתרון אין… ומי יודע מה יביאו הימים הבאים?…
מזכירות הקיבוץ הארצי ניהלה איתנו משא ומתן, שבחשבון ימי העבודה שאנחנו חייבים למוסד [משמר העמק] נשלח לשם נגר… אנחנו הסברנו את מצבנו הקשה… הנגרים שלנו עסוקים בעבודות אחרות ואין להחליפם… אליעזר [פינצ'וק – פלג] ברפת… ולפפו [פליקס] עונת העבודה הכי חשובה במכוורת…
המזכירות איימה לנו בניתוק הקשרים ולנו לא הייתה אפשרות אחרת מאשר להשלים עם האיום. והקשרים באמת נותקו. הרבה לא הצטערנו על כך, כי לא החשבנו את זה יותר מאשר למשחק פורמאלי, מה שגרם לנו לקצת הלצות על חשבון זה… [קיבוץ שריד התקבל לקיבוץ הארצי רק בשנת 1931, יותר מארבע שנים לאחר הקמתו, בעיקר עקב התנגדותם הנחרצת של חלק מחברי קבוצת "אחווה" ו"ביברכה" לרעיון ההצטרפות הנ"ל].
…גם הפעם הייתה לנו חגיגה וזאת היא בראשון למאי. אנחנו נהנינו כפול:
ביום בנהלל ובערב במזרע. התהלוכה הייתה כמו בכל שנה. מטעם השומר הצעיר נאם שלמה [רוזן]. הייתה מקהלה מוצלחת ממשק יגור. במזרע השתתפה גם מרחביה בחלק האומנותי. היו הצגות מתאימות להזמן…
דבר מיוחד במינו הנהיגו השנה משקי העמק וזאת היא נסיעה קולקטיבית ליריד המזרח. הפלוגה הראשונה שלנו הייתה כבר לפני מספר ימים. האנשים נהנו.
הנסיעה הזאת לקחה יומיים. שכרנו אוטו מיוחד מ"אגד" וחוץ מזה נסע חלק ברכבת.
טובה! תארי לך כשלושים חברי שריד בבת אחת בתל אביב!
נוסף למה שראו, אספו מכל הביתנים כל מיני חוברות, רקלמות מכל המינים, ובבית כיסו עם זה את כל קירות חדר האוכל… בדרך לא חסר גם יין ודברים טובים, מה שהוסיף לעליזות… [אבל], על כל חבר להכניס 3.5 ימי עבודה מהשבתות שלו, מזה שני ימי עבודה שהנסיעה לוקחת… מזה כל חבר מקבל חוץ מהוצאות הנסיעה והכניסה כ – 15 לא"י "טאשענגעלד". [דמי כיס].
בחלק של ההוצאות משתתפות גם ועדות התרבות והחברים…
זמן החופש של דוד [(כפרי), מהחברים המרכזיים בקבוצת "אחוה"] כבר נגמר והוא הודיע על עזיבתו… גורה [שליסר] וצילה [רוזן] דרשו בירור בשאלה. זאת דעתם הייתה שהקיבוץ מגרש את דוד והציעו שהקיבוץ יחליט שמזמינים את דוד לחזור…
שלומק [בעלה של מלה וינטרברגר] חזר עוד לפני מספר שבועות, אבל שוב ישנן שמועות שהוא מתכונן לעזוב אותנו. את הסיבה את יכולה לתאר לך. בכל אופן לא כדאי למסור את זה בכתב…
ושוב דבר חדש… צילה [רוזן] ביקשה חופש למספר חודשים… נותנים לזה פירושים מפירושים שונים, אבל לעת עתה דחו את הדיון לזמן מה…
גם אריה ג' [ שומסקר] ביקש חופש לחצי שנה לשם נסיעה בעניינים משפחתיים לחוץ לארץ… גם בבית הילדים זכינו להתעוררות… ישנם עניינים בין אחינועם [הירש] ויתר העובדות…
בכל אופן האווירה מחושמלת כעת כדת בשטח המשקי. בחציר לא הצלחנו ביותר. היבול היה קטן במה שדווקא הקבוצות השכנתות הצטיינו יפה…
בדגנים מקווים ליבול יפה… בכרם מחכים ליבול כמעט כפול כלפי לפני שנה. גם הנטיעה החדשה הצליח במאה אחוז…
בלול שוב אין נחת. סוד הוא לכולם שהתדבקה שם מחלה. עושים מאמצים להצלתו… נראה מה שהימים יביאו…
בסוף עוד מזל טוב. ועדת חברים קיבלה כבר דרישה רשמית ממלה ומונו [ לא ידוע למי הכוונה] לחדר מיוחד. אבל בדרך כלל זה עוד חצי סוד…
ובכן להפעם בוודאי מספיק.
היי על כן ברוכה מיהודה.
(יהודה שפיצן נולד בעיירה קטנה בפולין. אף שקיבל חינוך דתי, יצא כבר בגיל 16 להכשרה חקלאית במסגרת תנועת ה"חלוץ".
עלה ארצה בשנת 1929 והצטרף לקיבוץ שריד בשנת 1932 עם השלמת קיבוץ ג'-ד', שאת צעדיה הראשונים עשתה בנס ציונה. הוריו שנותרו בפולין ניספו בשואה. מאז בואו לשריד עבד יהודה בכל עבודות השדה, ובמשך השנים גם מילא תפקידים רבים ומגוונים בקיבוץ.
יהודה היה מוכר לכולם בטוב ליבו ובמאור פניו. היה אדם צנוע, נעים הליכות ומסור לחלוטין לעבודתו ולקיבוץ.
על ערש דווי שלח יהודה לחבריו בקיבוץ מכתב נוגע ללב:
…"עולות בי מחשבות לפני סוף הדרך, ולכן החלטתי לכתוב מילות פרידה: אהבתיכם! שריד מאוד יקרה לי. אני מודה לקיבוץ שבמשך כל שנות חיי בו ניתנה לי האפשרות להגשים את חלום נעורי ולתרום גם משלי ליש הגדול"…)
הכתבות בסידרה:
גדוד "השדה"
השלמת גדוד "השדה" הגיעה לשריד ב – 11.1943 לאחר הכשרה בקיבוץ בית אלפא. נפתח הפעם בכמה קטעים מוקדמים, שניתן בהחלט לכנותם – "עידן התמימות", כולם
להיות או לא להיות – זו השאלה!
והפעם – על חדר האוכל שלנו בין השנים 1944 – 1926. שאלת קיומו של חדר האוכל, איך, כמה, למי ולמה, ממשיכה להעסיק אותנו מפעם לפעם, גם
מאם המושבות לשדות שבעמק
סיפורו של קיבוץ ארץ ישראלי ה' | כתבה נוספת בסידרה. קיבוץ ה' הורכב משלושה גופים עיקריים: חברת הנוער הראשונה (נוער א'), יוצאי תנועת "וורקלויטה" שעלו
בריכת השחייה
בימים אלו ממש, כאשר תקנות שונות ומשונות צונחות עלינו מכול עבר, התבשרנו גם, שעקב מצבה הלא תקני של בריכת השחייה הוותיקה והאהובה שלנו, לא יאפשרו
השלמת גדוד "הבונה"
חמש שנים ראשונות כבר עברו על המשק ולכלל ביסוס טרם הגיע. אותם הימים היה התקציב ההתיישבותי ניתן טיפין טיפין… כדי להתגבר על תקלה זו פנינו
שריד – 1934
לאחרונה נמצא בארכיון שלנו מכתב יפה ששלח יהודה שפיצן לטובה ציפור, כנראה בעת שנסעה לבקר את משה ציפור, שיצא לשליחות כלשהי בחו"ל. מן המכתב הארוך,
קו הנפט
בשנת 1927 התגלה שדה נפט ענקי ליד העיר כירכוך בצפון עיראק. כמה שנים אחר כך, בתחילת שנות השלושים של אותה המאה, ראתה הממשלה הבריטית חשיבות
בעקבות יומן "אחוה"
בעקבות נסיונותי להוציא את יומן "אחוה" לאור, הצלחתי ליצור קשר עם כמה בני משפחה, שהוריהם היו חברים בקבוצה, אך עזבו אותה במהלך שנות הנדודים הראשונות,
ביברכה
רבים נוטים לחשוב בטעות, שמקור השם ביברכה הוא בי – ברכה (בתוכי ברכה). אך לא כן הוא:באביב שנת 1914 נוסדה בגרמניה ובאוסטרו – הונגריה, שצ'כיה
מה שהיה הוא שיהיה…
באופן מקרי לגמרי, לקחתי בארכיון את כרך עלוני בשריד שבין השנים 1937 – 1934 ושליתי ממנו בפינצטה כמה קטעים משעשעים. ניקיון הכלים בחדר האוכל וניקיון החצר
עוד חוליה בשרשרת קיבוץ ג' – ד'
כל מי ששומע כיום את השם המוזר הזה, קיבוץ ג' – ד', שואל את עצמו בוודאי, מהו מקורו? וההסבר הוא פשוט למדי: החברים בהשלמה הזו
הבו לנו מים, מים…..
מדי בוקר, כאשר אנו מתעוררים וקמים, אנו מצחצחים (בדרך כלל) שיניים. ואחר כך, לא בדיוק לפי הסדר הזה, מתגלחים, מתרחצים, שותים כוס קפה, רוחצים את
השלמת "מלט" הגדולה בהשלמות שריד
שנות השלושים המוקדמות של המאה העשרים, היו שנים של גאות לתנועת ה"שומר הצעיר" ברומניה. מערים, עיירות וכפרים מכל קצווי רומניה, התקבצו ובאו עשרות צעירים יהודים שחלמו
2 תגובות
לדני
בבקשה בבקשה בבקשה – תמשיך לכתוב על ההיסטוריה המעניינת של שריד וכך נוכל לזכור את הורינו – חייהם ומעשיהם. תודה מכל הלב
לאה לביב-מסריק
המכתב של יהודה מענין מרגש ונוגע ,חשוב במיוחד היום לדעת ולזכור את אלה שהיו כאן וחיו במחסור גדול וידעו לשמוח ולחלום והקימו את המקום הזה