מאם המושבות לשדות שבעמק

תמונה של חלק מחברי קיבוץ ה' נכנסים לראשונה בשערי שריד השנה 1941
בתמונה: חלק מחברי קיבוץ ה' נכנסים לראשונה בשערי שריד השנה 1941 צועדים מימין לשמאל: מרים פלץ, אהרון אגסי, משה שץ, רחל דנציג, חוה ואיתמר ספר, חנה שחם.

סיפורו של קיבוץ ארץ ישראלי ה’ | כתבה נוספת בסידרה.

קיבוץ ה’ הורכב משלושה גופים עיקריים:

  1. חברת הנוער הראשונה (נוער א’), יוצאי תנועת “וורקלויטה” שעלו ארצה מגרמניה והתחנכו בשריד.
  2. חברת הנוער הראשונה, אף היא מגרמניה, שהתחנכה בקיבוץ גן שמואל. 
  3. גדוד “עין שמר” מקיני חדרה וחיפה. כאשר הצטרפו כולם לחבורה אחת, הייתה זו קבוצה גדולה שבשיאה הגיעה ל – 75 – 80 חברים! 

כבר בסוף שנת 1938 מתרכזת כל הקבוצה בפתח תקוה ונהיית לקיבוץ. שם גם נבחרים כל המוסדות שמאפיינים קיבוץ: מזכיר, גזבר, ועדות משק ותרבות וכו’. 
…”מפעם לפעם מוזעק הקיבוץ לעמידה על משמר ערכים [כן, כבר אז!], בפני גילויים של חולשה וסטיות פרי השפעת הסביבה”…
פתח תקוה של אותם ימים הייתה בית ספר לעבודה ולהכרות עם הפועלים הערבים הזולים והמנוסים בעבודה קשה, שביצעו בלי כל קושי ובלי לעורר בעיות כלשהן את רצון מעבידיהם. 
ההתנסות הראשונית בפרדסים הייתה מתסכלת ביותר, אך למרות זאת, …”הימים הראשונים היו ימים של התלהבות גדולה. מדי ערב היינו מתכנסים כולנו בחדר האוכל, שרים ורוקדים ומבלים בצוותא, על אף העייפות הרבה מהעבודה המפרכת בפרדסים”…
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, קורס ומתמוטט ענף הפרדסנות כולו מחוסר אוניות להובלת הפרי ליצוא, ובהיעדר מקורות קיום אחרים נותרים חברי קיבוץ ה’ ללא פרנסה.

תמונה של קיבוץ-ה'-תמונה-ראשית

המחסור במקומות עבודה בפתח תקוה וכשלון צורב בהקמת משק עזר המורכב מכמה ענפים קטנים, ואף הסתבכות בחובות, יוצר בפני החברים ברירה יחידה: פילוג הקיבוץ לקבוצות עבודה קטנות הפזורות במקומות רבים בארץ. 
מצב זה מונע כל אפשרות של פעילות חברתית ותרבותית ומעכב את הביסוס והגיבוש של הקיבוץ החדש. החברים חווים צמצומים קשים ואפילו רעב, המובילים לתחושת מרירות ולעזיבות רבות. 
…”ייאוש ומרירות התגנבו ללבבות וגל של עזיבות פקד אותנו”…
העזיבות הרבות הכבידו על המאמצים לקיים אורח חיים קיבוצי. המצב החברתי החמיר עד כדי כך שהחלו לחפש פתרון חדש על ידי השלמתו של קיבוץ “ותיק”.
גם הקיבוץ הארצי תורם את חלקו לעניין בהחליטו שאין ביכולתה של הקבוצה להקים קיבוץ עצמאי.
הפתרון לבעיה הסתמן עם פנייתו של קיבוץ שריד (4.6.1941) לקלוט את חברי קיבוץ ה’ כהשלמה לשריד.
 
“נודע לנו שקיבוץ ארץ ישראלי ה’ מועמד כעת להשלמת קיבוץ… אנו תובעים לעצמנו את ההשלמה הזאת מתוך הערכה שהיא לטובת שני הצדדים… ברור לנו שאנו קודמים ביחס להשלמה זו מכל קיבוץ אחר”… 
מבחינתם של חברי קיבוץ ה’ בפתח תקוה, הגיעה הבקשה בדיוק ברגע הנכון.
וכך, לאחר שנתיים וחצי לא קלות כקיבוץ עצמאי בפתח תקוה, מגיעים בחודש יולי 1941 עוד ארבעים חברים צעירים לשריד. ממש באותם ימים מתחבר הקיבוץ למי “מקורות”, מוקמים ענפים חדשים – גן ירק ומספוא וחברי ההשלמה משתלבים במהירות בחיי הקיבוץ.

תמונה של קיבוץ-ה'
כשהיינו צעירים...
תמונה של קיבוץ-ה'
שמחים ועליזים...
תמונה של קיבוץ-ה'
החברים מוזמנים לזהות!

מתיק המכתבים בארכיון:

18.2.1943 
לכבוד
הקיבוץ “שריד”
עמק יזרעאל.
א.נ.
כפי שהוברר לנו על ידי מכתב של “ארגון השומר הצעיר” במרחביה, הקיבוץ של השומר הצעיר בפתח תקוה הצטרף מזמן אל קיבוצכם.
היות והקיבוץ הנ”ל חייב לנו עוד משנת 1940 סך 3.642 לא”י [שלוש לירות ושש מאות ארבעים ושתיים מיל] עבור הספקת מרגרינה, אנו מבקשים להעביר לנו את הסך הנ”ל, או להמציא אותו על ידי המשביר המרכזי בחיפה.
בכבוד רב
בשם תוצרת מזון א”י בע”מ.

וגם, ועוד הרבה לפני כן, מתווכחים בשאלות הרות גורל… 
להלן קטעים מתוך פרוטוקולים של קיבוץ ה’ משנת 1941- 1939.

על השאלה המינית:
חנן [?]: השאלה האם נכון יהיה לתת חופש מיני מוחלט. חופש כזה עלול להרוס את החברה.
רחל [איסלר – דנציג]: חנן חושב שלקשר מיני אפשר להיכנס רק בחיי המשפחה. אני חושבת קצת אחרת. יש סוג של אנשים שאינם יכולים למצוא אנשים שיוכלו לאהוב אותם. אבל היצר המיני דוחק. מזדמנת הזדמנות לסיפוק היצר. במקרה כזה אני חושבת שלא יהיה נכון לדכא את היצר. למשל רווקים בקיבוץ.
דוב [?]: צריכה להיות סבלנות. אם מספקים את היצר סתם, באופן שטחי, נשארת הרגשה של בחילה.
שולמית [טובין]: גם אני חושבת כך. בגיל שלנו לחכות זה מחזק את הבן אדם. אנו צריכים ללחום ביצר.
אברהם [מנדלר]: אנו צריכים להבדיל בין חיים מיניים וחיים אירוטיים.
גבריאל [בש]: בשטח זה משפיע מאוד החינוך הבורגני שקיבלנו.
שולמית: יש לי עוד שאלה אחרת: זאת של מקלחת משותפת.
גרישה [כנראה צבי לביא, שהיה מדריכה של הקבוצה]: נדמה, שמקלחת משותפת בקיבוץ אינה יכולה להתקיים; הן הולכות ובטלות. בתור שאלה חינוכית, זוהי שאלה אחרת שיש עליה ויכוח…

בירור חברתי: [1939] 
ישראל [לפידות]: עברה שנה ואנו מציינים שהתקרבנו, אבל לאמיתו של דבר זה לא כך. כל אחד התקשר רק בחוג חבריו הוא…
חנוך [שחם]: …העיקר בקיבוץ זוהי העבודה. את האדם מעריכים על ידי העבודה שלו. בקיבוצים הוותיקים העיקר הוא האדם היודע לעבוד. ישנם אצלנו יותר מידי עסקנים ציבוריים. נוצר אצלנו כעין “חבר פקידים”. לפי המצב היום אני חרד קצת לגורל הקיבוץ… 

מתוך קבוצה גדולה שמנתה בראשית דרכה למעלה מ – 70 חברות וחברים, הגיעו לשריד כ – 40. כמה מהם עזבו במהלך השנים ואחרים הצטרפו.

ואלה שמותיהם:

משה שץ
חנוך שחם
דוד מירון
ישראל לפידות
מינה מירון
איתמר ספר
יהודה רמות
חוה ספר
מלכה רמות
זאב צחר
זיוה קישון
מרים פלץ
אליעזר קישון
הרצל וישיניוב
בת שבע זגרצמן

אליעזר אורן
ראובן דננבאום
מרים אגסי
רחל דנציג
אהרון אגסי
סיומקה דנציג
דן אמיתי
שולמית טובין
ברוך ניצן
גרשון פרסאי
נורית ניצן
רני פרסאי
בלה שץ
חנה שחם

מצטרפים: חוה הופמן; דבורה צחר; אסתר דננבאום; רינה אורן; זאב טובין; שפרה וישיניוב.

חברים שמזהים את בצילומים את חברי הקבוצה, או שיש להם הערות או מידע נוסף, מוזמנים להגיב.

הכתבות בסידרה:

תמונה של חברי גדוד השדה

גדוד “השדה”

השלמת גדוד “השדה” הגיעה לשריד ב – 11.1943 לאחר הכשרה בקיבוץ בית אלפא. נפתח הפעם בכמה קטעים מוקדמים, שניתן בהחלט לכנותם – “עידן התמימות”, כולם

קראו עוד »
תמונה של חלק מחברי קיבוץ ה' נכנסים לראשונה בשערי שריד השנה 1941

מאם המושבות לשדות שבעמק

סיפורו של קיבוץ ארץ ישראלי ה’ | כתבה נוספת בסידרה. קיבוץ ה’ הורכב משלושה גופים עיקריים: חברת הנוער הראשונה (נוער א’), יוצאי תנועת “וורקלויטה” שעלו

קראו עוד »
תמונה של בונים את בריכת השחייה 1946

בריכת השחייה

בימים אלו ממש, כאשר תקנות שונות ומשונות צונחות עלינו מכול עבר, התבשרנו גם, שעקב מצבה הלא תקני של בריכת השחייה הוותיקה והאהובה שלנו, לא יאפשרו

קראו עוד »
תמונה של מנוחה בגורן שנת 1934

השלמת גדוד “הבונה”

חמש שנים ראשונות כבר עברו על המשק ולכלל ביסוס טרם הגיע. אותם הימים היה התקציב ההתיישבותי ניתן טיפין טיפין… כדי להתגבר על תקלה זו פנינו

קראו עוד »
תמונה של אוטובוס-ליריד-המזרח

שריד – 1934

לאחרונה נמצא בארכיון שלנו מכתב יפה ששלח יהודה שפיצן לטובה ציפור, כנראה בעת שנסעה לבקר את משה ציפור, שיצא לשליחות כלשהי בחו”ל. מן המכתב הארוך,

קראו עוד »
תמונה של שרטוט קו הנפט מכירכוכ שבעירק לחיפה

קו הנפט

בשנת 1927 התגלה שדה נפט ענקי ליד העיר כירכוך בצפון עיראק. כמה שנים אחר כך, בתחילת שנות השלושים של אותה המאה, ראתה הממשלה הבריטית חשיבות

קראו עוד »
תמונה של קבוצת "אחוה" בליטא - חורף 1920

בעקבות יומן “אחוה”

בעקבות נסיונותי להוציא את יומן “אחוה” לאור, הצלחתי ליצור קשר עם כמה בני משפחה, שהוריהם היו חברים בקבוצה, אך עזבו אותה במהלך שנות הנדודים הראשונות,

קראו עוד »
תמונה של שריד 1928 - חברי קבוצת "אחווה" ו"ביברכה"

ביברכה

רבים נוטים לחשוב בטעות, שמקור השם ביברכה הוא בי – ברכה (בתוכי ברכה). אך לא כן הוא:באביב שנת 1914 נוסדה בגרמניה ובאוסטרו – הונגריה, שצ’כיה

קראו עוד »
תמונה של חדר האוכל

מה שהיה הוא שיהיה…

באופן מקרי לגמרי, לקחתי בארכיון את כרך עלוני בשריד שבין השנים 1937 – 1934 ושליתי ממנו בפינצטה כמה קטעים משעשעים. ניקיון הכלים בחדר האוכל וניקיון החצר

קראו עוד »
תמונה של פתיחת-מי-מקורות-1941

הבו לנו מים, מים…..

מדי בוקר, כאשר אנו מתעוררים וקמים, אנו מצחצחים (בדרך כלל) שיניים. ואחר כך, לא בדיוק לפי הסדר הזה, מתגלחים, מתרחצים, שותים כוס קפה, רוחצים את

קראו עוד »

2 תגובות

  1. הגר (01/09/2012) הגב

    זוכרים?!
    הימים חולפים , שנה עוברת , אבל המנגינה, אבל המנגינה. לעולם נשארת…

  2. אריאל ונצר מילוא אוהבים את זה! (04/11/2012) הגב

    אנחנו צריכים את דני נמרי איתנו.
    האידיאולוגיה, הלהיטות, הכתיבה אלו האנשים שאנו צריכים ב”שומרים על שריד” זה החומר האנושי שחייבים למצוא ולטפח. כל הכבוד לדני!

השארת תגובה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

טלפונים

לוח וידאו

ע. שירות

קלפי

חירום

ס. רכב

דרושים

טפסים

צוותים

רישום גשם

מדידה אחרונה 1/4/2019

מ״מ גשם ביממה האחרונה
סה״כ מ״מ גשם העונה
גלילה לראש העמוד
X
דילוג לתוכן