בשריד ישנם היום חמישה כורמים המגדלים בעיקר ענבים ליין. אך הם לא הראשונים. בני הדור השני בקיבוץ זוכרים בודאי את הכרמים של פעם, שניטעו כבר בשנים הראשונות לייסוד הקיבוץ, בצדה הדרומי, המדרוני, של גבעתנו. היו אלה בעיקר ענבי מאכל עתירי חרצנים קשים לעיכול, מהזנים מוסקט המבורגי, מוסקט אלכסנדרוני, מדלין, שסלה, תמר ועוד… העבודה בכרם, בשמש היוקדת, היתה ברובה עבודת ידיים קשה מאוד ולא מתגמלת ורק בקושי רב, ריווחית. אבל אותנו, שהיינו ילדים באותן שנים זה לא כל כך עניין. היינו מתגנבים לכרם בשעות אחר הצהריים, חומקים מהחברים המבוגרים ששמרו על אשכולות הענבים בשבע עיניים וזוללים עד לכאב בטן מייסר. מתוך חילופי המכתבים שנמצאו בארכיון ועוסקים בעיקר בהזמנת שתילים ובתשלום עבורם, נראה שהכרם ניטע ממש בשנותיו הראשונות של הקיבוץ. בשלב זה, לא מצאנו עדיין בארכיון, כתבה כלשהי שתתאר את הלכי הרוח בעת העבודה בכרם, כתבה שתהיה קצת יותר פיוטית ונוגעת ללב. אם כך, לא נותר לנו אלא לתאר את התפתחות הכרם בשריד מראשיתו, ועד להחלטה הסופית על עקירתו. אך תחילה, כמה מכתבים קצרים שנמצאו בארכיון שלנו, רק לדוגמא.
© כל הזכויות שמורות לארכיון קיבוץ שריד.
למשק עין חרוד – משתלה
נא להודיענו אם נוכל להשיג אצלכם 6000 שתילי גפן על מוסקט המבורגי לשנה הבאה ומהם התנאים לכך. את השתילים ברצוננו לקבל בשנה הבאה. נבקש את תשובתכם בהקדם.בברכת חברים – דוד כפרי.
3.1.1933
לכבוד משק שריד
בתשובה למכתבכם הננו להודיעכם: התנאים לקבלת הזמנת גפנים: המחיר – כל אלף גפנים 14.000 לא"י. דמי קדימה בזמן כתיבת החוזה 2.500 לא"י. יתר הסכום במזומן בזמן קבלת השתילים. המשתלה שלו כבר קיבלה מספיק הזמנות ונוכל לקבל הזמנתכם בשביל לעשות אותה בפלוגת כפר סבא בפיקוחנו ובאחריותנו. לתשובתכם נחכה למשך שבוע ימים. הננו לציין כי אם תאחרו לא נוכל לקבל הזמנתכם.משק עין חרוד משתלת עצים.
כפר סבא למשק שריד
את מכתבכם מ – 15.2 קיבלנו. כפי הנראה הבחורה שסידרה את המשלוח טעתה, או אולי יכול להיות שבתחנת הרכבת ערבים גנבו. אבל איך שלא יהיה, כמובן שמהחשבון נוריד את זה…בברכה משתלות כפר סבא.
לכ' מזכירות משתלות הקיבוץ המאוחד – עין חרוד
קיבלנו את מכתבכם בצרוף החשבון וברצוננו להעיר: מוסקט המבורגי קיבלנו מכפר סבא לא 1300 שתיל כי אם 1225 שתיל ויש לנו אישור לכך מכפר סבא…
מטעינו בהתפתחותם
מתוך החוברת – "שריד" עשר שנים לקיומו.
הכרם
בתכנית הביסוס הראשונה של משקי גוש הקישון, הובאו בחשבון מטעם מחלקת ההתיישבות שטחי מטע גדולים באופן יחסי ליחידה: 10 דונם כרם ו – 5 דונם עצי פרי. התכנית לא נתגשמה במלואה, כי באותן השנים התעוררו חילוקי דעות על דבר סיכויי הענף. אחרי זמן מה הנהיגו השקייה וטיפול משוכלל והודות לכך יצא הענף למרחב ההתפתחות והגיע ברוב המשקים למדרגה הנוכחית. מהקרקעות שלנו מתאימה ביותר למטעים, הגבעה באדמתה הקלה והסידית.
השטח הראשון של 43 דונם ניטע בשנים 28 – 1927 והיה מכוון לעיבוד על ידי בהמות ולזמירה בצורת גביע. שתילים נתקבלו מהסוכנות מבלי להקפיד על הרכב הזנים והתאמת הכנות לקרקע. השגיאות היסודיות האלו גרמו למצב קשה בכרם הראשון. חלקה בת 8 דונם נוספה בשנת 1931, עוד 27 דונם בשנת 1934, 12 דונם בשנת 1936 ועוד – 16 דונם בשנת 1937. כרמנו הגיע היום ל – 110 דונם ואין בדעתנו להרחיבו בזמן הקרוב. החלקות החדשות מתאימות לעיבוד במכונות והרכב הזנים הוא לפי דרישות השוק. בכרם הישן עלינו להחליף את החלקות הנחשלות ביותר.
מתוך "בשריד" עיתון לאינפורמציה, מופיע מדי פעם – 1938
הכרם – ביבול הצטיין הכרם בשנת תרצ"ז לטובה לגבי שנים שעברו. היבול הממוצע הגיע ל – 764 ק"ג לדונם לעומת 546 ק"ג בתרצ"ו… למרות היבול הטוב גמר הכרם בתרצ"ז בהפסד קל, בערך 17 לא"י לעומת רווח של בערך 85 לא"י בתרצ"ו. הגורם המכריע לתוצאה זו היה המחיר הרע שנפדה עבור ענבים בתרצ"ז… הסיבות שגרמו לירידה זו במחיר הן: ירידת כוח הקניה של האוכלוסין בארץ לרגל המצב הכלכלי הקשה; כמויות גדולות של פרי שהופיעו בשוק לרגלי היבול הרב; חוסר אפשרות של רגולציה[ויסות] בהוצאה הדרגתית של הפרי לשיווק בעונה העיקרית לרגל מחלת העש שפשתה במוסקט המבורגי בכרמי המשקים, שהכריחה אותם לבציר מזורז בכדי להציל את הפרי מהשחתה על ידי העש… בתוך סעיף ההוצאות בכרם, תופסת העבודה (עבודת אנשים, טרקטורים ובהמות) כ – 55 אחוז של כל ההוצאות…
סיכומי המטעים לשנת תש"ד[1944]
בכרמים בולטת ירידה בכמות היבול ב – 60% לדונם. ההפרש הכללי הוא יותר גדול כי עקרנו 6 דונם גפנים. הפחתת היבול נגרמה רק בחלקה על ידי גורמים שאין לנו שליטה עליהם, כגון חוסר גשמים וסערה באביב… העיבודים והעישובים באביב הוצאו לפועל השנה במאוחר וחלק גדול מהרטיבות בקרקע נפסד. בשנים הקודמות היה עישוב של דונם כרם עולה לנו 3 – 4 ימי עבודה. השנה רק 1.5. אין לראות בקיצוץ זה הישג אלא הזנחה. לא קיצצנו בזמן את היבלית והקוסאב והם התפשטו מאוד בכל חלקות הכרם…
כרמים
זהו שטח המטע הפחות פרובלמטי. בגידול זה נרכש כבר נסיון מספיק הן בהיקף ארצי והן מקומי. הוא נפגע הכי פחות על ידי מזיקים ופגעים שונים… שטח הכרם הישן הינו היחיד המכביד על המאזן והעיבוד… על ידי ההשקאה בשנה האחרונה הבריאה חלקה של המוסקט האלכסנדרוני ומניבה יבולים טובים שמכירתם מובטחת על ידי צריכת היקב. היבול הממוצע בכל הכרמים הוא 1000 ק"ג. הממוצע מתנודד בין 1200 ל – 600 בהתאם לחלקות השונות. על ידי סלקציה והשקאה מסודרת נוכל להעלות את היבול הממוצע ל – 1300 ק"ג לדונם כדוגמת משק גבת השכן. הננו שוכנים באזור שרוב הזנים מבשילים בו בתקופת הגאות בשוק ולכן המחיר הממוצע של ענבינו הוא נמוך… סעיפי העבודה שלנו משתווים עם אלה של שכנינו פרט לסעיף העישוב… הסיבות הן בחלקן טופוגרפיות ובעיקר תוצאה של הזנחה ארוכה. העישוב לא מוצא לפועל בזמן ולא באופן יסודי. מכבידה ומדאיגה ביותר התפשטות העשבים השוטים יבלית וקוסאב שהגיעו השנה לשיא… פה המקום לציין, שזאת היא תוצאה של מחסור בעובדים קבועים שרק באפשרותם להשתלט על נגע רציני זה.
מי שחושב שאת התערבות הדת בחקלאות המציאו אתמול – יקרא את המסמך הבא שנמצא אף הוא בארכיון:
ענבי עורלה
הריני מאשר בזה, כי ביום כ"ז באייר ביקרתי בכרמי משק שריד, ולפי הבירורים שנערכו על ידי הנני קובע, כי החלק הכי צעיר בכרם הוא משנת 1948. אין כל כרם חדש השייך למשק, ואין כל חשש של כה"כ(כל הלכות כשרות?). ולראיה בא על החתום כ"ח באייר
תש"ך פה יפעת – נאום הרב אהרון בגון רב דיפעת והסביבה.
חולפות לא מעט שנים, בהן נראה שהכרם לא מצליח להתבסס כענף מוביל אצלנו. הדיווח הבא מופיע בעיתון "בשריד" בקיץ 1958, כאשר שטח הכרם צומצם ל – 60 דונם.
במטעים: זכינו השנה ליבולי שיא בענבים אשר טרם ידענו כמותם בשריד. אף טיב הפרי הצטיין השנה ורק כמות קטנה נשלחה לבית החרושת.
1960 – …באזור שלנו כנראה שלא כדאי לגדל ענבים, כי אנו מופיעים בשוק בדיוק בתקופת השפע. הצעתנו היא לעקור 30 דונם כרם. רוב הכרם הוא משנת 36 – 1933 והוא כבר מזמן לא מצדיק את קיומו, ואז נשאר עם 30 דונם כרם, שהוא גם כרם צעיר וגם היבולים יותר טובים…
1961 – …הכרם בשטח 22 דונם, נמצא בלבלוב מלא. לקראת השנה הבאה אנחנו חושבים לצמצם את הכרם ולהגבילו בשטח שיספק רק את הצריכה הביתית…
בשנת 1962 מדווח מאיר לבנה: כידוע, הכרם אצלנו הצטמק והצטמצם וכל פריו מוקדש לצרכי הבית.
אך נראה שגורלו של ענף הכרם כבר נחרץ ובשנת 1963 נעקרים אחרוני הגפנים.
תגובה אחת
איזה יופי!
חשוב לציין כי שריד הייתה מרכז לייצור יין מימים ימימה ויינות שיוצרו כאן נשלחו בואך רומא. על כך מעידות הגתות הרבות שנחצבו במורד הגבעה. גם את המפגש הראשון של המייסדים מקבוצות אחוה וביברכה ליוותה צמוד חבית יין שנלגמה עדד תומה. חמשת יצרני היין שפועלים כיום בשריד הם רק עוד חוליה בשרשרת