אסף וייס – קטע לאתר

תמונה של אסף-וייס

ושוב הרהורים לעת שלכת את כל חיי הבוגרים חייתי בקיבוץ. לא נולדתי אל הקיבוץ. אני כאן מתוך בחירה. בספירת המלאי או במבט רטרוספקטיבי, אני שמח על בחירתי זו.

אני יושב וכותב מתוך דחף עז, אחר שובי מהלוויתו של אסף ווייס. בדיעבד, אני כה מצטער שאיני יכול להתהדר בתואר – ידידי אסף וייס. חייתי את רוב חיי במקביל לו. ראיתי את דמותו התמירה והאצילית, מעוטרת בנדיבות רבה בשער כסוף. ראיתי את דמותו בשבילי הקיבוץ, בחדר האוכל, בברכה. פה ושם החלפנו משפט סתמי או שניים. היום אני מיצר. כן, מצטער עד דמעות שלא הכרתי אותו כלל. היום, לאחר שבני משפתו היפה כל כך, קראו לו דברי הספד וציינו קווים לדמותו. ואני, בקלות דעת, ואף בחוסר דעת או בטיפשות, הפסדתי את ההזדמנות להתקרב לאדם כה נפלא שהייתי כה שמח להיות חברו. עתה כמובן, זה כבר מאוחר.
 
אני אוהב את חיי השקט שבקיבוץ. פה ושם אני נהנה מפגישה קרובה עם חברים מספר ויצירת קשר של קרבה משהו. אבל… במבט לאחור אני רואה זאת כסתירה ואולי אקסימורון – קיבוץ שהוא לכאורה חברה אינטימית, כשאני בוחן זאת ממבטי האישי-
אני רואה כן, אינטימיות, אך יחד עם זאת לעתים רוחק וזרות. אינני סוציולוג. איני יכול להסביר זאת. רק זאת אומר שוב; כמה חבל שעברתי את כל חיי מבלי שאסף היה ידידי וחברי הקרוב.
 

2 תגובות

  1. נח שגיא (26/10/2016) הגב

    תגובה נרגשת – יוסי מזדהה איתך וחושב כמוך! מרגש ונוגע ללב!

  2. יוסי נץ (31/10/2016) הגב

    תודה נח.

השארת תגובה ל-נח שגיא (26/10/2016)

ביטול

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

טלפונים

לוח וידאו

ע. שירות

קלפי

חירום

ס. רכב

דרושים

טפסים

צוותים

רישום גשם

מדידה אחרונה 1/4/2019

מ״מ גשם ביממה האחרונה
סה״כ מ״מ גשם העונה
גלילה לראש העמוד
X
דילוג לתוכן