וינברג שמואל משה

בן הלנה וירחמיאל

נולד ב- 29.4.1934 בריו דה ז’ניירו בברזיל

עלה לארץ בשנת 1976

הצטרף עם משפחתו לקיבוץ שריד  בשנת 1977

נפטר ב- 5.7.2004

שמואל, בן בכור להלנה וירחמיאל וינברג נולד ב- 29.4.1934 בריו דה ז’ניירו למשפחה יהודית ליברלית, שהיגרה בראשית המאה מפולין לברזיל. האב היה סוחר בדים ובעל עסק משפחתי, והאם היתה עקרת בית שגידלה במסירות את שמואל ואת אחותו אלזה, הצעירה ממנו בארבע שנים.

המשפחה גרה בשכונה מעורבת, אך מספרם הרב של היהודים העניק לה צביון יהודי. שמואל הלך לבית ספר יהודי-ציוני והיה תלמיד סקרן שהצטיין בייחוד במתמטיקה. מגיל צעיר הצטרף לתנועת השומר הצעיר.

כשהיה בן 16 נפטר אביו.

עול פרנסת המשפחה נפל על שמואל הנער. כשסיים את חוק לימודיו למד בשעות הערב הנהלת חשבונות, ובמשך היום ניהל את העסק המשפחתי.

את בטי לבית מלר, נערה צעירה בת 18 שבאה לבלות את חופשת סוכות בריו דה ז’ניירו, פגש במסיבת ריקודים. כעבור שלוש שנים הם התחתנו ועברו לגור בסאו פאולו לצד משפחתה של בטי. הם היו מאד מעורבים בחיי הקהילה היהודית והשתייכו לגוף הצעיר של ארגון “בני ברית”. תוך זמן קצר היה שמואל לרכז התרבות של הארגון ועשה זאת בהצלחה רבה. בנוסף הקים עסק משלו לאופנה ובדים. בהמשך עבר לעבוד כמנהל השיווק של חברה מאד ידועה, Cory Line.

במהלך השנים נולדו להם – רוני, קרן ודניז. כשגדלו מעט נשלחו הילדים ללמוד במסגרות חינוך יהודיות דבר שחיזק אצל שמואל ובטי את הזיקה לעם היהודי ולמדינת ישראל. בנוסף הם ביקשו להתאחד עם משפחתה של בטי שעזבה את ברזיל וכבר הכתה שורשים בישראל – האח בקיבוץ גת וההורים בתל אביב.

בשנת 1976 הם עלו ארצה, ביקשו להיקלט בקיבוץ אך כצעד ראשון נשלחו ללמוד עברית באולפן בנתניה. כעבור שמונה חודשים באולפן ולאחר שביקרו במספר קיבוצים החליטו להשתקע בשריד. כאן הם מצאו מכרים משותפים שהכירו עוד בברזיל.

במשך עשר שנים עבד שמואל בפרדס ובאבוקדו. לאחר מכן ריכז את ועדת התרבות ואף כתב טורים מלאי הומור בעלון הפנימי של הקיבוץ – “בשריד”.

לאורך חייו ידע עליות ומורדות, הצלחות ואכזבות. הקשיים הותירו בו רישומם. מצבו הנפשי והפיזי הורע. מטבעו השתוקק לקשר עם הסובבים אותו, אך בשל מחלתו נוצר ריחוק. רק מעטים הצליחו להכניס מעט אור לתוך הקדרות. כמה שמח עם נכדיו. מהרגע הראשון קיבל על עצמו את תפקיד הסבא הטוב והמפנק.

שמואל נפטר בשנתו יום לאחר שבילה בחיק משפחתו במסיבת יום הולדת לאחד הנכדים. שם הוא היה במצב רוח מרומם מוקף באנשים שאהב. לרגע לא עלתה המחשבה שזאת תהיה מסיבת הפרידה שלו מבני משפחתו.

בן 70 במותו

יהי זכרו ברוך

 

*********

שמואל אבא לרוני, קרן ודניז וסבא לנכדים

גלילה לראש העמוד
X
דילוג לתוכן