זיסמן מנדל

בן חוה ומנשה

נולד ב- 26.3.1912 בעיירה סטורוז’ינץ ברומניה

עלה לארץ בשנת 1933

הצטרף לקיבוץ שריד בשנת 1934 עם השלמת “מלט”

נפטר ב- 10.3.1991

מנדל, בן זקונים לחוה ומנשה אחרי שלוש בנות, נולד בעיירה סטורוז’ינץ במחוז צ’רנוביץ, אז באוקראינה. בעיירה שררו הווי ואווירה יהודית ציונית. אביו היה בעל כריכיה, איש שומר מסורת שדאג לחנך את בנו ב”חדר” ורק מאוחר יותר העבירו לבית הספר המקומי. בהיותו בן 13 הצטרף מנדל לתנועת השומר הצעיר. עם סיום לימודיו התמנה למרכז סניף ההכשרה בעיר גַלַץ. בשעות היום עבד עם החברים בפירוק תבואות מתוך אוניות בנמל ובערב ריכז את השיחות בסניף שעסקו בעיקר במתן אישורי עליה לארץ ישראל.
ב- 1933, לאחר ועידת התנועה בבוקרשט, יצא מנדל במסע ארצה. הוא נסע ברכבת לקונסטנצה ומשם הפליג באונייה “בצ’יה” לחיפה והצטרף לחבריו בקיבוץ “מלט” שישב אז בנס ציונה. בנס ציונה עבד תחילה בפרדסים ולאחר מכן ביקש לעבוד בנגריה. בקשתו נענתה ומדי יום נסע לנגריה ברחובות. באותה תקופה הוקמה בנס ציונה קבוצת ההגנה הראשונה ומנדל נבחר לקבוצת האתתים. את ההשתלמות הראשונה עשה בנס ציונה וכשהגיע לשריד נשלח לקורס ארצי בהדרכה באיתות. היה זה בימים שאיתות היה אמצעי הקשר העיקרי להעברת מסרים בין ישובים מרוחקים.

את זינה לבית קוטשר, אף היא חניכת השומר הצעיר ברומניה וחברה בקבוצת “מלט”, פגש מנדל בנס ציונה. ב- 1934 הם הגיעו עם קבוצתם להשלים את שריד, אך עוד קודם לכן, בהיותו נגר נשלח מנדל בחיל החלוץ להביא לשריד את הצריפים של חברי הקבוצה. הצריפים הגיעו מפורקים וביחד עם חבריו ל”מלט”, מוניו בולר ומרקוס ריגלר הועמדו הצריפים על כנם והמתינו לבואם של שאר חברי הקבוצה.

בשריד הקימו מנדל וזינה משפחה. ביתם היה בית חם ופתוח לחבריהם הרבים, לחניכי חברות נוער, לילדי הקיבוץ, כולם התקבלו בביתם במאור פנים. לילדים משלהם לא זכו.

תחילה עבד מנדל בנגריה ואחר כך בלול ובמספוא. בזכות כישוריו האירגוניים והניהוליים מילא תפקידים רבים ומשמעותיים בקיבוץ – היה סדרן עבודה ושימש גזבר יותר מפעם אחת. היה מרכז המשק הראשון כשעוד פקפקו אם יש צורך בתפקיד. היה מזכיר קיבוץ יותר מפעם אחת, ונשא בתפקיד מרכזי ב”גמל”. היה חבר בוועדות שונות ויזם פרויקטים במישור החברתי והמשקי.  ריכז את ועדת חברים ואת המוסד החינוכי המקומי.  תמיד הפיק מעצמו ככל יכולתו. שנים רבות היה נציג הקיבוץ במועצה האזורית בנהלל ומילא תפקיד של סגן יו”ר המועצה. בתפקידו זה עיקר עיסוקו היה בנושא אדמות העמק. בהמשך היה פעיל במחלקת הביטוח בקיבוץ הארצי וזכה שם להערכה רבה.


 

כבר מספר שנים, מנדל, אתה חבר לעבודה. אבל בעצם, הקשרים נקשרו עוד בילדות. בלי להבין ולהתמצא בעולם המבוגרים, לא שאלנו אף פעם איך זה שאנחנו שלך ואין לך ילד משלך, אבל הרגשנו שהחדר שלך ושל זינה הוא בית שני לנו, בו מצאנו הרבה הומור, הבנה, דאגה, שקט וצניעות.

עופרה שלנו קראה לך דלי, ילדים אחרים קראו לך בילי. ולילדינו, אתה פשוט “סבא מנדל”, כי כך הם מרגישים במחיצתך. בעיניים של מבוגרים – הפגישה אתך יותר מפוקחת: ההומור, ההבנה והדאגה שלך – ראייה פקחית המבקרת את מצב וכיווני ההתפתחות של הקיבוץ. מבקר –ולא קוטל. איכפתניק – אך אופטימי. מגיב על עוולות לעניין ובקיצור, ותמיד מקשיב לזולת.

אינך מסתגר עם סיסמאות העבר, אלא פתוח לחידושים. אדם צנוע. לא קורא בקול: “אחרי”, אלא פשוט עושה.

ההפרדה בין וותיקים לצעירים בדיור או בבילוי שעות הפנאי אינה לרוחך ובצדק, מנדל. כי בחברתך נפלו המחיצות: אין וותיק מול צעיר, יש אדם מול אדם, כבוד הדדי ופתיחות. ובתוכם, שזור צפוף צפוף, חוט של הומור.

ממך למדנו ששקט חזק יותר מסערה, ומורשת לך – חזקה יותר ממוות.

יעל מירון, רעיה קליין

יהי זכרו ברוך.

*********

גלילה לראש העמוד
X
דילוג לתוכן