גדעון מקבוצת ארז, בנם של מרגיט והשו חיאל, גדל במשפחה גדולה חמה ומלוכדת. אח צעיר לדוד ומלכה ואח בוגר לשֶבי ומירי. שנים רבות עמדה בראש המשפחה הסבתא אֶלזָה ברכר, אמה של מרגיט, שהעניקה לכל אחד מנכדיה גוון מיוחד משלה. לגדעון היא העניקה את אצילות הנפש ואת הכישרון לשפות זרות שבעזרתן יצר קומוניקציה נפלאה עם כל הסובבים  אותו.

שנות הילדות עברו עליו במשחקים, רכיבה על אופניים, טיולים. כילד סקרן וחקרן בילה שעות רבות בסככת המכונות החקלאיות, מוקסם ממה שרואות עיניו.  

בגמר לימודיו במוסד החינוכי בשריד, מכיוון שלא גויס לצבא מסיבה רפואית, יצא ללימודי מסגרות וחרטות ב"יד נתן". בתום לימודיו חזר הביתה ונכנס לעבוד בבית החרושת "גמל" במחלקת "אחזקה". המקצועות אותם למד ב"יד נתן" היו לו לעזר רב לאורך השנים, גם בעבודתו ב"גמל" וגם במפעל הירקות הקפואים של "מפעלי העמק".

היתה לו לגדעון תבונת כפיים וחוש טכני מעולה. ביד אמן היה מתקן מכונות מקולקלות. בכישרונו ופרי דמיונו היה מרכיב ומכניס שכלולים והמצאות ואלו נותרו חתומים בעבודותיו ובטביעת האצבעות שלו.

את סימון פגש כשהגיעה מצרפת לאולפן לעברית בקיבוץ שריד. הם הקימו משפחה וב- 1965 נולד בנו בכורו שגיא. אך הנישואים תמו כעבור ארבע שנים.

בהמשך הקים משפחה עם אווה לבית שטאל שהגיעה לקיבוץ משבדיה, ונולדו להם – יזהר, שחר, צביה, יפתח וינאי. גדעון היה אב אוהב ומסור לכולם.

בעבודתו במפעל "גמל" הגיע להישגים מרשימים, ובזכות חשיבתו היצירתית וחריצותו הרבה זכה ב"פרס העבודה" על שם נמיר יחד עם חברו לעבודה יצחק ליכטר.

בשנת 1983 נקרא להקים את מפעל הירקות הקפואים בשטח המפעלים האזוריים ליד מגדל העמק. כאחד שאוהב אתגרים הוא מצא עניין רב בעיסוקו זה והשקיע בו את כל כישרונו הטכני והיצירתי. בתמורה זכה לתשבחות ממביני דבר.

לא היה אתגר שלא היה מוכן להתמודד איתו ובדרך כלל גם הצליח.

בזכות הסבלנות וחוש ההומור המיוחד שלו כבש את ליבם של כל מי שהיו איתו במגע. לא היסס להושיט עזרה לכל נזקק. בשמחה פתח את ליבו וביתו לאנשים רבים. היה סקרן ללמוד דברים חדשים, לראות עוד, לגלות. ערך סיורים במפעלים שונים בעולם.

כשגילה בגיל מאוחר יחסית את קסם המחשב הלך ללמוד כיצד עליו להשתמש בו בתחום עבודתו.

גדעון חי מעט אבל הרבה. מכונת ליבו לא עמדה בקצבו של אדם תוסס, שמח וטוב לב. 

הוא נפטר במהלך ניתוח לב פתוח שעבר בעודו מלווה באופטימיות ובתוכניות לעתיד.

בן ארבעים היה במותו.

איש מסביר פנים ואוהב אדם.

יהי זכרו ברוך

אוהבים ומתגעגעים

*********

גדעון אבא לשגיא, יזהר, שחר, צביה, יפתח וינאי