חיבוק של דב
בוא ילד שלי, לחיקי החמים,
דבש מתוק אמלא, את פיך התמים.
את פניך תלקק, לשוני הארוכה,
את עורך תלטף, פרוותי הרכה.
שרירי המסורגים, ירוממו את גופך,
אחי הדובים, יגנו על ביתך.
שים את כפך בכפי, ארוכת הציפורניים,
שים את מבטחך בשיני, החדות שבעתיים.
יחד נצעד כנגד הפולשים למולדתנו,
יחד נגרש לעד, את האויבים של ארצנו.
בוא ילד שלי, אל תיסוג כשהקרב מעצים,
על גופך אטפס לצמרות העצים.
מכתפך אדלג אל ענף ואל בד,
אל תחת לוחם שלי ואל תפחד.
אחוז בגבי, חזק מאחור,
אחי אקרא לך, אחי הגיבור.
שם אקטוף את פירות, אויבי המרים,
שם ארדה את דבשם, מנחיל הדבורים.
שם אצפה מזימתם, עד רדת הערב,
כי לנצח אחי נאכל את החרב.
הוי ילד שלי, אל תשאל מדוע ואיך,
גם אם את גופך, אני לרגע מועך.
אל תהסס עם ערכים ומוסר,
כי לפנינו תמיד, יש אויב אכזר.
עצום את עיניך, במלוא הביטחון,
הקרב את חייך, למען הניצחון.
כי אחים אנחנו, עם קשר של דם,
ואתה כמוני, אתה האדם.
אז בוא אחי, ואכלא אותך בחיבוקי החמים,
כי ביחד ננצח, עד אחרית הימים.
תגובה אחת
חגי, יוצא מהכלל!!! (חבל, שזו מציאות חיינו).