איתן נולד בשריד. הבכור להוריו הניה ואריה. חבר בקבוצת "עופר".

כותב עליו עדי רוזן:

שריד, שנת 1937, להניה ואריה חלבין נולד בן בכור, הם קוראים לו בשם המחייב, איתן, ולהבדיל מכאלו ששמם אינו מתיישב עליהם, איתן עומד במטלה והוא באמת איתן שכזה. אחרי זמן נולדת אמית, אחותו הצעירה, והתא המשפחתי נשלם.

בין עצי התות שליד הלולים לאורווה, איתן וחבריו לקבוצת "עופר" עוברים ילדות שרידית מאושרת, הגננת שלהם היא רבקה שפלר, ביתם הוא בית הקומותיים והלינה המשותפת לא ממש עושה עליהם רושם, לפחות לא על איתן.

בלימודים שיבואו, איתן וחבריו יגלו עניין רב, זאת אומרת עניין רב במה שקורה מחוץ לכיתה, הם יתגלשו בשקים בפס של הקומביין, יתרחצו בשקתות של הרפת, ישחקו "מחבואים" ו"דג מלוח" וינהלו מול קבוצות אחרות מלחמות עקובות מפירות של אזדרכת. בבית הספר היסודי יאשה מינסקי הוא המחנך, במוסד החינוכי כבר יש לו כמה, אליהו אלמן, ישראל סלעי ואפרים כהן זכרם לברכה.

"… הייתי תלמיד די פרובלמטי", מעיד על עצמו איתן בריאיון שנערך עמו בינואר השנה, ולכן לא פלא שהדמות החינוכית שעושה עליו את הרושם העז ביותר היא דמותו של מדריך תנועת השומר הצעיר, עמירם קרוגליאק. שם, בתנועה, איתן מתחיל לצאת לטיולים ולא מפסיק מאז.

בסיום המוסד איתן מתגייס לגולני ואחרי שנה עובר לנח"ל ומוצב בבסיס בעין רדיאן (היום קיבוץ יוטבתה) שם הוא פוגש את זיוה ומסכת חייהם המשותפת מתחילה.

הימים ימי מבצע סיני, איתן ימצא את עצמו אחר כך נלחם גם במלחמת ששת הימים, ב"יום הכיפורים" וגם למלחמת המפרץ הוא מגויס. למעשה רק גיל 65 ואתו הפנסיה מצליחים להפריד בין שירות המילואים בצבא לבין איתן, גיבור, כבר אמרנו?

כשאיתן חוזר לקבוץ אחרי הצבא זיוה באה עמו. כאן נולדות להן בנותיהם, הילה, גלי והדס, משפחה חמה ואהובה.
בקיבוץ איתן עובד כחקלאי, עשרים שנה במספוא וברפת, אחר כך במשך שנים ארוכות הוא עובד בציוד הכבד ומלביש את הארץ בשרוולי אספלט ומלט, אחר כך הוא עובר לנהיגה המשלבת את יכולותיו הטכניות, סבלנותו וחיידק הטיולים המקנן בו ללא הרף.

חיידק הטיולים הוא גם זה השולח את איתן וזיוה יחדיו ב"וואן" לחצות את ארצות הברית מחוף לחוף, ומשם לאוסטרליה, ומשם  לפפואה, ומשם למרוקו ומשם לעשות את דרך המשי בשלוש פעמים.

היום אנחנו מלווים את איתן בטיול האחרון שלו, טיול אל מחוזות ילדותו אליהם הוא היה הולך עם אימא הניה, אבא אריה ואמית הקטנה, אל החורשה, אל התאנה הזקנה ואל דאר טאוויל. נוח בשלום חבר יקר, איש משפחה, איש חברה, איש עבודה, איש שהתרבות בנפשו, איש קיבוץ שריד בכל רמ"ח אבריו.

יהי זכרו שמור איתנו

תחסר לנו, איתן, תחסר מאוד

*********

איתן אבא להילה, גלי והדס וסבא לנכדים