חרמוני עמינדב

בן רבקה וחיים

נולד ב- 19.11.1924

בכור הבנים של קיבוץ שריד

נפטר ב- 11.8.2010

עמינדב חרמוני – בכור הבנים של קיבוץ שריד  נולד בבית החולים של העמק בימים שהיה צריף קטן ליד מעין חרוד. באותם ימים הוריו, חברי קבוצת המייסדים “אחוה”, שהו עדיין בגניגר לפני עלייתם להתיישבות קבע. רק בהיותו בן שנתיים, לאחר שהוכשרה “הנקודה” לקליטת מתיישבים, עלו חברי “אחוה” להתיישבות על גבעת שריד.

בדצמבר 1930, כשמלאו לעמינדב שש שנים, לקח אותו אביו בעגלה רתומה לסוסים, ללמוד ב”מוסד במשמר העמק”, כי בשריד עוד לא היה בית ספר ולא היו ילדים בני גילו. הניתוק מהמשפחה ומהקיבוץ לא היה קל עבורו. חודשיים ימים לא ראה את הוריו ורק אחרי החורף, כשהאדמה הבוצית התייבשה, לקח אותו המחנך פולי בשבת חורפית יפה לבקר בשריד. רכובים על סוס הם חצו את העמק וכשהגיעו לקיבוץ כל החברים חיכו להם בשער כדי לראות את הסטודנט החדש….לאחר מפגש קצר עם ההורים עלו פולי ועמינדב על הסוס וחצו את העמק בחזרה למוסד.  

עמינדב גדל והתחנך בקבוצת “חבצלת” – חבורה של שמונה ילדים שקובצו מקיבוצי השומר הצעיר.

בכיתה י”ב יצא יחד עם חברי קבוצתו לקיבוץ תל עמל, שם הם למדו חצי יום ועבדו חצי יום. היתה זו שיטה חינוכית חדשה שמטרתה היתה להכשיר את הנערים לחיי קיבוץ. בתל עמל הוא עבד במדגה ובתום השנה חזר ל”מוסד במשמר העמק” ועבד שם בתור חצרן. לאחר מכן יצא להדריך בקן ירושלים.

בשנת 1943, עם בואו של “גדוד השדה” להשלים את קיבוץ שריד הצטרף אליהם עמינדב.

תחילה עבד ברפת ואחר כך בגן הירק שבו התמיד שנים רבות, ואף ריכז אותו עד שהוחלט לחסל את הענף.

בשריד פגש עמינדב את דבורה שהגיעה לקיבוץ בתור מורה שכירה. דבורה ועמינדב הקימו משפחה ונולדו להם נחשון, ערן וענת ומאוחר יותר ינון.

בראשית שנות השישים, כשסיימו לבנות את אסם התבואות, החל עמינדב לעבוד בו ועם הזמן קיבל על עצמו את ניהול המקום. בחלל הענק של האסם הקים לו ממלכה משלו – תלה מפות, תמונות, ציורים, ומוצגים מהשנים הראשונות של הקיבוץ. תמיד הדגיש את זכויותיו כ”משמר הזיכרונות הראשונים”.

באוקטובר 1973, ב”מלחמת יום הכיפורים”, נפל בנו הבכור נחשון ברמת הגולן. הבשורה על מותו היתה קשה ביותר והותירה כאב נורא.  

לאחר נפילתו של נחשון החליטו דבורה ועמינדב להביא עוד ילד לעולם ונולד ינון.

עמינדב היה אוהב קיבוץ והאמין בדרכו בכל נימי נפשו. הוא תרם רבות בכתיבת ההיסטוריה של שריד. ספרו “ממטרה בעמק – טיפות של זיכרונות” –  על ילדותו ועל שריד בתחילתה, שוזר את סיפורו הפרטי עם סיפורו של המקום בחום ובאהבה גדולה.

במהלך השנים, לצד עבודתו באסם התבואות, נשא בתפקידים שונים – הוא היה מזכיר קיבוץ, ריכז את ועדת התרבות וערך את העלון המקומי “בשריד”, לו הקדיש רבות.         

מאז צאתו לגמלאות עבד באגף ה- .D.I.Y.  של “גמל”. גם כשחלה המשיך להתייצב בוקר בוקר ליד שולחן העבודה, וכך עד יומו האחרון.

עמינדב היה שייך לדור השני של מקימי הקיבוץ שהאמין בו עד תום ונאלץ להשלים עם השינויים וההפרטות שחלו בשריד – ביתו.

*********

עמינדב אבא לנחשון, ערן, ענת וינון וסבא לאביה, ירון, עופר, יהלי וזוהר

גלילה לראש העמוד
X
דילוג לתוכן