טובין (טובינאס) זאב
בן חנה ובנדט
נולד ב- 11.2.1916 בעיר רומני באוקראינה
עלה לארץ בשנת 1936 לקיבוץ רמת השופט
הצטרף לקיבוץ שריד בשנת 1941
נפטר ב- 2.2.1995
זאב, בן חנה לבית קרוסט ובנדט (בנו) טובינאס נולד ב- 11.2.1916 בעיר רומני שבאוקראינה, לשם גורשה משפחתו מליטא, כמו משפחות רבות אחרות, במהלך מלחמת העולם הראשונה. האב יצא ללנינגרד כדי לחפש עבודה והאם פרנסה בדוחק את זאב ואת אחיו הבכור יהודה.
בשנת 1920, בהיותו בן ארבע, חזרה המשפחה לליטא, לעיר קובנה. באותה שנה נולדה אחותו הצעירה לאה. בקובנה הקים האב בית מסחר מצליח לתה, שפרנס את המשפחה בכבוד. בנוסף לעבודתו היה האב פעיל בחיים הציבוריים של יהודי קובנה.
זאב גדל בבית ציוני, במשפחה חמה ואוהבת. הוא למד בגימנסיה הריאלית וידע לדבר בשפה העברית מגיל גן. האב דאג לכך שכל ספר בעברית שראה אור בארץ יגיע לביתם, ואף חתם על עיתון הילדים "הד ארצי" שהופיע אז בישראל. כבן עשר הצטרף זאב בעקבות אחיו יהודה לתנועת "השומר הצעיר", כחניך בקבוצת "מחצבה". לאחר מכן היה מדריך בגדוד "הכרמל" ובהמשך חבר בהנהגה הראשית. בשנת 1936 עלה זאב ארצה עם גרעין השומר הצעיר מקובנה לתקופת הכשרה בקבוץ רמת השופט.
בינתיים בקובנה החלו בני משפחתו של זאב שנשארו שם עושים צעדים של ממש לקראת עלייתם ארצה. אביו ערך ביקור קצר בארץ כדי לבחון את אפשרויות עליה, אך דחה את העניין עד שיעזור לאחיותיו ולכל משפחתו. עיכוב זה עלה להם בחייהם. בשנת 1944 נרצחו אביו אמו ואחותו עם בעלה ובנה בידי הנאצים בגטו קובנה.
בארץ, בימי המדינה שבדרך שעמדה מול משימת קליטה אדירה, גויס זאב, שהיה סוציאליסט מאמין, לליגה הסוציאליסטית. לאחר מכן התמנה כשליח מטעם מפ"ם לענייני קליטה. במהלך שתי קדנציות ריכז את מחלקת הקליטה במרכז מפ"ם – דואג לסידורם של העולים הרבים שמגיעים לארץ. ניסיונו הרב של זאב בקליטת העלייה הביא אותו בשנות השישים למחלקת הקליטה של הקיבוץ הארצי. דאג לעולים החדשים – פתר בעיות של עבודה, מגורים, שפה חדשה. העניק להם יחס אישי מתובל בהומור וחף מסיסמאות – קשוב ומדבר דברי טעם. לא אחת רתם לעזרתו את היידיש העסיסית שנשא עמו מבית הוריו.
את שולה לבית גרייצרשטיין הוא פגש בפתח תקווה בהיותו פעיל בליגה הסוציאליסטית. שולה היתה שם בהכשרה לחיי קיבוץ במסגרת קיבוץ ארץ-ישראלי ה'.
בשנת 1941, עם הגעתם של חברי קיבוץ ה', ובתוכם שולה, להשלים את קיבוץ שריד, הצטרף גם זאב. הם הקימו משפחה ונולדו להם – רחל, חנה וירון.
בשריד זאב נטע את הפרדס הראשון, התמחה בפרדסנות והתמיד בעבודה זאת משך שנים רבות. כשפרש מעבודתו בפרדס, בגיל שישים וחמש, התחיל לעבוד בהנהלת החשבונות של הקיבוץ.
איש לבבי ונעים סבר שזכה לחברים רבים מכל שכבות הגיל, שהעריכו את בקיאותו בתחומי עניין רבים, את חוש ההומור השנון שלו ואת רוחו הטובה. סיפור חייו מגלם בתוכו סיפור של דור שלם שהקים את המדינה, את הקיבוץ ואת התנועה.
יהי זכרו ברוך.
*********
זאב אבא לרחל, חנה וירון וסבא לנכדים