נולד: 10.10.1956 נפל: 27.1.1976
יאיר וישניוב
נולד בקיבוץ שריד בעשרה באוקטובר 1956 לשפרה והרצל וישניוב, אח לנירה ורותי.
יאיר העלם הרך בעל הנפש הרגישה, הטובה והצנועה.
הספורטאי המצטיין והחייל המסור, המסייע לחבריו בכל מצב.
נפל בעת שרותו הצבאי בעשרים ושבעה בינואר 1976, והוא
בן עשרים.
יאיר, בנם של שפרה והרצל. נולד ביום י"ב בחשון תשי"ז (10.10.1956) בקיבוץ שריד. יחד עם בני קבוצתו "סנונית" למד בבית הספר היסודי בקיבוצו, ובתיכון האזורי "עמקים" במזרע. את התיכון סיים ב"טכניקום" בחיפה, במגמת חשמל ואלקטרוניקה שם התמחה בבניית מכשירי אלקטרוניקה קטנים. כבר כילד אהב לבנות מכשירים. היה הראשון בקבוצה שבנה רדיו גביש.
מגיל צעיר היה ספורטאי נלהב ושחקן מצטיין בנבחרת הכדורעף של קיבוץ שריד ואף הוזמן להשתתף בנבחרת הנוער של ישראל. מהרגע שהצטרף לאימונים הסדירים השתייך יאיר לסגל הקבוע של הנבחרת. הוא השקיע במשחק את כל נשמתו והתאמן בהתמדה גם הרבה מעבר לאימונים השגרתיים. תחילה היה נראה צנום ושברירי, אך תוך זמן קצר התרחב וגבה ובמהרה הצטיין במשחק זריז ואלגנטי ליד הרשת. כשחקן בנבחרת הנוער של ישראל לקח חלק במשחקים בין לאומיים בספרד, בגרמניה ובשוויצריה. לא נהג להתגאות בהצלחותיו – היו בו מידה של ענווה ומסירות.
יאיר אהב טבע ונופים והרבה לטייל ברחבי הארץ. לא החמיץ אף טיול של בית הספר או טיולי תנועה. אהב לצלם ואת רשמיו הנציח בתמונות שצילם ופיתח במעבדת הצילום שהקים.
בחופשים ובשעות העבודה שאחרי הלימודים עבד תחילה בפלחה, אך כעבור זמן קצר עבר לעבוד בפרדס ושם מצא את מקומו. מהר מאוד נכנס לעניינים, הכיר את השטחים החקלאיים, למד והשתלט על הכלים. הוא ביצע כל עבודה בשלמות ובמהירות ותרם לאווירה הטובה ששררה בצוות הפרדס.
באוקטובר 1975 התגייס לצבא, לנח"ל, ונשלח לעשות טירונות בבסיס במרכז הארץ. במהרה התגלה כחייל מעולה. היה לו רצון עצום להיות טוב, ממושמע ולהצליח. ספד לו מפקד הגדוד: "יאיר היה חייל מסור וממושמע והגיע תוך תקופה קצרה לרמה אישית גבוהה ביותר. כחבר עזר לחבריו, סייע בידם והיה מאותם אשר ניתן לסמוך עליהם במצבים קשים. בהתנהגותו היה דוגמא אישית לחבריו ומפקדיו…".
יאיר הקפיד לשמור על קשר הדוק עם הבית. הרבה לכתוב להוריו.
ביום כ"ה בשבט תשל"ו (27.1.1976) נפל בעת מילוי תפקידו.
הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בקיבוץ שריד.
השאיר אחריו הורים ושתי אחיות.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "משיחות עם מפקדיו וחבריו עולה דמותו של יאיר ז"ל כחייל למופת, כחבר טוב המוכן לסייע לכול, וכאדם בעל עקרונות לפיהם יש להשקיע בכל נושא ובמיוחד בצבא את מלוא המרץ והיכולת, כי כך חונך. נזכור תמיד את יאיר כמקור לדוגמה ומופת".
לזכרו הוציא הקיבוץ חוברת ובה זיכרונות שהעלו חבריו, מכתבי ניחומים מחברים וקרובי משפחה, קטעים ממכתבים שכתב ותמונות שצילם.