יוסף רזניק

נולד ב-17.2.1932

נפטר ב-22.1.2010

דברים לזכרו: המישפחה

אבאל'ה, יוסל'ה, פפיטו שלנו, יוסף של לידיה, סבא אהוב, 
השריף של כולם….. 

איך שהוא, תמיד, הדברים נעשים בסופו של דבר בדרך שלך. 
ואכן – לא יכולת לארגן את זה יותר טוב. 
ואנחנו יודעים שעם כל מה שעברת – תמיד קמת חזרה על הרגליים – למרות שגם זה נלקח ממך. 

והרגליים היו הכול. עוד בארגנטינה כמדריך בטיולי השומר הצעיר שכל כך אהבת לספר עליהם, ואח"כ בארץ המשכת בדרכך זו בנחרצות: טיולים, מחנות, שומריות וסמינר צופי. עד צרפת הגעת במשלחת של התנועה. 
ולא היתה כמעט שבת שלא העמסת את המשפחה הצידנית והמנגל על האוטו ולקחת אותנו לטייל ברחבי ישראל אל הנופים והמרחבים שכל כך אהבת. 
ואנחנו איתך סופגים אהבה לכול אלו. 

יוסף – תמיד שומר ולנצח צעיר. 
תמיד דואג ללאה אחותך שכבר איננה איתנו ולמריו אחיך שייבדל לחיים ארוכים – שיהיה להם טוב. 
תמיד מתקשר ותמיד מוודא שכולם בסדר. 
ובכלל קיבלת כול אדם באשר הוא, כמו שהוא. 

וכמו שבחרת את הסוף כך בחרת את ההתחלה. 
לא יכולת לבחור אישה יותר טובה מאמא שלנו, אשתך, לידיה להקים בית חם ואוהב. והיא לצידך מאז, ועד לרגע בו נדם ליבך. 

אני לא אשכח גם את החיוך שנמרח לך על הפרצוף כשבטלפון לתאילנד צעקת לי באוזן "שלומית, את דודה". והפכת אתה לסבא יוסף. 
ומאז אתה סבא לאריאלי, אליזבת, מורן, ענבר ושיר נכדיך היקרים שלא הפסיקו לדאוג בשבוע הקשה הזה. 

כן, אבא – גם אנחנו לא יכולנו לבקש אבא יותר טוב ממך שתמיד דואג שלא יחסר לנו כלום, אם זה בטיולים שנתיים ואם זה בכלל בחיים. ואנחנו יודעים שזכות גדולה נפלה בחלקנו להיות ילדייך. 

אבא – כבר קשה לחשוב על הנוף השרידאי ללא יוסף שמסתובב על הקלנועית הגאונית הזו – עם חיוך גדול על הפנים, מאושר שעוד יכול לבקר חברים במוסך, לראות את הנכדים בבריכה, מסיבות של הקיבוץ, או סתם יושב עם אמא ושותים קפה בחוץ עושה שלום לכול מי שעובר. 

אז הלב התקלקל – תיקנו, הלכו הרגליים – הלכו. 
אבל כשהראש קיבל מכה ולא יכולת להגיד "כואב" הבנת שזה כבר לא עסק. 
אנחנו יודעים – חיית חיים מלאים, מאושרים, מוגשמים ומלאי סיפוק כשלצידך אמא תמיד. 

אבא – השבוע האחרון בחייך היה גם הקשה ביותר ואנחנו זכינו להיות איתך כולנו ברגעים אלו – מקיפים אותך באהבה גדולה כל כך. 
תנוח לך אבא – כי עוד מעט החבר'ה שם למעלה כבר ירצו שתעשה להם אסדו… 

ואנחנו פה – נשמור על אמא ועל מריו, נשמור על הבית ובעיקר על הרוח, הרוח החיה שלך שאיתה גדלנו.ויודעים שאתה משגיח מהמקום בו אתה נמצא. 

שלך באהבה אינסופית, 
אשתך אמא שלנו, מריו אחיך, יואב ואן-מרי, ניר ונאוה, אורית שלומית והנכדים. 

דברים לזכרו: שולמית טובין:

תמונה של הספד יוסף רזניק
גלילה לראש העמוד
X
דילוג לתוכן