כפרי (קוקלה) דוד

בן ביילה ואבסיי יהושע

נולד ב- 15.3.1900 (כ’ אלול תר”ס)

בעיר קאונס בליטא

בשנת 1920 עלה לארץ ישראל

והצטרף עם קבוצתו “אחווה” ל”גדוד העבודה”

בקיץ 1926 עלה עם קבוצת המייסדים “אחווה”

להתיישבות קבע על גבעת שריד

נפטר ב- 7.12.1970 בירושלים

דוד בן ביילה ואבסיי יהושע קוקלה נולד ב- 15.3.1900 בעיר קאונס בליטא, היום קובנה. הבכור מבין שלושה ילדים – דוד, צפורה ואריה. בילדותו למד ב”חדר” ובנעוריו למד בגימנסיה הריאלית של קרליבך, שנפתחה בקובנה בעצם ימי מלחמת העולם הראשונה, שם נחשף לכתבי “אחד העם” והושפע מהם מאוד. נעוריו עברו עליו בצל פוגרומים ופגיעה ביהודים.

סיפורו האישי, השזור בסיפוריהם של חבריו בקבוצת “אחווה”, הוא סיפור על חלום של נערים יהודים שבגרו בגולה בימי המלחמה. חלום שנרקם והפך ליעד נכסף, להקים יישוב קבע בארץ ישראל.

בהיותו בן 17, לקראת סיום לימודיו בגימנסיה, החליט ביחד עם שלושה מתלמידי כיתתו להקים גרעין לפעולה סוציאליסטית-ציונית בארץ ישראל. הארבעה – צבי גולומביק, דוד (קוקלה) כפרי, אפריים אליאש ואליהו אופנייצקי, נפגשו בחשאי בחדרו של צבי שהואפל, ונשבעו על תנ”ך ואקדח להתארגן בתור קבוצה ולהיות חלוצים נאמנים לעם ישראל, לארץ ישראל ולשפה העברית. הם קראו לקבוצתם “אחווה” – ‘כולנו אחים זה לזה’, והיו לקבוצת החלוצים הראשונה המגשימה שעלתה מליטא לארץ ישראל.

חברי קבוצת “אחווה” קיבלו על עצמם את המצע הרעיוני של תנועת “החלוץ” מיסודו של יוסף טרומפלדור, ובו הוגדרו שש נקודות. הראשונה שבהם הייתה: כל חבר ב”החלוץ” חייב להכשיר את עצמו לעבודה בארץ ישראל טרם עלייתו…”. ואכן, במהלך הקיץ חברי הקבוצה התארגנו לקבוצת הכשרה חקלאית לקראת העלייה ארצה, זאת למרות שבאותם ימים לצאת מגבולות רוסיה באופן חוקי היה דבר בלתי אפשרי, כמו גם הקושי לקבלת סרטיפיקטים – רישיונות עלייה לפלשתינה. אך חברי הקבוצה, נחושים במשימתם, עשו את דרכם כל אחד בנפרד ומצאו נתיבים לעלות לארץ ישראל, בדרכים לא לגאליות.

בחודש אוגוסט או ספטמבר 1920 הגיע דוד למרסיי, ומשם הפליג  כנוסע סמוי לארץ ישראל. מיד עם הגעתו לנמל יפו, בסוף ספטמבר, שינה את שם משפחתו לכפרי. ביפו פגש חברים מ”אחווה”, ויחד הם מצאו עבודה ביערנות בחברת “נטעים” ביער חדרה. בינתיים נודע להם על קבוצה נוספת של חברי “אחווה” שהגיעה ליפו, וחבריה מצאו עבודה ב”הר פוריה”. לאחר תיאום ציפיות בין שתי הקבוצות התקבצו כולם באופן זמני ב”הר פוריה”, וכעבור זמן הצטרפו כקבוצה אינטגראלית לגדוד העבודה וההגנה על שם יוסף טרומפלדור – “גדוד העבודה”.

דוד היה מהחברים המרכזיים בקבוצת החלוצים “אחווה”. עם חברי קבוצתו עבר את מסלול הנדודים המפרך מחדרה להר-כנרת (הר פוריה) דרך מגדל וכפר גלעדי, אילת השחר ויבנאל, כשבכל מקום כזה חברי הקבוצה עבדו בעיקר בעבודות בניין כמו הקמת רפתות ומגדלי מים וגם בעבודות ציבוריות כמו סלילת כבישים ועקירת “סידריות”.

בשנת 1924, גמלה בלבם של חברי הקבוצה, ההחלטה לעזוב את “גדוד העבודה” כדי להגשים את חלומם להקים קיבוץ עצמאי משלהם. הם עזבו את הגדוד והתיישבו באופן זמני בגניגר. בעודם ממתינים לאישור המוסדות המיישבים לעלות להתיישבות קבע על גבעת שריד, התמנה דוד לגזבר ואיש הכספים של הקבוצה.

בספר “יומן אחווה” – סיפורה של קבוצת חלוצים מייסדי קיבוץ שריד (יצא לאור באוגוסט 2015) מתואר המסע הפיזי והנפשי אותו עשו חברי הקבוצה מזמן עלייתם ארצה ועד להגשמת חלומם – הקמת ישוב קבע בארץ ישראל.

היומן, שבו דוד הוא אחד מהדוברים המרכזיים, מתאר את המסע של הקבוצה בתחנות השונות, התלבטויות החברים, קשיי הקיום – עבודה פיזית קשה, מחסור במזון ומים ובכלי עבודה. תנאי מגורים בלתי אפשריים שלא התאימו לתנאי האקלים, מצב ביטחוני מתוח, מחלות ותנאי תברואה ירודים, והגרוע מכל – הריחוק והגעגועים למשפחה שהשאירו מאחור, יחד עם תחושת הבדידות.

רק הרוח האידיאליסטית שהביאו עמם ואמונתם בצדקת הדרך אפשרו להם להמשיך לאורך שש שנים ארוכות עד להגעתם ליעד הנכסף.

ביולי 1926, עלו ראשוני “אחווה” להתיישבות קבע על גבעת טרשים קרחת בסמוך ל”תל שדוד” והקימו את קיבוץ שריד. לא כל חברי “אחווה” החזיקו מעמד. היו שעזבו בדרך. אחרים הגיעו אל קו המטרה מותשים ועזבו במהרה.

ב- 1934, כשמלאו לקיבוץ שמונה שנים, עזב דוד לתל-אביב.

ב- 1938 יצא מטעם תנועת “החלוץ” לשמש שליח בפולין.

ב- 1942, בכ”ט אלול תש”ב, התחתן דוד עם אלישבע לבית פיליפסון. הם הקימו משפחה ונולדו להם שני ילדים, אלכסנדר ודורית.

מאז קום המדינה, במשך שנים רבות, עבד דוד במשרד התחבורה.

ב- 1950, במסגרת עבודתו במשרד התחבורה, עבר עם משפחתו לירושלים.

ב- 7.12.1970 דוד נפטר לאחר מחלה קשה.

בן 70 במותו.

יהי זכרו ברוך.

 

את הוריו איבד בשואה. הם נרצחו על ידי הנאצים ועוזריהם המקומיים בגטו קובנה.

אמו, ביילה קוקלה, נרצחה ב- 28.10.1941

אביו, אבסיי יהושע קוקלה, נרצח ב- 19.12.1943

יהי זכרם ברוך.

 

*********

דוד אבא לאלכסנדר ודורית, סבא לשבעה נכדים וסבא רבא לשבעה עשרה נינים

גלילה לראש העמוד
X
דילוג לתוכן