לפידות (לפידס) ישראל

בן פאולה ושמעון

נולד ב- 8.6.1920 בגרמניה

בפרנקפורט על האודר

בשנת 1936 עלה לארץ במסגרת עלית הנוער

לקיבוץ שריד והתחנך ב"נוער א"

הצטרף לשריד בשנת 1941

עם השלמת קיבוץ ה'

נפטר ב- 2.2.1984

ישראל בן פאולה ושמעון לפידס נולד ב- 8.6.1920 בגרמניה, בפרנקפורט על נהר האודר. בתעודת הלידה נרשם שמו: ישראל גדליה גינטר לפידס. אמו היתה אשה חכמה ומעשית שגידלה את שבעת ילדיה במסירות ובדאגה שלא יחסר להם דבר. ישראל היה הילד השישי במספר (אח צעיר לפרידה, הרי, יצחק, אריה ודורה). אחריו נולדה בת הזקונים אלישבע (לימים תצטרף גם אלישבע לקיבוץ שריד ותקים משפחה עם אורי לב). אביו היה חזן ושוחט ושימש גם כשַמָש בקהילה. בילדותו למד ישראל בבית ספר גרמני ובהמשך למד בגימנסיה הומניסטית ואף הצטרף לתנועת הנוער הציונית "ורקלויטה" (אנשי העבודה). הוריו כיוונו אותו ללימודי רבנות אך תכניותיהם השתבשו עם עליית הנאצים לשלטון. כשבכיתה זכה לכינויי גנאי מצד המורים גמלה אצל הוריו ההחלטה לשולחו לארץ ישראל בעקבות אחיו הבוגרים שכבר עלו.

בראשית 1936 נשלח על ידי עלית הנוער יחד עם חבריו ל"ורקלויטה" להכשרה לקראת עלייה. ב-4 במרץ אותה שנה נכנסה קבוצת נערים שזה עתה הגיעו מגרמניה בשערי קיבוץ שריד. את פניהם קיבלו כל חברי הקיבוץ וביניהם גרישה לביא ואשתו ארנה שנקבעו לצוות החינוכי. תוך זמן קצר יכנו אותם הנערים הצעירים "אבא" ו"אמא". בצילומים מאותם ימים נראה ישראל נער צנום וממושקף, עדין ומנומס. רציני כל כך, שברירי משהו. אפשר רק לדמיין את מה שעבר בראשו באותה עת – הארץ הזרה, החום, ההורים שנשארו מאחור.

נערי "נוער א" נקלטו במהרה בקיבוץ. חצי יום למדו וחצי יום עבדו בענפים השונים – ספגו את העברית והיו שותפים מלאים בהווי המקומי ובתרבות. ב- 1938, משסיימו את לימודיהם, יצאו להכשרה בפתח תקווה שם חברו לקבוצות אחרות מ"השומר הצעיר" ויחד עמן ייסדו את "קיבוץ ארצישראלי ה". התקופה בפתח תקווה היתה קשה עבורם משום שאמצעי המחיה היו דלים והיה מחסור במזון. אך היתה זו קבוצה מיוחדת במינה שבין חבריה שררו יחסי אחווה ורעות עמוקים וזה מה ששמר עליהם מגובשים. הם קיוו להקים קיבוץ חדש והמתינו בקוצר רוח להחלטת התנועה ומשזו הגיעה ונקבע שהם ישלימו קיבוץ ותיק, את שריד, קיבלו אותה במורת רוח. היו אלו חניכי "נוער א" ששמחו בהחלטה. עבורם היה זה כמו לחזור הביתה, לקיבוץ שבו הם נקלטו והתחנכו וכעת כבר הרגישו מחוברים אליו.

בשנת 1941 הצטרפו חברי קיבוץ ה' כהשלמה לקיבוץ שריד. הם באו לקיבוץ בשנה שבה הושלמה הנחתו קו המים ו"מי מקורות" זרמו אל הקיבוץ בצינורות. דבר ראשון הם שתלו את גן הירק שהיה לענף מצליח. ישראל הצטרף לצוות המכוורת עבודה בה התמיד שנים רבות ואף היה מרכז הענף. כשהעבודה במכוורת נעשתה קשה עבורו החל לעבוד בהנהלת חשבונות. לאורך השנים מילא תפקידים מרכזיים כמו מזכיר קיבוץ ומרכז ענף המכוורת, ותרם רבות לחיי התרבות בקיבוץ, בהצגות, שירה במקהלה, נגינה, תיאטרון הבובות ועוד.

בשריד פגש את לאה לבית שטיינרט שהצטרפה לקיבוץ עם השלמת גדוד השדה. הם נישאו ונולדו להם שתי בנות גילה ורינה.

ישראל היה אהוב מאוד על הבריות. היה לו חוש הומור שנון ומיוחד שלא עזב אותו גם בימי מחלתו הקשה. הוא היה אדם ישר, חכם, חרוץ והגון שרכש כבוד לכל אחד. האמין מאוד ברעיון הקיבוצי וחי על פיו. תמיד ולעולם היו פיו ולבו שווים.

בן 63 במותו.

יהי זכרו ברוך 

*********

ישראל אבא לגילה ורינה וסבא לנכדים

גלילה לראש העמוד
X
דילוג לתוכן