לפידות (שטיינרט) לאה

בת מלכה ואברהם

נולדה ב- 31.12.1922

בברלין, גרמניה

עלתה לארץ בשנת 1933

הצטרפה לשריד ב- 1943

עם השלמת "גדוד השדה"

נפטרה ב- 1.10.2004

לאה בת מלכה ואברהם שטיינרט נולדה ב- 31.12.1922 בעיר ברלין בגרמניה. על תאריך לידתה שחל ביום בו מתחלפת השנה התבדחה שאילו נולדה כמה שעות מאוחר יותר הייתה השנה 1923 והיא הייתה זוכה להיות צעירה בשנה.

לאה גדלה בבית ציוני. בת אמצעית בין שני בנים, יעקב הבכור וגבי בן הזקונים. אביה היה רופא ילדים ואמה מורה לעברית וציונית נלהבת. בשנת 1933, עם עליית היטלר לשלטון בגרמניה, עלתה המשפחה לארץ ישראל.  תחילה התיישבו בחדרה שם נאלץ אביה לעבוד כרצף כדי לפרנס את משפחתו, אך לאחר זמן לא רב קיבל עבודה כרופא ילדים והמשפחה עברה להתגורר בחיפה, בשכונת נווה שאנן. שם עברו על לאה ימי נעוריה. לצד לימודיה החלה הולכת לפעולות בקן השומר הצעיר. כשסימה את לימודיה התיכוניים בחרה במסלול של לימודי התעמלות אורתופדית. תמיד התגאתה בכך שתעודת ההסמכה שלה היא התעודה מס' 1 בארץ.  

בשלהי 1943 הגיעה לשריד עם השלמת "גדוד השדה" אחרי תקופת הכשרה בת כשנה שעשו בבית אלפא. במהרה שולבה כמורה להתעמלות לילדי בית הספר ו"המוסד" (התיכון המקומי). בשריד הכירה את ישראל. האגדה המשפחתית מספרת שהוא ישב על יד הפסנתר בחדר האוכל כשהיא עברה לידו. עד היום לא ברור מי התחיל עם מי (על כך היו חילוקי דעות תמיד). הם נישאו ונולדו להם שתי בנות, גילה ורינה . הרבה שנים עסקה לאה בהוראת התעמלות ותרמה רבות בארגון מחולות המוניים בחגים. בהמשך עשתה הסבה להוראה טיפולית ודורות רבים של ילדים זכו ללמוד אצלה וליהנות  מהתמיכה ותשומת הלב שהעניקה להם. בקיבוץ זוכרים אותה בעיקר בזכות מופעי הפירמידות שארגנה עם הילדים לחגי קיבוץ ולמסיבות סיום שנה. את מופע הפירמידות האחרון שייצרה זכינו לראות בחג ה- 75 לקיבוץ, והיא כבר בת 79. לאה היתה מעורבת בחיי הקיבוץ ופעילה בתחומי התרבות והחברה. אך לא תמיד האיר לה המזל פנים. שנים ארוכות סעדה במסירות אין קץ את ישראל כשחלה ועשתה זאת בצנעה ובלי להתלונן. כשנפל עמירם שקד, חתנה, התמסרה כל כולה לעזרה בגידול הנכדים באהבה רבה. לא היה דבר שהיה לה קשה מדי, תמיד היתה מוכנה להושיט יד לעזרה לכל אחד ובמיוחד לבני המשפחה. בשנותיה האחרונות עבדה במרכזיה הפדגוגית בבית ספר "שגיא", עבודה שהעניקה לה סיפוק רב. זכתה להערכה רבה על חריצותה ויושרה ומעל הכול על חביבותה הרבה.

הנכדים והנינים שנולדו ברבות השנים העניקו לה אושר ושמחה ללא גבול עד שנדמה היה שזו תמצית חייה. ברגעיה האחרונים היתה מוקפת בבני משפחתה באותה אהבה וחיבה לה זכתה מכל מי שהכירו אותה.

יהי זכרה ברוך

 

*********

לאה אמא לגילה ורינה וסבתא לנכדים ונינים

גלילה לראש העמוד
X
דילוג לתוכן