"סבא מרבוים" או בשמו המלא אלטר יהושע מנחם מרבוים, נולד בערב חנוכה שנת תרל"ב בעיר בוקרשט שהיתה אז בתחום הקיסרות האוסטרו הונגרית. בן בכור להוריו ואח גדול לארבעת אחיותיו.

מספרים שאביו כיהן במשרה בכירה בקיסרות, כשר אוצר או אולי כממלא מקומו. בבעלות המשפחה היתה חווה ענקית שהשתרעה על שטחים נרחבים בעמק ה"פו". היו בה מטעים ושדות תבואה רחבי ידיים בהם רעו עדרי בקר וצאן ומחלבות מהם שיווקו את החלב ומוצריו. צמחו בה יערות עבותים ובני המשפחה סחרו בעץ להסקה, לבניה ונגרות, ומכאן גם בא השם מרבוים (בוים שפירושו עץ בגרמנית וביידיש). בחווה של המשפחה רכש "סבא מרבוים" את הידע שלו בתחומי החקלאות השונים.

מנישואיו הראשונים נולדו לו שני בנים: מקס ויוסף, אך הנישואים לא עלו יפה והוא עזב את הבית. הוא נישא בשנית, לאשה בשם הודי-לאה, לאחר ניסיונות רבים להרות ולהוליד נולד להם ב- 12.12.1912 בנם היחיד משה-דוד.

מגיל צעיר החל דוד הולך לפעולות בקן השומר הצעיר בבוקרשט. ואם בתחילה ליוותה אותו אמו מתוך דאגה לשלמו הרי שמהר מאוד דבקה אף היא ברעיון הציוני והמשיכה ללוות את בנה לכל פעולות השומר הצעיר.

לנוכח צמיחת האנטישמיות בתקופת מלחמת העולם הראשונה עודד האב את בנו לעלות לארץ ישראל -'תעלה, ואנחנו נגיע בעקבותיך'. בשנת 1932 עלה דוד לארץ ישראל, ובשנת 1934 הצטרף לקיבוץ שריד עם השלמת "מלט". ב- 1936 עלו בעקבותיו ארצה ההורים יהושע והודי-לאה. אחרי שהות קצרה בנהלל הם הגיעו לשריד במעמד של "הורים של חבר" ושוכנו בחדר השמאלי בבית א'.  יהושע התאקלם בקיבוץ במהרה. מיד עם בואו דרש לעבוד כמו כל חבר. הוא עבד ברפת וגם לימד את החקלאים איך שותלים את התירס. בעונת הקיץ כשהתירס הבשיל בשדה, היה מבשל אותו בסיר גדול לכל ילדי הקיבוץ והחברים.

בנוסף היה אחראי על חלוקת עיתוני "על המשמר" לחברים. בימי שרב או בגשם שוטף עשה דרכו אל הכביש הראשי ממתין לאוטובוס המביא את העיתונים לקיבוץ.

בשיר "לסבא מתנה" המוקדש לסבא מרבוים בהגיעו לגבורות, כתב נתן יונתן חבר שריד:

מָה אֲסַפֵּר לָכֶם, רֵעַי,

נוּגָה הִיא הַזִּקְנָה,

מַזְכֶּרֶת הִיא לְכָל אָדָם דַּרְכּוֹ הָאַחֲרוֹנָה.

אַךְ מָה גָּאָה הַלֵּב לִרְאוֹת אֶת סָבָא הַיָּשִׁישׁ,

גַּבּוֹ כָּפוּף, רֹאשׁוֹ שֵֹיבָה,

אַךְ הוּא עוֹדֶנּוּ אִישׁ!

באחד הימים נפל למשכב. בהיותו חולה עוד בא לסדר את העיתונים לחלוקה כשהוא לבוש בפיג'מה, וכך כמעט עד יומו האחרון. הוא נפטר אחרי מחלה קשה, שבע ימים ושנים. ליווהו למנוחת עולמים מזקן ועד נער ובני משפחתו הרבים.

יהי זכרו ברוך.

*********

יהושע אבא למקס, יוסף ודוד וסבא לנכדים ולכל ילדי הקיבוץ