חשוב שנדע, שכוחו של הרגל,
כמו כדור שלג הוא מתגלגל.
מוריד, לאט לאט, תחושות וריגושים,
אך צובר בדרך הרבה מוקשים.
לפני שנתיים פרצה בעולם מגיפה,
עמדנו בפרץ וחיכינו לסופה,
אבל היא שינתה צורה והופיעה בגלים,
לא הרמנו ידיים ושמרנו על הכללים.
עד שהגיע גל האומיקרון,
הרפינו את המושכות ונתפסנו בגרון.
התחלנו לזלזל קצת בחיסונים,
הורדנו את המסכות מהפנים,
אטמנו אוזננו כשצלצלו הפעמונים.
הווירוס "ניצל" את ההזדמנות
וחדר לבתי הספר ולגנים.
עכשיו אנו סופרים בין 60 ל 70 חולים בשבוע,
כשהסוף עדין לא ידוע.
לא צריך לקבל את הכל כגזירה משמים!
רצוי להדק שינים ולשלב ידים,
והעקר להקשיב ולסמוך על צח"י, שעושה עבודת קודש
ובתקווה שהווריאנט הזה ייגמר בסוף החודש.
משולחנו של יורם שטיינברג
תגובה אחת
נהדר. יורם גאון