סיכום תפקיד מנהל תחזוקה ותשתיות

תמונה של חגי ספר ומאיר בוסקילה

תחילת עבודה: קיץ 2003.

סיום עבודה: אפריל 2020.

סה”כ 17 שנה.

האם ניתן לסכם בכמה דפים תקופה כל ארוכה? מה לכלול במצע ומה להחסיר? החלטתי להתרכז בחידוש תשתיות הקיבוץ וניהול התחזוקה מבלי לעסוק בפרטים הרבים שליוו פעולות אלו.

כפי שעשיתי בתקופת כהונתי כמנהל הקהילה גם לגבי ענף התחזוקה והתשתיות נכנסתי עם מטרה ברורה של העברת האחריות לאחזקת הדירות, מבני הציבור והתשתיות לאחריות החברים והמשתמשים, על ידי הפרדה בין התשתיות הציבוריות לפרטיות.

  • משק חום: עם כניסתי לתפקיד מנהל התחזוקה, ענף משק חום כלל חימום מים על ידי דודים מרכזיים וחלוקת המים החמים למבנים בקיבוץ. תקציב פעולת הענף נכלל בתקציב הקהילה. לאחר כשנה בתפקיד, פעלתי לבטל את ענף משק החום ולהעבירו לאחריות של ענף התחזוקה. מהר מאוד נוכחתי, שחימום מים מרכזי על ידי דודים המופעלים על קיטור או מזוט וההובלה על ידי קווי מים לכל מבני הקיבוץ, סובלים מעלויות גבוהות של חימום ותחזוקת הדודים, אובדן של אנרגית חום לאורך קווי המים וריבוי של תקלות צנרת. כתוצאה מכך פעלנו לביטול הדרגתי של המערכת המרכזית והחלפתה בדודי חשמל לדירות החברים והתושבים. בתחילה עלות השימוש בחשמל נפלה על המשתמשים ועלות התחזוקה על הקיבוץ. לפני כ 5 שנים הצענו גם חיבור של קולטים לדודים כדי לחסוך בעלויות החשמל. לפני 3 שנים העברנו גם את האחריות לתחזוקת הדודים לאחריות החברים והתושבים ותקציב משק חום בוטל.
  • מערכת החשמל: עם כניסתי לתפקיד עלות הפעלת מערכת החשמל כמו משק חום, היתה תוצאתית ונכללה בתקציב הקהילה. לדירות הקבע ולמבני הענפים כבר היה חיבור חשמלי נפרד ונותרו כ 25 מבנים של בנים, תושבים ושוכרים בעלי חיבורים משותפים לדירות. ביחד עם המעבר של הדירות לאחריות ענף ההשכרות, פעלנו להתקנת חיבור חשמלי נפרד לכל דירה. במקביל ביצענו הפרטה של מערכת החשמל, על ידי התקנת מונה לכל דירה ומבנה בקיבוץ. אין צורך לומר, שהתשלום על השימוש בחשמל הוביל לירידה משמעותית בצריכת החשמל ובהוצאה של הקיבוץ על החשמל.

בשנת 2014 ביצעתי את הצעד החשוב ביותר לקידום תשתיות החשמל: העברת מערכת החשמל בשריד והגבייה על השימוש בחשמל לאחריות של המחלק ההיסטורי לו קראנו “אורות שריד”. הקמת חברת החלוקה, אפשרה יצירה של ענף חשמל בעל מקור הכנסה עצמאי שהכנסותיו מיועדות לשיפור וחידוש תשתיות רשת החשמל המקומית והחיבור לרשת של מבנים חדשים. הקמת החברה אפשרה את החלוקה בין התשתית של הולכת החשמל הכוללת את מרכזיות החשמל, קווי החשמל, הארונות המרכזיים ומוני החשמל באחריות אורות שריד לאחריות של הענפים, החברים, התושבים והשוכרים למבנים שברשותם. במסגרת פעילות החברה הקמנו גם מחלקת גבייה ושירות, שאחראית על תקינות מוני החשמל, איסוף נתוני הצריכה והעברה כל חודש של הנתונים לחברים והענפים. כדי לקדם את ההפרדה ביצענו סקר של כלל מערכות החשמל במבנים בשריד ועל פיו ביצענו את התיקון וההשוואה של כל לוח ורשת חשמל ביתית לתקנות הבטיחות של רשות החשמל. בהתאם לחלוקת האחריות מתבצע היום החיבור של מבנים ודירות חדשות לרשת של אורות שריד על חשבון החבר. כדי לחדש את הרשת כבר ביצענו הטמנה של רשתות קווים עיליים מסוכנים והחלפה של לוחות ראשיים בבתי המגורים, חיבור חשמל למדגרה החדשה ושכונת המכוורת. מתוכננים הקמה של מרכזיה חדשה ליד הרפת שתספק חשמל לרפת, הלולים ובעתיד גם ההרחבה הדרומית. הטמנה של קווים עיליים נוספים וחידוש המרכזיות הישנות.

ב.1. מערכת התאורה: נכללה בתחילה בתוך התקציב של מערכת החשמל. הועברה לאחריות הועד

המקומי לאחר הקמת ההרחבה והחלוקה בין האגודה השיתופית לאגודת המתיישבים. הוכנסה למערכת מניית החשמל ביחד עם התקנת המונים. כיסתה בעיקר את הכבישים ובצורה מאוד חלקית גם שבילים בתוך השכונות. עיקר הבעיה של היעדר תאורה היתה קיימת בשיכון הכפרי, בשיכון הלולים ובשכונה המרכזית. בשיכון הכפרי ניסינו הוספה של 10 פנסים סולריים בגלל הקושי של חפירת קווי תאורה והעלות הגבוהה לכל פנס רגיל. הניסוי הצליח והוספנו תאורה סולרית גם בשכונה המרכזית במסגרת הבניה של משפחות ברעם וארנון וסלילת השביל החדש בשכונה. בשכונת הלולים החלפנו את כל גופי התאורה. בשיכון הדרומי הוספנו פנסים בכניסות לבתים כדי שיאירו את שבילי הכניסה לבתים. מתוכננת הוספה של פנסים באזור ההשכרות של המוסד לשעבר. באחריות הועד והמועצה גם החלפה של גופי התאורה הישנים לאורך הכבישים.

  • רשת המים והביוב: כמו מערכת החשמל ומשק חום נכללה בתקציב הקהילה וכל השקעה בחידוש התשתית היתה צריכה לעבור אישור של מנהלי הקהילה והעסקים. רשת המים שירשתי כללה עדיין צנרת ברזל ישנה ורבת נזילות וצנרת פלסטיק חדשה יותר שהונחה על פי העיקרון של – משתמשים במה שיש במקרה במחסן וקו ישר יותר קצר. טלאי על גבי טלאי – היכן שהוסיפו מבנים גם חיברו אותם לצנרת הקרובה גם אם כלל לא יועדה לעמוד בלחצים הקיימים במערכת. כדי להוסיף חטא על פשע, חלק גדול מצנרת המים הונחה במרתפי השיכונים הדו קומתיים או מתחת למשטחי בטון בשיכון הכפרי. התוצאה לאורך השנים היתה של נזילות בלתי פוסקות, שאותרו כיד המקרה בידי הדיירים או הופעת אגמים בלתי מוכרים ליד השיכונים ועל הדשאים בשיכון הכפרי, לשמחת הברווזים והיתושים.

כדי לחדש את הרשת עשיתי לאורך השנים את הפעולות הבאות: ראשית החלפת צנרת הברזל בצנרת מתאימה מפלסטיק. שנית כמו ברשת החשמל הפרדה בין האחריות של הרשות הציבורית לרשת ההולכה של קווי המים לאחריות הפרטית לרשת המים במבנים והדירות. בפעולה זו שלקחה כמה שנים התקדמנו בצעדים הבאים: 1) חידשנו את צנרת המים בתוך דירות החברים וכל צנרת המתכת הישנה הוחלפה לצנרת פלסטיק חדשה. 2) הצבנו מדי מים אלחוטיים לכל מבנה, ענף או דירה בקיבוץ. 3) הצבנו מדי מים בכל ראש השקייה של הנוי

4) הוספנו למערכת איסוף הנתונים והגבייה של החשמל גם מערכת גבייה ממוחשבת בתחום המים, שאוספת את נתוני השימוש מהצרכנים ומעבירה אליהם דו”ח שימוש ועלות כל חודש.

5) הפרטנו את השימוש במים וכל צרכן החל לשלם על השימוש הענפי או הביתי. 6) וזה העיקר הקמנו את רשת המים כרשות עצמאית בעלת מקור כספי מהשימוש במים ובביוב, שמטרתה חידוש צנרת המים והביוב בקיבוץ. אין צורך לומר, שפעולה זו כמו בחשמל הובילה לחיסכון משמעותי בצריכת המים בכל הקיבוץ ובהוצאה על המים.   

  • הכבישים והתעבורה: אולי באשמתי כמנהל הקהילה, שאישר את רכישת הרכב הפרטי בשריד, ובוודאי הודות לשינויים האחרים באורחות החיים והגידול במספר התושבים והשוכרים, חל גם גידול עצום במספר כלי הרכב הנעים בכבישי הקיבוץ. את הקלנועיות הישנות החליפו הקלאבים ואת רכב הסידור מכונית או שתיים לכל משפחה כולל כלי הרכב והקלאבים של ההרחבה. לעומת זאת בנוגע לרשת הכבישים והחניות חלו שינויים מעטים. נסלל מחדש הכביש המחבר את בית המשרדים לצומת של בריכת השחיה וקטע של כביש היורד לשכונת הבנים. את זרם התעבורה העיקרי המשיך לשאת אותו כביש היקפי עם מעט חניות וללא מדרכות. מבחינתי הסיכון העצום להולכי הרגל, כלי הרכב והרכב הרך הפך לנושא מרכזי. יעידו מנהלי העסקים והקהילה, שפעם אחר פעם הובלתי תכנון מסודר של כבישים חדשים, לפי סדר עדיפות של הצפיפות והסיכון ופעם אחר פעם את הקצאת המשאבים הכספיים בתקציב השנתי. לצערי אני חייב לציין, שבקידום עניין זה לא מצאתי הבנה מספקת לא מצד ההנהלות ולא מצד החברים. המנהלים שאמורים להוביל את סדרי העדיפויות החברתיים והתקציביים נבהלו מהסכומים הגדולים שנדרשים בהשקעה בתשתיות הכבישים והחניות. גם כשהזדמן המקור של כספי לידר, העדיפו כולםם את האג’נדה של טובת הכיס הפרטי, מבלי להבין שהשקעה בתשתיות היא הביטחון החשוב ביותר לאיכות החיים בטווח הארוך.

אז מה בכל זאת נעשה:

ד.1 חודשו הכבישים 1 (הכביש מהכניסה לקיבוץ עד כיכר הדקלים) וכביש 2 (הכביש מכיכר הזית מול גמל עד הכביש היורד לשכונת הבנים) כולל תאורה, תשתיות המים, הביוב, התקשורת והחשמל. למזלנו הסכים משרד החקלאות לתקצב מספר כבישים בישובים הכפריים ואנו בתוכם. החלק שלנו כלל את הכבישים המתחברים לצירים הראשיים (הכביש שיורד משער הכניסה לשכונה הצפונית והכביש למוסך) והכניסות לשבילים ולקלנועים.

ד.2 הותקנו 2 מגרשי חניה. הראשון מול שיכון מלט, במקום שרכבים שחנו לאורך הכביש כבר חסמו אותו לחלוטין. לצערי מגבלות תקציב הם שהכתיבו את רמת המגרשים ובינתיים נותר המגרש עם מצע מהודק וללא תאורה. השני מול אולם הספורט. ריבוי המשתמשים במגרש הרב תכליתי והאולם עזר לי לדחוף את התכנון והביצוע של החניות החדשות. אך גם כאן ברמה של מצע מהודק וללא אספלט.

ד.3 רשת מעל תעלת הניקוז לאורך כביש 5. מדובר על התעלה לאורך הכביש מעל השיכון הדרומי בין מתבן הכותנה (לשעבר) למגרש הרב תכליתי. מכיוון שהניסיונות לקדם את חידוש הכביש נכשלו, פעלתי לסגירת התעלה הפתוחה לאורכו. לשמחתי מצאתי כאן סיוע מצד שמרית מנהלת האגודה, שהבינה את חומרת הבעיה והשיגה תקציב יעודי מהמועצה.

ד.4 ציפוי הדרך מתחת השיכון הכפרי באספלט מקורצף. הצפיפות והסיכון הרב על הכביש מעל השיכון הדרומי, הוביל אותי לנסות ולקדם את הרעיון של הפיכתו לכביש חד סטרי, על ידי התקנת הדרך מתחת לשכונה. הנהלת האגודה השיתופית זרקה את האחריות לאגודת המתיישבים. הועד כידרר את הכדור חזרה לקיבוץ. בסופו של דבר השגתי תקציב מהועד, לפיזור קרצוף אספלט כולל החניות לאורך הדרך. יתרונו בעלות הנמוכה ובכך שאינו מעלה אבק. חסרונו באורך החיים הקצר של כמה שנים. התוצאה שיש כרגע דרך טובה לנסיעה בכל ימות השנה אך רעיון הכבישים החד סטריים לא התקדם והסיכון הרב על הכביש ההיקפי נמשך.

ה. ענף התחזוקה: עם כניסתי לתפקיד מנהל התחזוקה כבר נתן הענף שירותים בתחום החשמל, האינסטלציה, הבנין, המים, הביוב ומסגרות. במהלך השנים צורפו לתחזוקה שירותי משק החום (מים חמים וגז) ובוטלה המסגריה המקומית. חשיבות מיוחדת ראיתי בהכשרת צוות העובדים והרחבת סל השירותים המקומי. איאד טכנאי החשמל, עבר הכשרה ארוכה והסמכה כטכנאי גז. בעקבות ההסמכה התחלנו לתת גם את השירותים להתקנות הגז בשריד. מאיר שנכנס לענף כעובד בתחום האינסטלציה, המים והביוב, עבר הכשרה בתחום המיזוג והתחלנו לתת גם שירותי התקנה ותיקון מזגנים. לפני שנה גם יצא מאיר לקורס של טכנאי חשמל, ואם יסיים אותו, נוכל להרחיב ולשפר גם את השירותים בתחום החשמל.

ה.1 המבנה הארגוני של השירות: המבנה הארגוני אותו ירשתי התבסס על העיקרון של האיזון השנתי בין “מכירת” השירותים לענפים והתושבים להוצאות וההשקעות בענף. את תחשיב האיזון ביססתי על ההפרדה שיצרתי, בין התשתיות הציבוריות לתשתיות המבנים והאחריות המלאה של החברים, התושבים והענפים על הנעשה בתחום המבנה והדירה (יוצא מן הכלל בתחום זה הוא תחזוקת המעטפת החיצונית של המבנים שעדיין באחריות הקהילה). על בסיס הפרדה של תחומי האחריות, בניתי תעריף אחיד של עלות כל אחד ממרכיבי שירותי התחזוקה לענפים והחברים. כתוצאה מכך יודעים כל חבר, תושב, ענף או הנהלת פעילות כשלהי, את העלות של השירות הנדרש להם ויכולים לקבל את ההחלטות בהתאם.

ה.2 אופי השירות: במקור יועד ענף התחזוקה לתת שירותים לכלל הענפים, המבנים ודירות החברים והתושבים. כפי שציינתי למעלה, יצרתי ענף הכולל בתוכו את כלל השירותים בתחומי התשתיות והתחזוקה תחת מסגרת ניהולית אחת. אבל השינויים בקיבוץ לא פסחו כמובן גם על אופי שירותי הענף. תחומי המוניציפלי (תחזוקת הכבישים, שבילים ומדרכות, תאורה, בטיחות), החינוך, התרבות, הספורט, הפנאי והמבנים הרבים שתחת אחריותם, עברו לניהול אגודת המתיישבים. לצערי שיקולים כספיים קצרי טווח מכתיבים פעמים רבות את היחס לחידוש ותחזוקת התשתיות והמבנים ולא הסטנדרטים המקצועיים. מכאן ממילא שימוש מופחת בשירותי התשתיות והתחזוקה. חלק מהענפים הפכו לתאגידים שאף אינם בבעלות בלבדית של שריד (לולים מדגרה). חלק מעדיפים להחזיק צוות טכני משלהם (לולים, רפת). גמל כידוע נמכר לשותף. החברים יכולים ובודאי גם מזמינים שירותים חיצוניים. כל אלו הוליכו לצמצום במספר המשתמשים בשירותי התחזוקה. מנגד גדלו והתרחבו ענף בית הבריאות, ענף המזון ובעיקר ענף ההשכרות, שמחזיק היום כשליש מהדירות למגורים ורבים ממבני המשק. על רקע זה כמחצית מפעילות התחזוקה מוקדשת להכנת דירות חדשות לשוכרים, הכנה וחיבור לתשתיות של מבנים ומגרשים פנויים כמשרדים, מחסנים ובתי מלאכה וכמובן שירותי תחזוקה שוטפים לכל מאות השוכרים, שהנייד שלי נמצא אצלם בראש רשימת אנשי הקשר.

ה.3 סל השירותים, זמינות ואיכות: צוות העובדים אותו ירשתי כלל 2 חשמלאים, עובד בניין ואינסטלציה ומסגר, שעוזר גם לשירותי התחזוקה של התשתיות והמבנים. על רקע הצורך להתייעל ולהגיע לאיזון תקציבי צמצמתי את צוות החשמליה לעובד אחד וביטלתי את המסגריה. 2 העובדים אומנם הוסמכו לתת מגוון שירותים אך צמצום הצוות פוגע לפעמים בזמינות השירות ,כפי שהמשתמשים היו שמחים לקבל. מנגד אנו משתדלים לתת שירותי תחזוקה ברמה מקצועית גבוהה עם אחריות מלאה במקרה של המשך תקלה או אי שביעות רצון של מזמיני השירות. ביצוע קריאות השירות ועלותם עומדים כל חודש לבקרה מלאה הן של מנהלי הפעילויות והן של החברים והתושבים על ידי דיווח מלא על המועד, אופי השירות ועלותו.

בנוגע לתחזוקה וחידוש התשתיות של החשמל, המים והביוב המצב טוב בהרבה. הקצאת המקורות המשוחררים מעול התקציב הכללי, מאפשרים לא רק תחזוקה מהירה ואיכותית אלא גם הפניית הצוות לחידוש התשתיות הישנות והפגומות של הקיבוץ. על רקע זה כפי שתיארתי למעלה, השקענו בשנים האחרונות משאבים גדולים מהזמן של הצוות בחידוש התשתיות. במקביל התקנתי מפת תשתיות ממוחשבת, שהתבססה על המפה הגראפית האחרונה מ 2002. מובן שהדיוק במפה זו לא היה רב. לאורך השנים הכנסתי ללא הרף עדכונים, שהתבססו על תיקוני התשתיות הקיימות, בנייה חדשה וכמובן חידוש התשתיות. המפה משותפת הן למנהל העסקים, הן למנהל התקשורת והן לחשמלאי וצוות הענף ומאפשרת את התכנון של כל תיקון, הזזה או חידוש של תשתית.

  • 4 סיכום אישי: אני נשאל כמובן, מדוע בעצם אני מנצל את ההגעה לגימלאות כדי לסיים את התפקיד, בו השקעתי כל כך הרבה? על צד החיוב אפשר כמובן להביא את המניעים של הרצון להקדיש זמן רב יותר לתחביבים אישיים ולהוראה במכללות. אבל יש כאן ללא ספק גם הרצון לסיים תפקיד, שפעמים רבות קשה ביותר. אנשים נוטים לדמיין ניהול של ארגון שמספק שירותים, עם קביעת מטרות, תכניות, הצעות מחיר, תקציבים ומעכב רווח והפסד דרך טבלאות האקסל. אבל בפועל ניהול הוא קודם כל היחסים עם צוות העובדים מצד אחד ועם הציבור או מקבלי השירות מצד שני. לגבי צוות העובדים, השקעתי לאורך השנים מאמץ גדול ליצירת צוות מקצועי וקבוע ונראה לי שבתחום זה ההשקעה נשאה פירות. אבל ברצוני להרחיב דווקא על צד היחסים עם הציבור. לצערי התפקיד שמילאתי הוביל להכרת הצד הרע של החברים והתושבים. לרבים היה קשה להשלים עם הצורך בכלל לשלם על שירות שקיבלו מהתחזוקה, על אף שיכלו בקלות להשוות לשירות חיצוני. תיאטרון האבסורד של יונסקו יכול היה להתפרנס בכבוד מהדוגמאות שחוויתי. כמה שלא נכתב והוסבר, שעלות שירותי התחזוקה היא לפי תעריף לשירות ולא לפי זמן עבודה (כמובן כמו במקרה של שירות חיצוני) תמיד עלה הטיעון של “אבל הוא היה אצלי רק חמש דקות”!!! במילים אחרות אני מעדיף לשלם על שירות ארוך וגרוע. או האבסורד לגבי שייכות הדירות והמגרשים: פעמים רבות כאשר הבהרתי את עלות השירות, עלה הטיעון, “שהדירה לא שלי אלא של הקיבוץ”. מצד שני כאשר ניסיתי לתאם הזזה או מעבר של תשתית בגינה או דשא של אותם דיירים, מיד התעוררה ההתנגדות לכניסה “לבית או למגרש שלי”.

מכיוון שעיקר התפקיד על פי הגדרתי כלל את חידוש התשתיות, נוצרו גם בתחום הזה המתחים העיקריים. לדוגמא המבצע הגדול של חידוש צנרת הולכת המים אל הבתים, על ידי ההוצאה של הצינורות מהמרתפים הסתומים בג’נק וריהוט שאיש אינו זוכר מתי ועל ידי מי הונח במקום. מעבר לתכנון התוואי, סוג וקוטר הצנרת והקצאת המקורות הכספיים, הביצוע התחיל דרך הסבר כתוב לתושבי הבית על האופי והעיתוי של העבודה ונכונות להיפגש עם דיירים שמעוניינים בכך. הביצוע המשיך בהודעות על תחילת העבודה ועל סגירת המים. בסיום הנחת הקווים הובטח שיקום מלא של הדשאים והגינות (כולל ההשקיה) על ידי הנוי במימון רשת המים. למרות כל אלה, פניות להסברים או שינוים בתוכנית לפני הביצוע לא היו. לעומת זאת באחד השיכונים הפסיקו הדיירים את העבודה לאחר שהתחילה, בדרישה להשאיר את הצנרת הנוזלת במרתפים. “העיקר שלא תהיה פגיעה בדשא”. כל הניסיונות להידבר ולהסביר (לאחר שכל ההסברים ניתנו כזכור לפני תחילת העבודה) לא עזרו. לאחר הפסקה של שבוע אומנם ביצעתי את התוכנית אך הטעם המר נשאר לתמיד.

קשה היה לי מאוד גם עם היחס האדיש לקידום התשתיות הציבוריות. כל מה שתואר למעלה היו יוזמות שלי. בעוד שבתחום הזכויות העתידיות מהשיוך, או קבלת הכספים ממכירת גמל רוחשת יוזמה פרטית ערה, הנה בתחום התשתיות הנוגע לעתיד ואיכות החיים של כולם, איש לא פנה, איש לא יזם מאומה גם כשמדובר בדיני נפשות כמו בתחום התעבורה והתאורה. רק לאחרונה טרחתי ויזמתי את התאורה הסולרית בכל השיכון הכפרי שהיה חשוך לחלוטין. כדרכי בביצוע תשתיות, שלחתי הסבר מקדים ונפגשתי עם הדיירים שהפנס אמור לעמוד על השביל מול דירתם. אין צורך לומר שבמקום שמחה על יציאתנו מחושך לאור, זכיתי לשלל התנגדויות של סינוור, פגיעה בגינות ודשאים, “למה דווקא מולי”? “שמעתי שפנסים סולריים לא עובדים תחת עננות או מרבים להתקלקל” ועוד ועוד. שלוש שנים אחרי, התאורה צלחה את שני החורפים האחרונים ללא חשכה או תקלות. תהליך דומה של התנגדויות התנהל גם בהארת השכונה המרכזית שהיתה חשוכה לחלוטין.

דוגמא נוספת קשורה למגרשי החנייה: מכיוון שבהנהלת העסקים והקהילה שררה התנגדות עזה לחידוש תשתיות התעבורה (על אף שהיה המקור של כספי לידר שחולק לנסיעות לחו”ל) נאלצתי להציע פתרונות נקודתיים למקומות המסוכנים ביותר. אחד מהם היה על הכביש מול שיכוני מלט (שחר ניר, יערה אסטריכר). בהיעדר חניה מסודרת חנו הדיירים על הכביש וחסמו אותו כמעט לחלוטין. יזמתי תכנון בהתאם לתב”ע של שריד, השגתי אישור של ועדת תכנון ותקציב ייעודי מהקהילה, שכלל רק מצע מהודק. לאחר מכרז מול קבלנים יצא הפרוייקט לדרך ובעיות החניה הקשות נפתרו. נו!!! ועכשיו שלב השאלה הזהה – מה היה לתושבי השכונה סביב להגיד? ניחשתם נכון! קיטורים בלי סוף על “מתי תיגמר כבר העבודה”, הערות “מקצועיות” על איך נכון יותר לבצע את העבודה, תלונות על הגימור וכמובן אף מילה של הכרת תודה.

עוד דוגמא מהעת האחרונה? כיסוי תעלת הניקוז לאורך כביש 5 (הכביש מעל השכונה הדרומית): כמה מכוניות כבר נפלו לתעלה? כמה מסוכן המעבר לשני כלי רכב על הכביש הצר? הפגנות סוערות של התושבים מול בניין המזכירות לא זכורות לי! לעומת זאת כאשר הבנתי שלא יהיה תקציב להרחבת הכביש והתקנת מדרכה, ניגשתי כמו בדוגמא הקודמת לפתרון נקודתי. הצעתי כיסוי התעלה ברשתות מתכת. לשמחתי שמרית מנהל האגודה נרתמה להשגת תקציב מהמועצה ויכולתי לגשת לתכנון הכיסוי. כמו תמיד מגבלות התקציב הכתיבו את סוג הרשתות ומבנה התעלה את אופן הגימור (דפנות התעלה אינן שוות ואינן ישרות ובחלק מהמקומות מכוסות באבנים). למרות זאת הקפדתי שהרשתות יוכלו לשאת משאיות במשקל כבד מצד אחד ושעובדי הנוי יוכלו להרים כל רשת ולנקות את התעלה מצד שני. לאחר אישור התוכנית והקונסטרוקציה על ידי מהנדס המועצה, יצא הפרוייקט לדרך והסתיים לאחר 3 שבועות. מילה אחת של תודה על השינוי? אולי של מישהו שפעם חילצו את הרכב שלו מתוך התעלה? אולי של מישהו שמרגיש יותר בטוח במעבר על הכביש? לעומת זאת ליווה אותי צוות של מומחים מטעם עצמם, שאיתרו מיד את נקודות התורפה הצפויות החל מסכנה לרוכבי אופנים וכלה בסכנה לנשים שהולכות על עקבים.

ניתוק זה מהמחויבות לתשתיות הציבוריות ניכר גם בתלונות הקבועות על גימור המבצעים של חידוש והזזת התשתיות. נשאר איזה ענף או ערמת חול? תלולית קטנה של אדמה על הדשא? מה יקרה “חבר נכבד” אם במקום להתלונן פשוט תעשה מה שאני נוהג לעשות: תיקח את הענף ותשים בפינת הפסולת או תיקח מעדר ותיישר את האדמה. התשתיות הן לא בשבילך? הרי אתה הראשון שסבלת מקצר חשמל ברשת או מהחפירה האין סופית לתיקון צנרת המים!!!

ציינתי בסיכום לעיל רק את העקרונות, חידוש התשתיות, מבנה התחזוקה וסיכום אישי. לא פרטתי מחוסר מקום וזמן את אלפי השינויים שנעשו במהלך השנים על פני הישוב. כמו שנאמר בקהלת בעלי תפקידים באים והולכים והארץ לעולם עומדת. ובכל זאת ולמרות הלב הכבד אני יודע שביצעתי את המטרות עמן נכנסתי לתפקיד ושיניתי את פני הקיבוץ לדורות הבאים.

3 תגובות

  1. ניר ה'. הגב

    למרות שזה אתה, מגיעה לך תודה גדולה מכולנו. בהצלחה.
    ניר.

  2. חוה הגב

    תודה לחגי על השקעה של שנים בעבודתו. אחרי ששפכת הר של חול על שטח ענק שאותו אני מטפחת כבר מספר שנים מעל לארכיון כדי שהאיזור לא יראה כמו מזבלה, הבנתי שגם זמני הגיע להתפנות לעיסוקי האחרים. מכאן ואילך אינני מטפלת יותר בסביבת הארכיון ובפארק ואחרי 15 שנים של עבודה (בהתנדבות) יצאתי גם אני לגמלאות.

  3. ארנון פרסאי הגב

    חגי קיבל ירושה קשה ולמעשה, נדרש לייצר המון “יש מאין”.
    כמו הרבה חברים, נדרשתי לשירותים של ענף התחזוקה, שחגי הקים ועיצב תוך כדי תנועה ובעיני מגיע לו הרבה מחמאות.
    בתחילת הדרך פעל חגי בתנאים קשים עד בילתי סבירים, תקציביים ותרבותיים.
    אחד המאפיינים בתחום התחזוקה זה הצורך לתת מענה למצבי חרום אישיים בזה חגי היה טוב במיוחד.
    חגי הקים וניהל את הענף בכישרון רב ובמיוחד אם לוקחים בחשבון קהילה שעוברת שינויים גדולים כל כך.
    צריך אישיות מיוחדת כדי לנהל ענף שירות שכזה ולהישאר שפוי ולחגי היה את זה.
    תודה לך חגי.
    והצלחה בדרכך החדשה.
    ארנון פרסאי

השארת תגובה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

טלפונים

לוח וידאו

ע. שירות

קלפי

חירום

ס. רכב

דרושים

טפסים

צוותים

רישום גשם

מדידה אחרונה 26/11/2020

מ״מ גשם ביממה האחרונה
סה״כ מ״מ גשם העונה
גלילה לראש העמוד
X
דילוג לתוכן