אהרן בן צילה ומרדכי צ'צ'יק נולד בעיר קייב שברוסיה. אח צעיר לאליהו בן השלוש. אביו שהיה ציוני עזב בית אמיד וחלם לעלות לארץ ישראל, לבנות אותה.

כשהיה אהרן כבן שנה עלתה המשפחה ארצה. תחילה גרו ביפו אחר כך בזיכרון יעקב, תל אביב וחולון. את בית הספר היסודי עשה ב"תל נורדוי" ואת התיכון ב"תיכון חדש". בשלב כלשהו למד גם ב"מקוה ישראל".

כשהיה בן עשר הצטרף בעקבות אחיו לתנועת השומר הצעיר, כחניך בקבוצת "לילית" – יצאו למחנות וטיולים, שוחחו על המצב בארץ, על המדינה שבדרך ועל הגשמה בקיבוץ. עם סיום הגימנסיה יצא לשנת הכשרה בבית אלפא אליה הגיעו חניכי התנועה משכבת "גדוד השדה". במשך כשנה וחצי הוכשרו הצעירים בעבודה חקלאית וחוו חיי קיבוץ – גרו באוהלים, השתלבו בענפים השונים, התגבשו כקבוצה וקיימו ויכוחים אידיאולוגים סוערים. חלומם היה להקים קיבוץ עצמאי, משלהם. כמה גדולה היתה אכזבתם כשהנהגת התנועה פסקה שהם ילכו להשלים קיבוץ ותיק, את שריד.

בשלהי 1943 הצטרפה השלמת "גדוד השדה" לשריד. במשך שנה שלמה גרו חברי הקבוצה באוהלים בשולי הקיבוץ מסרבים להשלים עם "צו התנועה". למרות ההתנגדות השתלב אהרן מיד בצוות המספוא, הניף חרמש וקצר וגם ידע לגשת לסוס ולרכב עליו, מתגאה ברקע החקלאי שלו כחניך "מקוה".

בשריד הקים משפחה עם שרה לבית לוסטיגמן ונולדו יעקב ואלדד.

בשנת 1944 התנדב לשרת ב"בריגדה" (החטיבה היהודית בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה). אחרי תקופת אימונים קשה במחנה ג'ניפה במצרים הגיע עם חבריו ליחידה לאירופה. תפקידם היה להגיע אל ניצולי השואה אחרי החורבן הנורא. בשנת 1946 השתחרר וחזר הביתה. ב- 47' גויס עם הכיתה של שריד לעזרת הפלמ"ח בצפון. במשך כחודשיים סיירו על גבול הלבנון, הביאו אספקה ליישובים הצעירים משגב-עם ומנרה.

לצה"ל התגייס יותר מאוחר, בשנת 1950. ב- 52' סיים קורס קצינים כחניך מצטיין לאחריו נשאר להדריך בבה"ד 1 ובהמשך היה מ"פ של פלוגת סיור חטיבתית.

לאורך השנים עבד במספוא, בפלחה, ב"ציוד כבד" וכנהג בקואופרטיב "התבור". גם במכבסה עבד ובמשך שנה היה סדרן עבודה. בשנים 1965-70 היה מנהל הייצור במפעל "פרי העמק" שהוקם ליד הקיבוץ. מהיותו אוטודידקט ובלי ידע קודם בניהול הִרבה לקרוא ספרות מקצועית, ורכש ידע רב בנסיעות לחו"ל, לסיורים במפעלים שונים.

הוא נישא משכמו ומעלה מעל כולם לא רק במראהו התמיר, לא רק בדרישתו להציג הישגים, צמיחה ושגשוג אלא גם מבחינה ערכית, ג'נטלמנית, מסבירת פנים. קשוב לפיקודיו, לאנשים איתם עבד, לפועלים במפעל.

הנישואים לשרה לא עלו יפה והם נפרדו. בשלהי שנות החמישים הקים משפחה עם יעל לבית אראלי ונולדו גל ואורלי.

בגיל צעיר לקה במחלה חשוכת מרפא. באופיו העקשן והסרבן הצליח להתמודד עמה במשך כעשרים שנה. בשנים האחרונות היה מגיע בקלנועית לעבוד במפעל האלקטרוניקה הקטן בקיבוץ עד שלא היה יכול עוד.

ב- 28.11.1982 נפטר.

יהי זכרו ברוך

*********

אהרן אבא ליעקב, אלדד, גל ואורלי וסבא לליאור