בהתאם לבקשתו הובא האב לקבורה בקיבוץ שריד.

רוב שנותיה בקיבוץ עבדה חיקה כמטפלת בחברת הילדים. הילדים הראשונים "שלה" היו ילדי קבוצת "עומר". מיד עם כניסתה לתפקיד הכניסה סדר ומשמעת בילדי הקבוצה הפרועים, היא ידעה להיות קשובה לצורכיהם ורקמה עמם קשרים עמוקים ובתמורה הם אהבוה. 
כשילדי "עומר" סיימו את בית הספר היסודי ועברו ללמוד ב"מוסד במשמר העמק" נשלחה איתם חיקה מטעם הקיבוץ כדי לדאוג להם ולטפל בהם.
גם ילדי קבוצות "אורן" ו"מעין" זכו בה כמטפלת. החינוך שהעניקה היה ללא פשרות – חינוך לדרך ארץ ולסדר וניקיון – ניקיון הבית וניקיון אישי. והכול מלווה באהבה, בחיבוק, בחיוך ובהרבה צחוקים, כאלו שמתגלגלים עד לב השמים. וידעה גם לכעוס כשהיה צריך, ולפעמים היה צריך.
בהיותה בת 35 הכירה חיקה את חיים פלוצקי שהיה כבר גרוש עם ילד, הם התחתנו וחיים בא לקיבוץ והביא איתו את יגאל. חיקה אימצה את יגאל כבן, לאחר מכן נולדו להם מאיר ואברמל'ה.
חיקה היתה מאוד אהובה בשריד. האופטימיות שלה והאהבה הגדולה שמילאה את ליבה, עזרו לה ביחסיה עם אנשים – תמיד ראתה את החיובי וסירבה לראות את הרע והשלילי.

בהיותה בת 60 נפטרה חיקה לאחר מחלה קשה.

היא אהבה את המקום, את הנוף, את האנשים, והיתה שלמה עם דרך החיים הקיבוצית. 
כך היא תישאר בזיכרוננו.

*********
חיקה אמא למאיר ואברהם וליגאל אותו אימצה כבן