פלגי (גיטליס) חיקה

בת דבורה ומאיר-שמואל

נולדה ב- 4.5.1910 בעיירה ברסטצ’קה בפולין

עלתה לארץ ב- 1931 לקיבוץ “הבונה” בפתח תקווה

הצטרפה לקיבוץ שריד ב- 1932 עם השלמת “הבונה”

נפטרה ב-  4.6.1970

חיקה נולדה ב- 4.5.1910 בעיירה ברסטצ’קה בפולין, בת שלישית לדבורה ומאיר-שמואל, אחות לדוד הבכור, למשה, ולזלטקה בת הזקונים, במשפחה ענפה בעלת מסורת יהודית ציונית ואוהבת אדם. האב היה סוחר והמשפחה חיה בצמצום רב. באותם ימים העיירה עדיין לא היתה מחוברת לחשמל ואת הבית חיממו בחורף בתנור עצים. כדי להתגבר על צינת הלילה היו מניחים את השמיכות של הילדים על התנור, לחממן, ומכסים בהן את הילדים.

בילדותה מתה אמה ואביה התחתן בשנית ונולדו: שייקה וטובל’ה.

בשלב כלשהו עזבה המשפחה את ברסטצ’קה ועברה לעיר הגדולה קובל, שם סיימה חיקה שמונה כיתות גימנסיה. כנערה תוססת, מלאת חדוות חיים, בעלת חוש הומור ונפש עשירה, הצטרפה בהיותה בת 15 לתנועת השומר הצעיר, וכעבור ארבע שנים (1929) כבר שימשה ראש הקן בקובל.

בחודש אפריל 1931 עלתה ארצה והצטרפה לחבריה בקיבוץ “הבונה” שישבו אז בפתח תקוה ויחד איתם הצטרפה ב- 1932 להשלים את קיבוץ שריד.

ב- 1936 עלה אביה, רב מאיר- שמואל, לארץ ישראל וחי בקיבוץ, ובעקבותיו עלו ארצה כמעט כל בני המשפחה. האח דוד שנשאר בפולין נספה בשואה, עם אשתו.
ב- 1938 נפטר אביה של חיקה, רב מאיר שמואל. במכתב שנמצא לאחר מותו והופנה לבתו נכתב:

מכתב מאביה של חיקה פלגי

בהתאם לבקשתו הובא האב לקבורה בקיבוץ שריד.

רוב שנותיה בקיבוץ עבדה חיקה כמטפלת בחברת הילדים. הילדים הראשונים “שלה” היו ילדי קבוצת “עומר”. מיד עם כניסתה לתפקיד הכניסה סדר ומשמעת בילדי הקבוצה הפרועים, היא ידעה להיות קשובה לצורכיהם ורקמה עמם קשרים עמוקים ובתמורה הם אהבוה. 
כשילדי “עומר” סיימו את בית הספר היסודי ועברו ללמוד ב”מוסד במשמר העמק” נשלחה איתם חיקה מטעם הקיבוץ כדי לדאוג להם ולטפל בהם.
גם ילדי קבוצות “אורן” ו”מעין” זכו בה כמטפלת. החינוך שהעניקה היה ללא פשרות – חינוך לדרך ארץ ולסדר וניקיון – ניקיון הבית וניקיון אישי. והכול מלווה באהבה, בחיבוק, בחיוך ובהרבה צחוקים, כאלו שמתגלגלים עד לב השמים. וידעה גם לכעוס כשהיה צריך, ולפעמים היה צריך.
בהיותה בת 35 הכירה חיקה את חיים פלוצקי שהיה כבר גרוש עם ילד, הם התחתנו וחיים בא לקיבוץ והביא איתו את יגאל. חיקה אימצה את יגאל כבן, לאחר מכן נולדו להם מאיר ואברמל’ה.
חיקה היתה מאוד אהובה בשריד. האופטימיות שלה והאהבה הגדולה שמילאה את ליבה, עזרו לה ביחסיה עם אנשים – תמיד ראתה את החיובי וסירבה לראות את הרע והשלילי.

בהיותה בת 60 נפטרה חיקה לאחר מחלה קשה.

היא אהבה את המקום, את הנוף, את האנשים, והיתה שלמה עם דרך החיים הקיבוצית. 
כך היא תישאר בזיכרוננו.

*********
חיקה אמא למאיר ואברהם וליגאל אותו אימצה כבן

גלילה לראש העמוד
X
דילוג לתוכן