אילזה בנארי קפלנר

קפלנר – בנארי (כהן) אילזה

בת מרתה וסלומון

נולדה ב- 30.11.1921 בעיר שנלנקה בגרמניה

עלתה לארץ והצטרפה לקיבוץ שריד בשנת 1947

נפטרה ב- 25.9.2007

שנות ילדותה של אילזה עברו עליה בעיר קטנה בשם שֹׁנְלַנְקֵה בגרמניה. למשפחה היה בית גדול עם גינה והחיים היו טובים. היו להם הרבה חברים ושכנים וקשר טוב עם האוכלוסייה הלא יהודית. האב עסק במסחר והיו לו כמה חנויות מזון. בימי ראשון נהגו בני המשפחה לטייל בחיק הטבע, ליד אגם יפה. בקיץ היו שוחים במימיו ובחורף עשו סקי על מדרונות ההרים שמסביב לו, או מחליקים על משטח האגם שקפא.

אילזה ואחותה הצעירה למדו בבית ספר רגיל בעיר, עד עליית הנאצים לשלטון, אז לא היה ניתן  ללמוד והאוירה בעיר השתנתה לרעה. ההורים החליטו לעבור לברלין, שם פחות הרגישו את האנטישמיות. אפשר היה ללמוד בבית ספר יהודי והחיים היו נוחים יותר ליהודים. לאילזה היו זכרונות טובים מהתקופה בברלין. בעיקר סיפרה כמה אהבה ללכת לקונצרטים, תאטרון ואופרה. מאוחר יותר הצטרפה להכשרה של “החלוץ” ליד העיר והתקרבה לציונות.

ב-1938, בעקבות ארועי ליל הבדולח, המצב בברלין נהיה מסוכן והמשפחה הבינה שיש לעזוב את גרמניה. האב חשב להגר לאוסטרליה בעקבות בן דודו, אך אילזה, שבינתיים הפכה ציונית, שכנעה אותו לנסוע לפלשתינה. הוחלט שעד הסדרת אשרות הכניסה לארץ ישראל יסעו אילזה ואחותה לאנגליה לבדן.

באנגליה אילזה עבדה כ”אופר” אצל משפחה ואחותה נשלחה למחנה של עליית הנוער. ההורים הצליחו לצאת מברלין ממש ברגע האחרון לפני פרוץ המלחמה והגיעו ללונדון, שם המתינו עד לקבלת אשרות הכניסה לארץ. כשאלו הגיעו, התברר שיש בעיה עם האשרה של אילזה והיא נאלצה להשאר בלונדון בעוד שאר המשפחה הפליגה לפלשתינה.

בת 18 החלה אילזה ללמוד בבית ספר לאחיות בלונדון, המשיכה ללימודי מיילדות ועברה לבדה את שנות המלחמה וההפצצות הקשות על לונדון. מאז נשאר לה יחס מיוחד אל לונדון ואל צ’רצי’ל שניהל את המלחמה.

ב-1947 הגיעה אילזה לישראל. כאן פגשה שוב את בני משפחתה ואת יעקב, אותו הכירה עוד בגרמניה, בהכשרה של “החלוץ”, ושמרה עמו כל השנים על קשר מכתבים הדוק. יעקב היה כבר חבר שריד. אילזה הצטרפה אליו לקיבוץ ועבדה כאחות מיילדת בבית החולים בעפולה.  הם נישאו ונולדו איציק וירון. לאחר כמה שנים, חלה יעקב ונפטר.

שנים ארוכות עבדה כאחות במרפאת הקיבוץ וראתה במקצוע שליחות. במקביל ליוותה את נשות שריד בתהליך ההריון והלידה.

היא הקימה בית חדש עם אפרים קפלנר ונולדה מרים.

במקביל לעבודתה במרפאה עסקה אילזה בתחום המורכב של בריאות הנפש בקיבוץ. היתה אוזן קשבת ומייעצת לחברים רבים. תמיד חיפשה דרכים להרחיב את ידיעותיה ואת עולמה המקצועי וכך הגיעה ללמוד רפלקסולוגיה. היא היתה מהראשונות בארץ שעסקו במקצוע ואט אט פתחה בפני חברי שריד צוהר לעולם הרפואה הטבעית. המשיכה ללימודי ‘פרחי באך’ וכן הביאה לשריד חוגי יוגה ומדיטציה. כך סללה אילזה את הדרך לרבים העוסקים היום ברפואה משלימה וטיפולי גוף-נפש ונמנתה עם צוות המטפלים במרכז “אביב” לרפואה משלימה שהוקם בקיבוץ. אילזה הקפידה על פעילות גופנית יומיומית. במיוחד אהבה לשחות בבריכה ושחתה עד סוף חייה.

היתה אמא וסבתא מיוחדת המשקיעה בילדיה ובנכדיה.

*********

אילזה אמא ליצחק, ירון ומרים וסבתא לנכדים

גלילה לראש העמוד
X
דילוג לתוכן