רמי זית ויסבוך

רמי נולד בירושלים ב- 8.3.1940 לחיה ודב ויסבוך, אח למשה. האב שהיה מהנדס כימיה עבד במפעלי ים המלח והאם היתה עקרת בית. בעצם ימי מלחמת השחרור, כשרמי היה בן שמונה בלבד, חלתה האם ונפטרה. האב לקח את שני בניו לקיבוץ שריד אל אחיו שנמנה עם מייסדי הקיבוץ. הדוד מנדל ואשתו לאה אימצו את משה ורמי והילדים נקלטו במהרה. רמי השתלב בקבוצת "זית". יחד עם בני קבוצתו סיים את בית הספר היסודי ואת התיכון בקיבוץ שריד. לימים ישנה את שם משפחתו ל"זית" כשם הקבוצה שבה גדל והתחנך.
הוא היה נער רגיש ומצפוני, מלא חיים, חדווה ושובבות נעורים. אהב ספורט – היה מתעמל על מכשיר המתח ועל המקבילים. היה לו חוש הומור נפלא והוא היה שחקן מבטן ומלידה. בערבי תרבות בקבוצתו, או מול תלמידי בית הספר כולו, היה עורך מופעי פנטומימה ועושה חיקויים. בטיולים ובמחנות תנועה היה רמי מציג שוב ושוב את הקטע על פיליס הפרעוש, שראה באחד מסרטיו של צ'רלי צ'פלין, וכך דבק בו הכינוי "פיליס גו".
ביולי 1958 התגייס לצבא, לנח"ל. עבר קורס מ"כים, סיים קורס קצינים והתמנה למ"פ היאחזות הנח"ל עין יהב. בעין יהב פגש את אילנה ששירתה שם כחובשת. זמן קצר לאחר שהשתחרר מהצבא נישאו רמי ואילנה וקבעו את ביתם במרכז הארץ. רמי יצא ללימודי חינוך גופני בסמינר הקיבוצים שבסיומם עבד כמורה לספורט בבית הספר התיכון "קוגל" בחולון. את חלומו ללמוד משחק לא זכה להגשים. הספיק להירשם לבית ספר למשחק ואז יצא לשירות מילואים במוצב סוסיתא שעל ההר ממזרח לקיבוץ עין גב. הימים ימי ההמתנה שקדמו למלחמת ששת הימים, ורמת הכוננות במוצב עלתה עקב התראות על אפשרות תקיפה. הוחלט לתגבר את המארבים ונמתח ביניהם כבל טלפון לתקשורת. בדיעבד הסתבר שהכבל היה קצר מידי ולא הגיע לכל העמדות. בשעת ערב, לאחר שדיווח בקשר, ירד סגן רמי זית, מפקד המוצב, בלוויית הסמל לבדוק את איוש המארבים. לפתע נפתחה עליו אש מהעמדה שלא היתה מקושרת. רמי נהרג במקום.
ב- 14.5.1967, ערב יום העצמאות תשכ"ז, בעוד עם ישראל חוגג, נפל רמי ולקח איתו את שחוקו ואת חלומותיו. מותיר אחריו אשה ושני ילדים – אמיר ונטי.
הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בקיבוץ שריד.
 
כשנה לאחר נפילתו הקימו בני משפחתו וחבריו אנדרטה לזכרו ליד המקום בו נפל. מאז, מידי שנה בסמוך ליום העצמאות, הם עולים על זקניהם וטפם לסוסיתא וליד שני עצי זית שנשתלו במקום הם מספרים ומעלים זיכרונות. לאחר מכן הם מתאספים באחד מחופי הכינרת, מוציאים סלי אוכל שהביאו מהבית, מניחים שמיכות לישיבה על הארץ, מתרחצים בכינרת, ורמי כמו נימצא שם איתם.