שומסקר (מנהיים) חנה (רוזה)

בת פסיה ולייב-וולף

נולדה ב- 2.4.1898 בעיר טרנופול בפולין

עלתה ארצה בראשית  1929

ל”גבעת מיכאל” בנס ציונה

בשנת  1932 הצטרפה לקיבוץ שריד עם השלמת ג’-ד’

נפטרה ב- 31.5.1967

חנה בת פסיה ולייב-וולף נולדה ב- 2.4.1898 בעיר טרנופול בפולין. הוריה היו יהודים אדוקים שומרי מסורת. האב היה אדם משכיל, צנוע ואוהב ספר. לפרנסת המשפחה עסק במסחר ואת רוב זמנו בילה מחוץ לבית. האם נשארה בבית לטפל במסירות ואהבה בששת ילדיה. לאחר מותו של האב, בגיל צעיר, עזרה חנה לאמה בטיפול באחיה ובאחיותיה הקטנים. בגיל צעיר מצאה את דרכה לתנועת השומר הצעיר. במשך היום הקדישה עצמה ללימודים בבית הספר ובערבים לפעולות הקן.

לאחר שהשלימה שבע כיתות בית ספר פנתה ללימודי הוראה בסמינר למורים. בד בבד הצטרפה לסניף ה”חלוץ” בעיר. במפגשי “תרבות” בשבתות אחר הצהריים, היתה חנה מהמבקרים הקבועים והפעילים – מסייעת בארגון ההרצאות ומשתתפת בדיונים וחילופי דעות. היו אלו מפגשי “תרבות” על טהרת העברית וחנה היתה מהפעילים והמתמידים. בנוסף לשליטתה בעברית ידעה גם פולנית, גרמנית, יידיש ואוקראינית. 

ב- 1925, כמו רבים אחרים שלא הסתפקו בנאומים ציוניים, אלא ביקשו להיות עם המגשימים, יצאה להכשרה חקלאית לקראת עלייה בכפר מלינובצה. היא לא הסתפקה בעבודת המטבח אלא יצאה עם הבחורים לעישוב סלק הסוכר. בשעות הערב השתתפה בפעילות התרבותית. אחרי השירה בצוותא נטלה חלק פעיל בקריאת טקסטים בעברית, בהטעמה מיוחדת. חבריה זוכרים לספר איך קראה באוזניהם את “לא זה הדרך” לאחד העם, מסורה לרעיון ולרוח ההגשמה החלוצית ונוטעת תקווה בלב שומעיה.

בראשית 1929 עלתה ארצה עם הפלוגה הראשונה של קיבוץ “ג-ד”. הם הקימו מחנה ארעי ב”גבעת מיכאל” בנס ציונה. למעלה משלוש שנים שהתה הקבוצה בנס ציונה, במהלכן עבדה חנה בפרדסי “פיקא” במיון פרי הדר.

בשנת 1932 הצטרפה עם חברי “ג-ד” כהשלמה לקיבוץ שריד. תחילה עבדה בענפי חקלאות שונים. לאחר מכן נשלחה להשתלם בתפירה ועבדה במתפרה במשך שנים רבות.

בשריד הקימה משפחה עם אריה שומסקר, גם הוא מקבוצת “ג-ד”, ונולדו להם שתי בנות: נירה ושולמית (שולה).

שנותיה האחרונות היו קשות, היא סבלה ממחלות שונות, אך לא התלוננה, את כאבה נשאה פנימה.

בת 70 במותה.

יהיה זכרה ברוך.

 

*********

חנה אמא לנירה ושולה וסבתא לנכדים

גלילה לראש העמוד
X
דילוג לתוכן