טייבל נולדה בדובנו שבפולין ב- 30.9.1910. בת בכורה לשרה ושמואל, אחות לווֹבַה (זאב) וחסיה. מגיל 12 היתה חניכה ב"השומר הצעיר". בשבילה העלייה ארצה וההגשמה בקיבוץ היו בגדר חלום, מטרה ותכלית. כמו כל הצעירים דאז חייתה גם היא בעולם נשגב של אידיאה ולא הבינה את מלוא משמעותה של פרידה מאם, אחות ואח, להם שימשה כמפרנסת יחידה אחרי מות האב. את אמה זכתה לפגוש ואף לחיות עמה עוד שנים מעטות, כשהגיעה האם לארץ ישראל לאחר טלטולי דרך רבים בשנות המלחמה – סיביר ומחנות עקורים בגרמניה. על מה שעלה בגורלה של האחות חסיה לא ידוע דבר. על האח ווֹבַה (זאב) סיפרו ששירת בצבא הרוסי ונהרג ברוסיה, מותיר אחריו אלמנה וילד קטן.

לשריד הגיעה טייבל עם חברי קיבוץ "הבונה" לאחר תקופה בפתח-תקווה שם הם הכשירו עצמם בעבודה והמתינו לקבל מקום להקים בו את קיבוצם. הם חלמו על קיבוץ משלהם אך מנהיגי התנועה שכנעו אותם שצריך להשלים קיבוץ "ותיק" ושריד היתה אז בת שש! ממרחק השנים מצחיק היום להיזכר במה שנאמר להם אז, ששריד יכולה לקלוט לא יותר מ-14 חברים, ובקבוצה היו יותר. הבעיה נפתרה מאליה בעקבות גל עזיבות שפקד את הקבוצה כשרבים מהצעירים שבגולה נאבקו על שתי נאמנויות, האחת לציונות והאחרת לקומוניזם, עבורם האחרונה היוותה עילה מוצהרת לירידה מהארץ.

בשריד פגשה טייבל את חיים המאירי ונקשרו יחסי קרבה ביניהם. בתם גילה נולדה לאחר מותו הטרגי.
רוב שנותיה בשריד עבדה טייבל בחינוך כמטפלת בגיל הרך ובגנים. לאורך השנים יצאה להשתלמויות והשתתפה בכנסים של מטפלות שאורגנו על ידי מחלקת החינוך של התנועה.

לצד עבודתה היתה חברה בוועדות בקיבוץ: ועדת חינוך, ועדת חברים, ועדת תרבות, וחברת מזכירות.

בגיל מבוגר עברה לעבוד בקומונה של הקיבוץ עד שחלתה.

חייה לא היו קלים. לבדה גידלה את בתה. לא ויתרה לעצמה. במילוי תפקידים או בעבודה מעולם לא ביקשה הנחות. היתה שותפה מלאה ומעורבת בחיי הקיבוץ.

בראיון שנערך עמה לעלון הקיבוץ "בשריד" אמרה טייבל:

"הזמנים השתנו, יש זרות וניכור בין חברים… יש אכזבות אולי בגלל ציפיות גדולות ואוטופיות. קיווינו והיינו בטוחים שאנו מכינים את ארץ ישראל ואת הקיבוץ לילדינו ולעם ישראל. למען זה היינו מוכנים לכל ויתור וגם לסבל. כפי הנראה צעירים חייבים לעשות משהו חדש ולהתנסות בדברים אחרים ושונים. אני שמחה שהייתי שותפה בגוף וברוח לפרק זה בהיסטוריה של עם ישראל, בניית הארץ והמדינה."

בשנותיה האחרונות חלה הידרדרות במצבה הבריאותי וכבו האור והשמחה בביתה.

כמעט בת 90 במותה.

יהי זכרה ברוך

*********

טייבל אמא לגילה וסבתא לנכדים