נאספנו להיפרד ממך ישראל ולפתע הסתבר לנו שיודעים אנו כל כך מעט אודותיך, כי היית איש מופנם מאוד ולא נהגת לספר על עצמך.

ישראל בן סופי ומקס נולד בצ'כיה ב- 19.9.1905. בבעלות המשפחה היה בית בן שתי קומות בו גרו ובו היתה גם חנות המכולת של האב. האב שלח את ילדיו לבית ספר יוקרתי, שפת הלימוד היתה גרמנית. בסיום בית הספר למד את מקצוע החשמלאות ובגיל גיוס שירת בצבא הצ'כי כנהג משאית. בשנות השלושים עלה ארצה, לנתניה, הקים משפחה עם דבורה ונולדה בתם אלישבע. בנתניה עבד כחשמלאי.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, התגייס לבריגדה היהודית, במסגרת צבא הבריטי, והשתתף בכל שלבי המערכה במצרים. אחרי המלחמה הצטרף לבתו אלישבע, שהתחנכה במוסד החינוכי בשריד, בקבוצת "עופר". אלו היו, כנראה, השנים היפות ביותר בחייו, כשהוא היה יחד עם בתו האהובה. זכורה במיוחד שמחתו ביום נישואיה.

בשריד עבד תחילה בחשמליה וכשנפתח המוסך האזורי במזרע, נשלח לשם והיה בעל מקצוע. יותר מאוחר עבר לעבוד במוסך "התבור" שם עבד עד לאחר גיל הפנסיה. בשנותיו האחרונות עבד ב"גמל".

עקבותיו של אביו אבדו בשואה. הוא גורש לפולין, כנראה ביחד עם אחותו של ישראל, ומאז לא התקבלה שום ידיעה.

באחת מתמונות זיכרון שנשתמרו ממנו רואים אותו עם חברו הטוב שלמה שדמי יושבים משני צדי שולחן ומשחקים שחמט. שקועים במחשבות, מסיעים בצעדים קטנים את הכלים על גבי הלוח, ביניהם, על כרית שהניחו למרגלות השולחן, שוכב חתול, מכורבל.   
כמה חום אנושי ויופי טמון בתמונה. כמה חמלה לשני בחורים שהתהלכו בינינו עריריים וכאן הם מצאו את ביתם.

ישראל נפטר באמצע נובמבר 1981.

בן 76 במותו.

יהי זכרו ברוך  

*********