שץ בלה

בת שרה ושאול

נולדה ב- 10.7.1919 בעיר דובוסר ברוסיה

עלתה לארץ עם משפחתה בשנת 1935

הצטרפה לקיבוץ שריד בשנת 1941

עם השלמת קיבוץ ה’

נפטרה ב- 23.4.2016

בלה, בת שרה ושאול ינובר,  נולדה ב- 10.7.1919 בעיר דובוסר ברוסיה. אחות לישראל, לפנינה, וליֶנטה-יהודית. אביה היה אדם דתי, סבה היה שוחט והיא עצמה גדלה בבית מסורתי-ציוני. האם היתה אשה משכילה, אוהבת ספר וציונית.  

כשהיתה בלה בת שנתיים, ברחו היהודים מהעיר לצדו השני של הנהר בגלל פרעות שנעשו בהם. האב עם שני ילדיו הגדולים היו הראשונים לעבור ובעקבותיהם הגיעו האם, אחות נוספת ובלה. הן גנבו את הגבול באישון לילה. האם נאלצה לשלם הרבה מאוד כסף כדי שיבריחו אותם לרומניה.

הם הגיעו לעיר קישינב ושם נשארו.

באותם ימים היתה רומניה יותר ליברלית וליהודים היה שם טוב. בלה הלכה לגן יהודי ששמו “יבנה”. לאחר מכן למדה בבית ספר עברי. בהיותה בת עשר הצטרפה לקן השומר הצעיר בעיר מגוריה בעקבות שני אחיה הגדולים – ישראל ופנינה.

לאביה היה מחסן עצים. הוא סחר בעצים והמשפחה חייתה ברווחה מסוימת, אך שאיפתם היתה לעלות לארץ ישראל. חלום העלייה נגוז כשאביה חלה. המשפחה נאלצה להישאר בקישינב מכיוון שבתקופת המנדט הבריטי לא העניקו אשרות כניסה לאנשים חולים.

ב- 1932 נפטר האב.

עם פטירתו עלו ארצה שני אחיה הגדולים ובשנת 1935 עלו גם בלה ואמה. הן התיישבו בחיפה. אחותה, ינטה-יהודית רוזנברג שנשארה ברומניה, נישאה ונולד לה בן, נספתה יחד עם בנה בשואה.

 

עם בואה לחיפה חיפשה מיד את קן השומר הצעיר בעיר. רצתה להמשיך במסלול שהחלה בו עוד ברומניה. אמנם הדודים שלה בנהלל לחצו עליה שתבוא אליהם ותלמד בבית הספר החקלאי, אך היא כבר השתלבה בפעילות התנועתית בקן חיפה ואף התחילה להדריך.

כבת 19 יצאה להכשרה בפתח תקוה יחד עם חבריה לשכבה. ביחד עם קני חדרה, גן שמואל ושריד הם יהוו את קיבוץ ארץ-ישראלי ה’. לצד הרוח החלוצית והרצון להקים קיבוץ משלהם תיזכר אותה תקופת כקשה בשל הקיום הדל והמחסור במקומות עבודה.

ב- 1941 הצטרפה בלה לקיבוץ שריד במסגרת השלמת קיבוץ ה’. כאן כבר חיכתה לה אחותה הגדולה פנינה, שנמנתה עם חברי השלמת “מלט”. 

תחילה עבדה במטבח ילדים שבאותם ימים היה פינה בתוך בית התינוקות. לאחר מכן נשלחה לקורס למטפלות תינוקות. כשלושים שנה היתה מטפלת תינוקות ופעוטים.

במלחמת יום הכיפורים, באוקטובר 1973, נפל בנה יורם בקרבות השריון בתעלה. מאז נשאה עמה כאב נורא.

בגיל מבוגר פרשה מהעבודה בבית התינוקות ונכנסה לעבוד במתפרה, שם עבדה עד שלא יכלה יותר.

 

שנים רבות היתה בדיור מוגן עד פטירתה בשיבה טובה.

 

*********

בלה אמא לשאול, אוריאל ויורם וסבתא לנכדים ונינים

גלילה לראש העמוד
X
דילוג לתוכן