אז הגיע הרגע ואנחנו ממשיכים במסע שלנו..
חוזרים לעמק שלנו ומתקרבים עד כמה שניתן הביתה..
הסתיימה עוד חתיכה בפאזל שלנו,
פאזל מהסוג בלי תמונה על האריזה ואי אפשר עדיין לדעת איך תראה התמונה השלמה..
אנחנו רק יודעים שהגענו עם תיק גב ויצאנו עם בית שלם..
תודה שהייתם בשבילנו בית בחצי שנה האחרונה..
תודה על החיבוק הגדול שקיבלנו מכולם..
עזרתם לנו להרגיש יציבות בימים שהאדמה שלנו רעדה..
תודה שריד..
היית טובה אלינו.
נורית ואביב בן יעקוב – קיבוץ דן?