מבני הקבוץ משתפלים מרום הגבעה אל מורדותיה בין עצים גבוהי קומה, שיחים ומשטחי דשאים. "איזה מזל היה לכם שהצלחתם לתפוס גבעה כזו יפה עם עצים גבוהים ומשטחי ירק"
אמר לנו אורח משוייצריה.
ראשוני הותיקים שעלו לכאן בשנת 1926 מצאו על הגבעה רק סלעים, קוצים וחורבות
"כניפס". לא עץ ולא שיח אחד עלו מבין הסלעים האפורים.
בקרבת המשק, ממזרחה לו, ליד הצומת המרומזר, נישא תל קטן הנקרא בפי ערביי
הסביבה תל-שדוד. זו שריד המקראית הנזכרת בנביאים ראשונים, ספר יהושע י"ט י`,
קבע פרופסור וילנאי והישוב היהודי החדש נקרא על שמו שריד. 

למרגלות התל תחנת דלק, חנות ובית קפה השייכים לקבוץ.
שריד מונה כ-700 נפשות בהם 400 חברי קבוץ. מדי יום באים בשעריו 400 ילדי
בית הספר היסודי "שגיא", רובם מישובי הסביבה.
בית הספר שוכן במרכז הקבוץ. בקרבתו משטחי משחקים ובילוי, אולם ספורט גדול,
בריכת שחיה, מגרשי טניס, כדור רגל וכדור עף, ספריה, אודיטוריום ושלושה מועדונים
המשמשים לחברים ולאורחים לפעילות תרבותית ובילוי.

המשק שבעשרים שנותיו הראשונות התקיים מפלחה חרבה עבר להיות משק חקלאי
אינטנסיבי בו גידולי שדה, מטעים, רפת ולולים. בשנות החמישים למאה העשרים הוקם
כאן מפעל קטן לאבני משחזת וזכה לשם נאה "גמל" כשם חיית הפלא של המזרח בו אנו חיים.
בתרגום מערבית פירוש גמל=יפה. המפעל התפתח לשלש שלוחות גדולות – אבני חיתוך,
אבני ליטוש וסרטי ליטוש. מוצריו הם גם ליצוא. כיום רוב הכנסות המשק ממפעל זה.

אנו בצדו הצפוני של עמק יזרעאל. אין ולא היו בו מעיינות שזרמו בנחלים, הארץ כאן היתה,
בחלקה, עזובה ורבו בה ביצות למשכן האנופלס. כיום כולה פורחת ומוריקה בה שזורים
ישובים רבים ומאגרי מים לרוב בשדותיהם. הגבעות וההרים האפורים סביב הוריקו ביערות
וחורשות ובמקומות בהם נטעו העצים לפני 70 שנה עלתה גם צמחית הארץ הטבעית.

בהתקרב האביב שדות הרקפות, הכלניות, הקחונים, החרציות, הסביונים, הכתמות,
מקור החסידה ועוד רבים הנחבאים ביניהם היו למרבדים הצובעים את המדרונות
לפתח ביתנו. רבים מגיעים לראות את היופי קצר המועד ואנו מקווים אתם שהיופי והנקיון
יישמרו עבור כולנו.