מודל רשת ביטחון – קיבוץ שריד

בהתאם להחלטת האסיפה עלינו לאשרר את החלטת הקיבוץ. שלוש השנים בהן התנהלנו על פי חוברת זו, העלו על סדר היום בעיות שלא נצפו מראש, עיוותים ושינויים המחייבים התאמה למציאות הנוכחית. כמו כן בוצעו תיקוני עריכה והגהה, על מנת להשאיר להכרעת הציבור החלטה פשוטה וברורה. בסוף החוברת נמצא דף המרכז את עיקרי השינויים המוצעים, ביחס למודל שאושר בעבר בקלפי.
הקווים המרכזיים שהנחו אותנו בגיבוש החוברת שלהלן התבססו על :

·         שמירה על חזון שריד המדגיש את היותנו קהילה שיתופית , רב דורית , המקיימת ערבות הדדית ומאפשרת חיים של כבוד ובטחון אישי וסוציאלי . 
·         הגדלת עצמאותו של הפרט במכלול תחומי חייו.
·         העברת האחריות לחבר על פרנסתו ועל התנהלותו הכספית.
·         תהליך הדרגתי של צמצום סובסידיות לצורך הקטנת נטל המסים לסוגיהם.
·         פיתוח ההון האנושי.
·         ניהול תקציבי אחראי, המבוסס על איזון בין המקורות לשימושים.
·         מציאת איזון בין שמירה על הקיים לטעון שינוי .
·         העלאת רמת החיים ואיכות החיים של החברים .
·         שמירה על אורח חיים כפרי .
·         הכרה בחשיבות הצמיחה הדמוגרפית והרצון להיות אטרקטיביים לבנים.
·         שמירה על זכויות החברים הותיקים והבטחת קיומם המכובד.
·         דגש על תחומי חיים משותפים בחינוך , בבריאות ובפעילות התרבותית .
·         מעברים הדרגתיים בנושאים הדורשים צבירת תקציב .
·         כל המהלכים ייעשו תוך שקיפות מירבית .

חוברת זו מהווה נוהל פנימי כולל ומחייב על פיו יתנהלו אורחות החיים בשריד. למען הסר ספק, מרגע אשרור החוברת, מתבטלים נהלים והחלטות קודמות הסותרות את הכתוב בחוברת זו.
יש להדגיש, כי חוברת זו מוצגת עם השינויים האפשריים נכון להיום. אולם הקיבוץ אינו קופא ואינו עוצר. כל שינוי נוסף בדרכי ההתנהלות של הקיבוץ יתקבל על ידי מוסדות הקיבוץ הנבחרים, כאשר הנסיבות ידרשו ויאפשרו זאת.
לאחר שלוש שנים של התנהלות במודל "רשת הבטחון", כולנו חכמים יותר משהינו, ובעלי תובנות ביחס לשינוי באורחות החיים. אנו מקווים שתובנות אלו יבואו לידי ביטוי בתהליך האישור של החוברת, אשר יכלול שיחות קיבוץ, העלאת הסתיגויות ודיון בהן, ולבסוף הצבעה בקלפי.

עובד קיבוץ – חבר העובד ללא תלוש באחד מענפי הקיבוץ או באחד מהתאגידים השייכים לו         
( קהילה, חקלאות, תעשייה וכד').
אגרת קהילה – תשלום אחיד המנוכה מהכנסת כל החברים, כולל הפנסיונרים, למימון הוצאות השירותים המשותפים שהוחלט לא להפריטם  או שנשארו מסובסדים ברמה מסוימת.  אגרת הקהילה תקבע אחת לשנה כאשר יקבע תקציב הקהילה.
 אגרת שירותים לאגודת מתיישבי שריד –  תשלום חודשי אחיד  אותו משלם כל חבר ותושב בשריד (כולל תושבי ההרחבה) למימון שירותים קהילתיים.  התשלום משולם לאגודת מתישבי שריד. גובה התשלום יקבע על ידי אסיפת אגודת מתישבי שריד.
דמי אירוח – תשלום חודשי אותו משלמים בני או ובנות זוג של חברי שריד שאינם חברי הקיבוץ, אשר מרכז חייהם בשריד. סכום דמי האירוח יהיה כסכום אגרת הקהילה. למען הסר ספק, דמי האירוח אינם כוללים את תשלום לאגודת מתיישבי שריד.
שירותים קהילתיים (לכלל התושבים) – שרותי קהילה הניתנים לכלל התושבים בשריד –חברים ושאינם חברים – (נוי, מנהלה, תרבות, בטחון ושמירה, שרותי רווחה, אחזקת בית עלמין, שרותי תברואה וכו').
היטל איזון – היטל אישי מדורג הנגבה מהחברים עפ"י הכנסת החבר(לא כולל קצבאות ביטוח לאומי זקנה ,שאירים ,ילדים וכדומה וכן לא כולל פנסיה תקציבית) ומחושב מהכנסתו ברוטו. הכנסה רעיונית (שווי שימוש ברכב, פלאפון, ארוחות ,מתנות וכדומה) תהיה פטורה מהיטל האיזון.
שכר ברוטו – השכר עבור העבודה, תשלומים ומענקים חד פעמיים ושווי ההטבות אותן מקבל העובד לפני הורדת מס הכנסה, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות, קרן פנסיה, ושאר התנאים הסוציאליים.
שכר נטו – השכר ברוטו לאחר הורדת כל המסים כחוק והתנאים הסוציאליים.
שכר בסיסי– שכר יסוד ברוטו.
שכר עבודת החבר בקיבוץ – שכר החבר ברוטו ושווי ההטבות אותן מקבל החבר ממקום עבודתו. השכר נקבע בתהליך משולב המתקיים בין החבר לצוות מישכור ומנהל הענף.
גמול פנסיונר מיוחד – סכום של 600 ₪ , אשר ישולם לפנסיונר עובד, ואשר העסקתו מוסכמת על מקום העבודה.
גיל הפרישה – 67 לגברים, 64 לנשים.
תקציב פנסיוני – סכום התקציב החודשי הבסיסי המובטח לחבר בהגיעו לגיל פרישה על פי החלטות הקיבוץ. סכום זה  לא יפחת מהקבוע בתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש) תשס"ו – 2005 (להלן: "התקנות") (נכון להיום 35% מהשכר הממוצע במשק לפי הביטוח הלאומי) בתוספת הקצבה   מהמוסד לביטוח לאומי. התקציב הפנסיוני יהיה שונה לחבר החי בזוג וחבר החי כבודד.
פנסיה תקציבית – הסכום אותו מעניק הקיבוץ לחבריו בגיל פרישה. הקיבוץ ישאף לכך שהפנסיה התקציבית שהוא נותן לחבריו תהיה בגובה הפנסיה ההוגנת שהוגדרה על ידי מועצת התנועה באוקטובר 2011. מדי שנה יקבע גובה הפנסיה התקציבית בהתאם ליכולתו הכלכלית של הקיבוץ.
פנסיית הרשם – פנסיית המינימום אותה קבע רשם האגודות השיתופיות. סכום זה מתעדכן כל שנה. נכון להיום קבע הרשם את פנסיית המינימום על  35% מהשכר הממוצע במשק. סכום זה יעודכן בתחילת שנה בהתאם לפרסומי הלמ"ס והביטוח הלאומי במהלך השנה שחלפה.
גירעון אקטוארי לפנסיה – הסכום החסר בקרן הפנסיה כדי להבטיח את תשלום הפנסיה התקציבית לפנסיונר לכל ימיו .
עצמאי/יזם – חבר העובד כיזם ואשר הכנסתו משולמת לו ע"י לקוחותיו עבור השירות או המוצר שהוא מספק. הכנסתו בקיזוז ההוצאות תיחשב כעלות מעסיק לצורך חישוב שכרו .
עובד גלובאלי– חבר המקבל שכר חודשי ללא התייחסות ישירה לשעות העבודה שביצע בפועל .
ערבות הדדית– אחריות שנטלה הקהילה על עצמה להבטחת שלומם , ביטחונם ורווחתם של חבריה בתחומים וברמת חיים שנקבעו בהחלטת הקלפי .
מקורות הקהילה– סך כל הסכומים העוברים לקהילה בגין עבודת החברים בתוספת כל התקבולים המגיעים לקהילה בגין זכאויות שונות של חברים , בגין השכרת נכסי הקהילה ובגין שירות מהמגזר העסקי .
קצבאות ביטוח לאומי– כל הקצבאות המתקבלות עבור חברים, ילדים, זקנה, נכות, שארים וכו'.

1.1. אופי השירותים המסופקים לחברי הישוב
א.    שירותים קהילתיים: שירותי יישוב, המשרתים את כלל חברי הישוב, עליהם יוחלט מעת לעת.שירותים אלה ימומנו באמצעות תשלום אחיד: תשלום שייגבה מכל החברים והתושבים. גובה התשלום יאושר במסגרת אישור התקציב השנתי של אגודת מתיישבי שריד.
ב.    שירותים שהקיבוץ מספק לכלל חברי הקיבוץ. שירותים אלה ימומנו באמצעות תשלום אחיד : אגרת שירותי  קהילה שתיגבה מכל חברי הקיבוץ.  גובה האגרה יאושר במסגרת אישור התקציב השנתי של הקהילה.
ג.      סבסוד ומימון הערבות ההדדית לחברי הקיבוץ. לדוגמא: סבסוד החינוך, הבריאות, ועוד. מדרגות המס יאושרו במסגרת אישור התקציב השנתי של הקהילה.
ד.     שירותים מופרטים: שירותים אלה ימומנו ע"י החברים על פי השימוש וצריכת השירות. הענפים המספקים אותם יידרשו לאיזון תקציבי. עלות השירותים תפורסם על ידי הענף ותאושר על ידי הנהלת הקהילה.

ההסדר הנוכחי יהיה בתוקף עד קבלת החלטה אחרת הנוגעת לקליטה וצמיחה דמוגרפית.
* השימוש במונח "בנים" נעשה מטעמי נוחות בלבד, ומתייחס כמובן, לשני המינים גם יחד.
2.1. מסיום י"ב / תקופת השירות הצבאי הסדיר/ שירות לאומי
הכנסות והוצאות:
א.      ההכנסות מעבודה/מהשירות הצבאי/שירות לאומי של הבן יועברו על ידי הקיבוץ אל חשבונו הפרטי, או אל חשבון ההורים, לפי העדפתו של הבן.
ב.      במסגרת החישוב המשפחתי לצורכי רשת הביטחון והזכאות לה, יינתן לבן ביטוי עד לסיום השירות.
ג.       הבן לא ישלם אגרת שירותי קהילה ואגרה לועד מתישבי שריד במהלך תקופה זו.
החזקת דירה:
ד.      הבן רשאי להחזיק דירה בקיבוץ בתקופה זו. העלויות הישירות של אחזקת הדירה (מים, חשמל, ארנונה, תקשורת ) יחולו על מחזיק הדירה. במהלך תקופה זו לא יגבה מהבן שכר דירה.
ה.     במידה והבן נמצא ביתרה שלילית בהנהלת החשבונות, יועברו החיובים להוריו.
ו.        בן הבוחר שלא להחזיק בדירה יתגורר בדירת הוריו, ולא יחויב בתשלומים שונים של החזקת דירה, ולא בשכר דירה.
ז.       בן שבחר להישאר לגור בדירת הוריו, למשך תקופת השירות הצבאי/ לאומי ולאחריה, ומעוניין בשלב מאוחר יותר לקבל דירה בקיבוץ, יזכה להקצאת דירה על פי שכבת גילו, ובהתאם למצאי.
ח.     תינתן עדיפות לבנים, על פני שוכרי דירות חיצוניים, בהקצאת דירות.
ט.      חייל/ת בשירות חובה בן/בת הקיבוץ יקבל תוספת  הכנסה חודשית מהקיבוץ בסכום שיקבע מעת לעת.
2.2. מסיום השירות הצבאי הסדיר- ועד לגיל 30:
לאחר סיום השירות הצבאי/ לאומי של הבן עומדות בפני הבן שתי אפשרויות:
1.      חברות מלאה בקיבוץ. בהתאם לכללים עליהם יחליט הקיבוץ.
2.      תושבות.
בנים מתחת לגיל 30 יהיו זכאים לבחירה חד פעמית האם לעבור למסלול תושבות עד לגיל 30 או להישאר במסלול של חברות מלאה. בגיל 30 מוזמנים כל בני ובנות הקיבוץ להתקבל לחברות
2.3 מסלול תושבות עד גיל 30:
א.      בן שייבחר בכך יוכל לחיות בקיבוץ כתושב. ככזה, הבן יחיה בקיבוץ כבר רשות, ככל תושב אחר המתגורר בקיבוץ.
ב.      עבודת הבן תתבצע בקיבוץ או מחוצה לו, על פי בחירתו, ועל פי צרכי משאבי האנוש בקיבוץ. בן אשר יעבוד בקיבוץ יהיה מעמדו בתחום העבודה כשל שכיר לכל דבר ועניין.
ג.       בן, במעמד תושב, עד גיל 30 ,ישלם את כל התשלומים החלים על כל שוכר דירה חיצוני, כולל תשלומים לאגודת מתישבי שריד,  אך ייהנה משכר דירה מופחת בשיעור שיקבע מעת לעת.
ד.      כל התשלומים שיוטלו על בנים בהסדר התושבות, החל מסיום הצבא, יוטלו על הבן באופן ישיר, ובכלל זה תשלומי ארנונה, מים, חשמל, גז ותקשורת.
ה.     בנים בשירות הקבע המעוניינים להתגורר בקיבוץ במשך תקופת השירות, יחולו עליהם כל הכללים אשר חלים על בנים תושבים לעניין תשלומי הדיור.
ו.        הקצאת הדירות על פי המצאי הקיים בקיבוץ.
ז.       בן אשר אינו מחזיק בדירה בקיבוץ ומתגורר בדירת הוריו, לא יחויב בתשלומים שונים של החזקת דירה, אך יחויב בתשלום לאגודת מתישבי שריד.
ח.     בן המתגורר בקיבוץ כתושב, ומבקש לצאת מהקיבוץ לתקופה מסוימת ולשמור על הדירה בה התגורר, יחויב בכל התשלומים הישירים על הדירה ובכלל זה תשלומי ארנונה, מים, חשמל, גז ותקשורת, וכן בתשלומים  לאגודת מתישבי שריד. כמו כן  בן המחליט לצאת מהקיבוץ, לא תשמר לו הדירה בה התגורר טרם עזיבתו.
ט.       בן קיבוץ במסלול תושבות שהגיע לגיל 30, יוכל להיות תושב בקיבוץ, וזאת בכפוף לאישור מוסדות הקיבוץ ולתנאים שיוסכמו בין הקיבוץ לבן.

2.5. הסדרי לימודים
זכאות למענק לימודים:
א.      הגדרת סכום הבסיס: סכום שכר לימוד שנתי לתואר ראשון באוניברסיטה מוכרת בארץ.
ב.      בחמש השנים הקרובות ימשיך הקיבוץ לסייע  לבניו במימון  שלוש שנות שכר לימוד אוניברסיטאיות, במסגרת לימודי תואר ראשון/לימודי תעודה, אך סיוע זה ילך ויפחת באופן מדורג, עד שיסתיים בשנה"ל 2017.
ג.       למען הסר ספק, בן אשר רק אחד מהוריו חבר קיבוץ יקבל רק מחצית מההשתתפות במימון.
ד.      סכום הסיוע בשנים הקרובות יפורט בטבלה להלן:
א.      ילידי שנתונים 1991-1985 יקבלו השתתפות של 80% מסכום הבסיס בשנת הלימודים הראשונה שלהם. השתתפות זו תלך ותפחת ב20% בכל שנת לימודים נוספת.
ב.      ילידי שנתון 1992 יקבלו השתתפות של 60% מסכום הבסיס בשנת הלימודים הראשונה שלהם. השתתפות זו תלך ותפחת ב20% בכל שנת לימודים נוספת.
ג.       ילידי שנתון 1993 יקבלו השתתפות של 40% מסכום הבסיס בשנת הלימודים הראשונה שלהם. השתתפות זו תלך ותפחת ב20% בכל שנת לימודים נוספת.
ה.     המענק ישולם להורי הבן, על בסיס אסמכתאות לתשלום עבור לימודיו , עבור כל שנה בה הוא מבקש לקבל מענק, למקסימום של שלוש שנים סה"כ בלבד.
ו.        סכום המענק לא יעלה על סכום שכר הלימוד לתואר ראשון באוניברסיטה מוכרת בארץ.
ז.       כחלק מתפיסת רשת הבטחון, יאפשר הקיבוץ לתת הלוואה לסטודנטים לתואר ראשון לצורך מימון שכר הלימוד. ההלוואה תינתן בתנאים הבאים:
א.      הסטודנט/ית עמד בתנאים המפורטים בסעיפים א', ד' וה', לעיל.
ב.      הכנסתם הפנויה המשותפת של ההורים לא עולה על 12,000  ש"ח בחודש.
ג.       הסטודנט עשה את כל שניתן לקבל מלגות. יובהר כי הסיוע ינתן על יתרת תשלום שכר הלימוד לאחר ניכוי המלגות.
ד.      מתן הסיעו מותנה בגילוי נאות של ההורים והסטודנט על מצבם הכספי. לשם כך יוכל הקיבוץ להעזר במנגנוני הקרן לעזרה הדדית.

3.1. עקרונות שירות הבריאות בשריד
אנחנו רואים חשיבות בהמשך אחזקת מערכת הבריאות, ונתינת שירותי בריאות מקצועיים ואיכותיים , אך במתכונת מצומצמת יותר. חלק מאותם שירותים הניתנים היום ימומנו מתקציב הקהילה וחלקם ימומנו על פי צריכה אישית של החברים.

מרפאה

ככלל, המרפאה תמשיך להיות שירות משותף ותמשיך לספק שירותים נוספים לאלה המסופקים ע"י קופ"ח. שירותים אלו הניתנים על חשבון הקהילה יבדקו אחת לשנה על ידי צוות הניהול בהתאם להמלצות קופ"ח וחלוקת הנטל הכספי בין המשתמשים.
צוות המרפאה ימשיך לסייע בכל נושאי הבריאות כמקובל כיום.

ביטוח בריאות

ביטוח הניתוחים הפרטי וביטוח "כללית מושלם" יהפכו לוולנטריים . מי שיבחר להשתתף בביטוח ניתוחים פרטיים ישלם אגרה חודשית  של עד  100 ₪ , ולא יותר, לחבר, והקיבוץ ישלים את יתרת עלות הפרמיה , על פי דרישות חברת הביטוח.
מבוטחי "כללית מושלם" , שהקיבוץ משלם עבורם את דמי הביטוח,  ישלמו בהתאם לסכום הפרמיה החודשית שלהם.
ביטוח השתלות בחו"ל ותרופות מחוץ לסל (קטסטרופות) ישאר על חשבון הקיבוץ כנהוג כיום.

תרופות

כל התרופות למעט תרופות כרוניות (אשר מוגדרות בסל הבריאות של משרד הבריאות) ימומנו ע"ח החבר,עד תקרת הוצאה משפחתית של1200 ₪ לרבעון קלנדרי למשפחה (כולל ילדים), או 600 ₪ לרבעון קלנדרי למשק בית של יחיד. מעבר לסכום זה יקבל החבר החזר על הפער בין מחיר התרופות לתקרה.
יובהר, כי השתתפות הקיבוץ תהיה בכל מקרה רק עבור תרופות הנמצאות בסל הבריאות הממשלתי. הקיבוץ לא ישתתף במימון תרופות מחוץ לסל, גם אם ניתנו על ידי מרשם רופא.
עוד יובהר, כי האחריות לתביעת החזר הסכום היא על החבר, וכי ניתן להגיש תביעות רק עבור תרופות שנרכשו בשנת הגשת התביעה.

תרופות כרוניות

החבר ישתתף בעלות התרופות עד סכום של 100 שקלים בחודש. מעבר לכך יכסה הקיבוץ את העלות.

נסיעות בריאות

החברים ישלמו עבור כל נסיעות הבריאות עפ"י מחירון שיקבע מעת לעת.

טיפול שיניים

טיפולי השיניים נעשים במסגרת הסדר וולונטרי של ביטוח. המצטרפים להסדר ישלמו סכום חודשי קבוע של 50 ₪ למבוגר,  25 ₪ לילד. אנשים שלא יצטרפו לביטוח ישלמו מחיר מלא.

טופס 17

ע"ח החבר

ניתוחי בריאות

ניתוחים בריאותיים יעשו במסגרת קופ"ח ואו במסגרת ביטוח הבריאות של כל חבר.

ציוד ומכשירים

מכשירי שמיעה  וסי-פאפ: הקיבוץ ישתתף ב 50% מעלות המכשיר לאחר החזרי קופ"ח וביטוח, ועד סכום של 2000 ש"ח.
מעבר למפורט בסעיף זה, אין השתתפות של הקיבוץ במימון של כל מכשיר.

שונות

לא תהיה השתתפות: בתוספי מזון, ויטמינים, משחות קוסמטיות, חוג שומרי משקל, בדיקות עיניים לקבלת אישור לימוד נהיגה, רישיונות נהיגה ונשק, רפואה ותרופות אלטרנטיביות וחיסונים שונים.

4.1. שירותי סיעוד:
א.      שירותי הסיעוד יינתנו על פי התקנונים הרלוונטייםשבתוקף.
ב.      חברים השוהים בבית הסיעודי ובדיור  יקבלו תקציב בשיעור של 18% מתקציב פנסיונר יחיד.
ג.       חברים השוהים בדיור המוגן יקבלו תקציב בשיעור של 28% מתקציב פנסיונר יחיד.
ד.      למימון הטיפול הסיעודי והתקציב האישי ישמשו הכנסות החבר מהמקורות הבאים:
כספים ממוסדות המדינה לרבות ביטוח לאומי, משרד הרווחה, משרד הבריאות, משרד הביטחון או כל רשות אחרת מרשויות המדינה, כספי הביטוח הסיעודי בו מבוטח החבר (במידה ומבוטח), כל מקור פנסיוני שברשות החבר, לרבות קצבאות שאירים, כספים ממקורות חיצוניים אחרים (כגון רנטות, קרן לניצולי שואה) כל ההכנסות בגין הדירה המשויכת לו, לרבות בגין שכר דירה וכיו"ב(בכפוף להחלטות השיוך), למען הסר ספק יובהר כי במידה ומקורותיו של החבר גבוהים מעלות מילוי צרכיו של החבר, היתרה תישאר בידי החבר.
    ה.  היה והמקורות האמורים לעיל לא יספיקו למילוי הצרכים, ישלים הקיבוץ את הסכום הדרוש, בכפוף לבדיקת הקיבוץ את מקורות החבר האמורים לעיל ומיצויים לשביעות רצון הקיבוץ. לשם כך יחתמו הקיבוץ והחבר על הסכם שיסדיר את מימון צרכיו של החבר.
 ו.   בכל מקרה לא ייגבו כספים מעבר לעלות התקנית של הסיעוד וההוצאות הנוספות שיש לקיבוץ  על הטיפול בחבר.
ז.  חברים המקבלים עזרה בבתיהם במסגרת חוק הסיעוד יקבלו את הסיוע בהתאם לשעות להם     הם זכאים.  
ח.     החברים הזכאים לטיפול סיעודי של עובד/ת זר/ה, יוכלו לקבל זאת בהתאם לתקנון הרלוונטי שבתוקף. המימון לכך יהיה על פי המפורט בסעיף ד' לעיל.
ט.      העלות התקנית של הטיפול הסיעודי לחברים לצורך התחשיבים השונים היא עלות יום אשפוז לפי משרד הבריאות.
4.2. שירותים נוספים לחבר הממומנים על ידי הקיבוץ
א.      מטפלת פריפריה.
ב.      תעסוקת קשישים.
ג.       פעילות מועדונית בשריד. בפעילות מחוץ לקיבוץ תהיה השתתפות חלקית של החברים.
4.3. שירותים שימומנו על ידי החבר:
א.      ניקוי דירות.
ב.      פעילות הסב-יום.

4.4. קלנועיות:
א. החל  מ – 1.1.2012 הקיבוץ יחדל לרכוש קלנועית  בעבור חבריו (זכאות לפי גיל).
 ב. הקיבוץ יעניק לכל בית אב  בו חבר שהגיע לגיל 80  מענק כספי  בסך 10,000 ₪ לצורך רכישת קלנועית.
יובהר, כי הזכאות למענק – בהגיע החבר / אחד מבני הזוג  לגיל 80.
סכום המענק יינתן במהלך 5 שנים בלבד ויופחת ב-20% כל שנה.
שנת 2012 – 10,000 ₪.
שנת 2013 – 8,000 ₪.
שנת 2014 –  6,000 ₪.
שנת 2015-  4,000 ₪.
שנת 2016 – 2,000 ₪.       '
     החל משנת 2017 הקיבוץ יפסיק את מתן המענק.
ג.       לחברים אשר מלאו 80 ב 1.1.2012 ומחזיקים בידם קלנועית של הקיבוץ תינתן הזכות לבחור  כלהלן:
·         קבלת מענק בתמורה  להחזרת הקלנועית שניתנה על ידי הקיבוץ.
·         ויתור על המענק והפיכת הקלנועית שניתנה על ידי הקיבוץ לרכושם האישי.
למען הסר  כל ספק – זכות הבחירה בין שתי האפשרויות כאמור הינה חד פעמית.
הוצאות אחזקת קלנועית
ד.      הקיבוץ ימשיך להחזיק לטובת חבריו את מוסך הקלנועיות (כולל עבודה).
ה.     התשלום בגין קניית החלפים יהיה על חשבון החבר מבקש השירות.
ו.        למען הסר ספק, חבר אשר יזדקק לקלנועית מסיבות בריאותיות בטרם הגיע לגיל 80, יוכל לקבל קלנועית מהמאגר הקיים, אך לא יוכל לקבל מענק וזאת עד הגיעו לגיל 80 בכפוף לאמור לעייל.

הקיבוץ מחויב להמשיך ולקיים מערכת חינוך איכותית ומקצועית. מערכת החינוך תעניק שוויון הזדמנויות לילדי הקיבוץ מלידה ועד נעורים , כולל ילדים בעלי צרכים מיוחדים, ותתמוך בהתפתחות האישית של כל ילד בשריד .
ההורים אחראים לחינוך ילדיהם ונמצאים בדיאלוג מתמיד עם הקהילה ועם מערכת החינוך .
הקהילה תיקח אחריות על כך שיתאפשר לכל הילדים להתחנך במערכת החינוך , ע"י הכללת החינוך בשירותים הציבוריים הממומנים באופן חלקי ע"י הקהילה .
להלן השינויים שיחולו בניהול מערכת החינוך ומימונה בעקבות קבלת מודל רשת הביטחון:

5.1. מקורות מערכת החינוך ואיזונה התקציבי
א.      מערכת החינוך תפעל כענף כלכלי תוך איזון תקציבי (לפחות) . במידה ויהיו עודפים בסוף השנה , אלו יושקעו במערכת החינוך עפ"י הצרכים , לאחזקתה ופיתוחה .
ב.      כספים ייעודיים אשר מיועדים למערכת החינוך (משרד החינוך, מועצה אזורית ) יופנו ישירות למערכת החינוך .
ג.       עלויות מערכת החינוך בשריד ייבדקו אחת לשנה ע"י הנהלת החינוך  והנהלת הקהילה .

5.2. הקלות להורים לילדים במערכת החינוך
א.      קצבאות הילדים מביטוח לאומי יועברו ישירות להורים , ללא מיסוי .
ב.      כספי משרד התמ"ת (מעונות יום) יועברו ישירות לתקציב ההורים, עם שליחת הטפסים הנדרשים.
ג.       הקהילה תסייע למשפחות עם ילדים בגיל חינוך ע"י מתן ביטוי לחלקו של הילד ב"רשת הביטחון" המשפחתית.
ד.      תשלומי החינוך לילד של חברי קיבוץ יהיו 80% ממחירון מערכת החינוך. כאשר אחד מההורים אינו חבר שריד סבסוד הקיבוץ יהיה מחצית מהסבסוד שתקבל משפחה עם שני חברים.
ה.     ילדים מעבר לילד הראשון  (שני , שלישי ,רביעי וחמישי) יקבלו הנחה על פי הנהוג במערכת החינוך.

5.3. חינוך מיוחד ובתי ספר פרטיים
א. ילדים הלומדים בחינוך המיוחד מופנים למסגרות המתאימות דרך ועדות השמה והמימון      הוא ע"י משרד החינוך . עזרה נוספת במקרים של צרכים מיוחדים תיבדק ע"י צוות שיכלול את  מרכזת ו. חינוך , מרכז ו. ייעוץ ומזכיר .
ב. עזרה לימודית – ילד שאובחן , או הומלץ ע"י גורם בית ספרי מורה/גננת , כזקוק לעזרה,  הקהילה תממן 20%  אחוז והחבר 80%.

5.4. הוצאות בגין ילדים במערכת החינוך
א.      הנסיעה לפולין תמומן ב- %08 ע"י ההורים ו- 20% ע"י הקהילה . הקהילה לא תשתתף במימון נסיעה אחרת בה יבחר הנער , במקום הנסיעה לפולין .
ב.      מועד קבלת חדר לבני הנעורים יקבע על ידי ועדת בנים. עלויות שוטפות ישולמו ע"י המשפחה (ללא שכ"ד) .
ג.       שכר הלימוד בחינוך היסודי והעל יסודי, שנקבע ע”י בתי הספר, ישולם ישירות  ע"י ההורים לבית הספר.
ד.      הורים אשר ייבחרו לשלוח את ילדם לבי"ס שאינו באזור הרישום, ישלמו את עלות ההסעה.

5.5 טיפול פסיכולוגי
הקיבוץ ימשיך לתמוך במתן טיפול פסיכולוגי למבוגרים וילדים על פי העקרונות הבאים:
א.      השתתפות המשפחות ב-60% מהעלות.
ב.      ועדת יעוץ תקבע סכום נורמטיבי לשעת פגישה, והקיבוץ לא יסבסד יותר מהחלק היחסי של סכום זה.לוועדה יינתן שיקול דעת במקרים של קושי כלכלי לסבסוד נוסף.
ג.       ועדת יעוץ תתמוך ותלווה את המשפחות הנמצאות בטיפול, על פי הנהוג בשריד, וכפי שתראה לנכון. יהיה תיאום מלא בין המשפחה לועדה בכל נושאי הטיפול.
ד.      השתתפות הקיבוץ תהיה עד עלות של 11 חודשי טיפול בשנה, 3 טיפולים בחודש, במחיר של  עד 270 ₪ לטיפול.

הסדרי העבודה בשריד מתבססים על חוקי העבודה הקיימים במדינה עם התאמות יחודיות.עם זאת, גם לאחר השינוי אין בין החברים העובדים בענפי הקיבוץ בקהילה ובתאגידים יחסי עובד ומעביד והם לא נחשבים לעובדים שכירים של הקיבוץ.
מובהר כי השימוש במונחים הלקוחים מדיני העבודה נעשה לשם הנוחות בלבד ואין בו כדי להצביע על קיום יחסי עובד ומעביד בין החברים לקיבוץ.

6.1. הגדרות כלליות
א.      האחריות למציאת מקום עבודה מוטלת על החבר.
ב.      ההסדרים מבוססים על חוקי העבודה המקובלים בישראל עם התאמות נקודתיות הקשורות למציאות המיוחדת של שריד.
ג.       ההסדרים מתייחסים לחברים העובדים בענפי הקיבוץ בקהילה ובתאגידים . עובדי חוץ זכאים לתנאים שייקבעו בינם ובין המעביד.
ד.      השכר וכל הנלווה אליו ישולמו ע"י הענף לחבר.
ה.     האחריות להסדרת קבלת קצבאות מביטוח לאומי היא על החבר. קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי שהן חלף עבודה להן זכאי החבר בגין אירועים שונים (כגון: חופשת לידה, מילואים, תאונת עבודה וכו'), יועברו לקיבוץ ויהוו חלק מהכנסתו של החבר, כנהוג לגבי הכנסות מעבודה. במידה והתשלום לא מכסה את מלוא הפיצוי לו היה זכאי החבר אם היה עובד שכיר, תשלים הקהילה את הפער ממקורותיה, כל עוד משלם הקיבוץ את הבטוח הלאומי בעבור חבריו בסכום אחיד, כנהוג היום.
ו.        אין בהגדרות אלו משום יצירת יחסי עובד ומעביד בין החבר ובין הקיבוץ והן הגדרות פנימיות בלבד.
שעות עבודה לצורך חישוב משרה מלאה:על פי דיני העבודה הנוהגים במדינת ישראל.
שעות נוספות ועבודה בשבתות ובחגים:על פי דיני העבודה הנוהגים במדינת ישראל.
סוגי משרות: משרה גלובאלית תהא הסדר  למנהלי ענפים ומנהלי מגזרים. בעלי תפקידים נוספים יסווגו כגלובלים רק באישור מש"א .
ימי היעדרות בתשלום: על פי דיני העבודה הנוהגים בישראל.

6.7. חופשה שנתית:
החברים יקבלו חופשה שנתית עפ"י הטבלה הבאה. הטבלה מתיחסת לעובד במשרה מלאה.