אביבי אודי

אביבי אהוד (אודי)

בן תחיה וישי

נולד ב- 16.3.1948 בירושלים

הגיע לשריד ב- 1987

נפטר ב- 31.5.2017

אודי נולד בירושלים הנצורה בלב ימי מלחמת העצמאות. בן זקונים לתחיה וישי אביבי, אחרי בן ובת. האב עבד ב”סוכנות” והאם לימדה עברית באולפן.

ב- 1960, בהיותו בן 12, עזבה המשפחה את ירושלים ועברה להתגורר בחיפה. תחילה למד אודי בבית הספר ע”ש י. ל. פרץ, ועם סיום חטיבת הביניים עבר ללמוד בשעות הערב במסגרות החינוך של הנוער העובד והלומד. כחניך מתלמד נכנס לעבוד במפעלי הרכב בטירת הכרמל. בפס היצור שבו מרכיבים את שלדת הרכבים מצא משמעות ועניין, והתמיד בעבודתו שם במשך יותר מעשרים שנה. בשעות שאחרי העבודה נהג לבלות במועדון אקי”ם בחיפה ושם פגש, ב- 1975, את צילקה כפרי מקיבוץ שריד, שהיתה מגיעה למועדון מדי יום. עם הזמן הקשר ביניהם התהדק – בשבילה הוא היה גבר החלומות ובשבילו היא היתה הכי יפה בעולם.

כשנסגרו מפעלי הרכב בטירת הכרמל הצטרף אודי לצילקה בשריד. כאן  הוא התחיל לעבוד במפעל של הקיבוץ ועם השנים היה לחלק בלתי נפרד מצוות העובדים של “גמל”.

היה עובד חרוץ המפרנס את עצמו בכבוד ובאחריות, ומעולם לא נסמך על שולחנו של איש.

במשך עשרות שנים חי אודי בינינו, גם אחרי לכתה של צילקה.

יהי זכרו ברוך ושמור בלבנו לעד!

בספרו “בית הקומותיים נושם” הקדיש רפי רוזן דברים לצילקה ואודי –

*********


גלילה לראש העמוד
X
דילוג לתוכן