פסי בת אסתר ואריה (לייב) נולדה ב- 1.2.1924 בעיר אורחיי, אז בתחומי רומניה. אחות קטנה לברוך בן הארבע. משפחה יהודית מסורתית. בראש השנה, יום כיפור ופסח הלכו לבית הכנסת. בבית דיברו הרבה על ארץ ישראל. האב היה סוחר והאם גידלה את שני ילדיה. כשהיתה פסי בת ארבע עברה המשפחה לעיר יאסי. האב למד נגרות והתפרנס מעבודות מזדמנות. בגיל צעיר נרקם הקשר של פסי עם "השומר הצעיר" כשאחיה הגדול הצטרף לתנועה והיא, האחות הקטנה רצה אחריו "לראות מה עושים שם בקן".

בשנת 1936, כשהייתה בת 12 עלתה המשפחה לארץ ישראל והתיישבה בחיפה, בהדר הכרמל. ארבע מאחיותיה של האם כבר היו אז בארץ. האם יצאה לעבוד כדי לאפשר לבתה ללמוד. גם אחיה הגדול יצא לעבוד כדי לעזור בפרנסת המשפחה.

עד כיתה ח' למדה פסי ב"בית חינוך לילדי עובדים" ובשעות שאחרי הלימודים הלכה לפעולות בקן השומר הצעיר בעיר, בשכבת "גדוד השדה". כשהייתה בת 15 נשלחה ללמוד ב"פנימייה החקלאית" של רחל ינאית בן-צבי ששכנה ליד ארמון הנציב בירושלים. הנערות למדו ארבע שעות ביום ואחרי הלימודים עבדו בלול ובגן הירק. כעבור שנתיים חזרה לחיפה אל משפחתה ואל חבריה בקן. בשובה, לא חזרה אל ספסל הלימודים אלא יצאה לעבוד כדי לעזור בפרנסת המשפחה. במשך שנה עבדה עד שחבריה לשכבת "גדוד השדה" סיימו את חוק לימודיהם. יחד איתם יצאה להכשרה בקיבוץ בית אלפא, כהכנה לחיי קיבוץ.

בשלהי 1943 הצטרפה עם חברי "גדוד השדה" כהשלמה לקיבוץ שריד. חלומם של חברי הגדוד להקים קיבוץ חדש נגנז על פי "צו התנועה".

שנתיים לפניה הצטרף אחיה ברוך לשריד במסגרת "השלמת קיבוץ ארץ-ישראלי ה". צירוף מקרים זה השפיע רבות על מהלך חייה ותרם מאוד לה ולמשפחה כולה.

בהתחלה, לפי בקשתה לעבוד בחקלאות, עבדה בלול. בהמשך נכנסה לעבוד בבית ילדים. שנים רבות עבדה במערכת החינוך. עבורה התקופה שאהבה במיוחד היתה כמטפלת במוסד החינוכי המקומי – היתה מטפלת של קבוצת "לפיד" אותם קיבלה כשהיו בכיתה י"א והיא כמעט בת גילם, ובקבוצת "שחף", נערים שהגיעו מהגולה. כמו כל דבר שעשתה ראתה בתפקיד החינוכי שליחות שיש בה הרבה מעבר לעבודה עצמה.

בשריד הכירה את שמואל הילדסהיים שהגיע לקיבוץ שנתיים לפניה במסגרת השלמת קיבוץ ה'. הם הקימו בית ונולד בנם ניר. אך השמחה היתה קצרה. ב-6.4.1948 יצא שמואל עם כיתת החי"ש של שריד לאזור הקרבות ליד קיבוץ משמר העמק ובחילופי האש נהרג, מותיר אחריו אלמנה ותינוק קטן. 

לאורך השנים מילאה פסי תפקידים מרכזיים בקיבוץ ומחוצה לו: מרכזת ועדת חינוך, מרכזת הגיל הרך, מזכירת קיבוץ (האשה הראשונה שמילאה תפקיד זה בשריד, וסללה את הדרך לנשים נוספות). לאחר מכן יצאה לפעילות במחלקת החינוך של עליית הנוער אחראית על חברות הנוער. מאוחר יותר ניהלה את מחלקת החברות של מפ"ם ומכאן המשיכה לתפקיד המשמעותי בחייה – האחראית והמנהלת של האגף להכשרה מקצועית ובתי הספר החקלאים של ארגון "נעמת". בד בבד עסקה בפעילות יהודית-ערבית מחפשת גשרים לקירוב בין העמים.

לידתם של הנכדים העניקה לה את התקופה היפה בחייה. בין הסבתאות ושלל תפקידיה הרבים מצאה גם פנאי להיות האחראית על "המועדון לחבר" בקיבוץ, תפקיד אותו מילאה תקופה ארוכה במסירות רבה.

בת 85 במותה.

יהי זכרה ברוך

*********

פסי אמא לניר וסבתא לנכדים ולנינים