יאיר נולד בירושלים ב- 13.8.1938. בן לאנה'לי וד"ר יוסף הרי, אח לנעמי בת השלוש.

בזמן מלחמת השחרור, בהיותו בן עשר שהה אצל הדודים בקיבוץ הזורע. בתום המלחמה שב לביתו בירושלים. כשהיה בן 14 החליטו הוריו לשלוח אותו בעקבות אחותו נעמי ללמוד בקיבוץ שריד. עד אז העדיף לבלות בחברתם של נהגי "המקשר", חברה שהפעילה תחבורה ציבורית בירושלים, היה נוסע איתם ברחבי העיר במקום ללכת לבית הספר. להוריו הייקים היה קשה להסתדר עם שני ילדיהם המרדנים.

בכיתה ט' הגיע יאיר לקיבוץ שריד בו חיו הדודים, ישראל ולאה לפידות ואלישבע ואורי לב. הם היו לו למשפחה והעניקו לו בית במקום החדש. יאיר התחנך בקבוצת "אבוקה" ולמד מכונאות חקלאית בבית הספר המקצועי בקיבוץ והצטיין במכונאות, באנגלית ובמתמטיקה. בזכות קולו הנעים היה חבר במקהלה של המוסד ואחר כך במקהלה של הקיבוץ. עם סיום התיכון לא הלך לצבא עקב מחלת כליות שהתגלתה בבדיקות לקראת הגיוס. במקום השירות הצבאי נשלח לעבוד בקיבוץ הארצי ושימש כנהגו של מאיר יערי, מנהיג התנועה.

בשנת 1963 הקים משפחה עם בת הקיבוץ גילה שטיינשנייד ונולדו להם שלושה ילדים – חגית, אלדד (דדו) ומירב.

כשהיה בן 30 יצא יאיר ללימודים ב"יד נתן" וחזר כעבור שלוש שנים עם תעודת הנדסאי והסמכה כמורה למכונאות חקלאית. עם שובו הצטרף לצוות המורים של ה"מרכז הטכנולוגי" שבדיוק הוקם במועצה האזורית עמק יזרעאל, עבור נערים שנפלטו ממערכת החינוך הרגילה. היה מורה, מחנך ובהמשך התמנה למנהל המרכז הטכנולוגי, תפקיד אותו עשה בשלוש השנים האחרונות לחייו. כשהחמירה מחלת הכליות נאלץ להיעזר ב"דיאליזה". שלוש פעמים בשבוע היה מקבל טיפול, אך דבר זה לא מנע ממנו להמשיך בעבודתו כמורה ומנהל, לתפקד ולהיות מעורה בכל הקורה סביבו.

איש אכפתי עם רצון עז להיות מעורב ומשפיע עד שהמחלה הכריעה אותו.

בן 47 במותו

יהי זכרו ברוך

*********

יאיר אבא לחגית, דדו ומירב