יורם שץ

יורם, בנם של בלה ומשה, נולד ביום ו' בשבט תשי"ג (22.1.1953) בקיבוץ שריד. יחד עם בני קבוצתו "גפן" למד בבית הספר היסודי ובתיכון בקיבוצו. ב"טכניקום" בחיפה למד במגמה לרדיו וטלוויזיה, וכמו כן למד בקורס לחשמל ולאלקטרוניקה במכון הישראלי להשכלה בכתב.
כבר כילד הרבה לשחק במכשירי חשמל – שעות רבות שקד על פירוקם והרכבתם של מכשירים ומנגנונים שונים. היו לו יכולת טכנית ותבונת כפיים. במשך שעות ארוכות היה מסתגר במעבדת הרדיו והטלוויזיה של אביו, בונה מכשירים אלקטרוניים תוך שהוא מחפש דרכים לשכלולם. בספרות המקצועית היה מחפש פתרונות מבריקים
ויוצאי דופן.
לקראת כל אירוע חברתי נהג להפתיע את בני כיתתו בהרכבת אביזרים ופעלולים המונעים בכוח החשמל.
כשהיה בן חמש עשרה המציא התקן להחלפת אורות אוטומטית במכוניות, בשעת נסיעה בלילה. הוא שלח מפרט מלא ותרשימים לבתי חרושת להרכבת מכוניות וזכה לתשבחות על המצאתו זו ואף נתבקש לבוא ולהסבירה.
נוסף על העיסוק באלקטרוניקה היו לו תחומי עניין מגוונים ואוספים רבים כגון: בולים, מעטפות, מטבעות. כולם מסודרים למופת וארוזים בקפידה. בנוסף אהב להאזין למוזיקה ולפתור תשבצים. תמיד חיפש לעצמו התעסקות כל שהיא, ובלבד שלא לבזבז זמן לבטלה. למרות היותו נער מופנם היה נענה ברצון לכל מי שביקש להסתייע בו בתחומים שידע ואהב.
בנובמבר 1971 התגייס לצבא והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות השתלם בקורס למקצועות טנק ה"פאטון". את רוב שירותו הסדיר עשה באזור תעלת סואץ. חיל ממושמע ואחראי, מעמיק מאוד ומבקש לדעת ולהבין כל פרט טכני במבנה הטנק ובדרכי תפעולו. על חלקו בפעילות המבצעית של יחידתו הוענק לו "אות השירות המבצעי". כשפרצה מלחמת יום הכיפורים הוחשה יחידתו לקדם את פני התופת המצרית בחזית התעלה. בשעות אחר הצהריים של ה- 6.10.1973  נפצע יורם מטיל שנורה אל הטנק שלו במתקפה המצרית. הוא פונה לבית החולים אך מאמצי הרופאים להצילו עלו בתוהו. כעבור שמונה-עשר יום, ביום כ"ח בתשרי תשל"ד (24.10.1973)
מת מפצעיו.
הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין בקיבוץ שריד.

השאיר אחריו הורים ושני אחים. לאחר נפלו הועלה לדרגת סמל.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "יורם היה בחור משכיל, ערני ופיקח ואהוב על חבריו.
הוא לחם במסירות ובאומץ לב, תוך הקרבה עצמית".
קיבוצו הוציא לאור חוברת בשם "רעינו הטובים אשר שכלנו", ובה דברים על דמותו, מכתבים ותמונות.