שרה, אצלנו קראו לה שרק'ה, בת נחום ינוביץ, שם אמה אינו ידוע כמו גם היום המדויק בו נולדה בעיר ביאליסטוק בפולין בשנת 1913. בת יחידה להוריה.

היא למדה בגימנסיה העברית בעיר ובשלב כלשהו הצטרפה ל"השומר הצעיר" בהמשך היתה פעילה בוועדת העלייה לארץ ישראל.

בפעילותה בתנועה פגשה את חיים קנובלר, חבר תנועת השומר הצעיר מהעיר דומברובה גורניצ'ה שבחבל זגלמביה בפולין, ששהה באותם ימים בהכשרה בביאליסטוק. ביחד הם עלו ארצה בשנת 1935 והצטרפו לקיבוצו של חיים "במסילה" ששכן אז בגבעת מיכאל בסמוך לנס ציונה.

הקשר של שרק'ה עם ההורים נשמר במכתבים עד שניתק. בשואה היא איבדה את הוריה.

בשנת 1938 עלו שרק'ה וחיים ביחד עם חברי גרעין "במסילה" על הקרקע בעמק בית שאן וייסדו את קיבוץ מסילות. במסילות הם הקימו את ביתם ונולדו בנותיהם, רינה ורחל.

שרק'ה עבדה כמטפלת ילדים והיתה גם מורת עזר לתנ"ך ולתקופה קצרה היתה גם מזכירת קיבוץ.

בשלהי שנות ה-70, אחרי כמעט ארבעים שנים כחברי קיבוץ מסילות, עברו חיים ושרק'ה לקיבוץ שריד להיות לצד בתם רינה ומשפחתה. שרק'ה נכנסה לעבוד במטבח ילדים ועבדה שם שנים רבות. היא נפטרה חודש אחד בלבד אחרי מותה בטרם עת של בתה רחל.

בת 81 היתה שרק'ה במותה.

יהי זכרה ברוך

*********

שרק'ה אמא לרינה ורחל וסבא לנכדים

סבתא,

חיית חיים ארוכים ויפים.

הגשמת חלומות רבים – חלומות חלוציים על התיישבות ופיתוח, וחלומות רומנטיים על שיתוף ואחווה.

ביחד עם סבא בנית בית חם ואוהב, לא חסכת מבנותייך דבר. זכית לראות את בנותייך גדלות, מקימות משפחה משלהן, וזכית לראות את ילדיהן, נכדייך – מתפתחים ופורחים.

השנים האחרונות, מאז מות סבא שאותו אהבת יותר מכל, היו לך קשות. ניסית להמשיך וללכת קדימה אבל הדברים לא חזרו להיות כשהיו.

חיפשת רבות אחר השקט, אחר הנחלה – ועכשיו, כשהצטרפת אל סבא וגם אל בתך רחל, אולי סוף סוף מצאת את אשר חיפשת.

נאהב אותך תמיד ולעולם לא נשכח את כל שעשית למעננו.

משפחתך האוהבת