תמונה של הילדסהיים שמואל

נולד: 7.12.1924     נפל: 6.4.1948

שמואל הילדסהיים

נולד בעיר שרדז בפולין בשביעי בדצמבר 1924 לברכה ואברהם הילדסהיים. נִישא לפסי, אב לניר שמואל העלם בהיר השיער ויפה העיניים, שכרע כאלון בתוך שאון המלחמה, במקום ששלוחות הרי יוקנעם ומנשה גולשים אל העמק, והותיר לזיכרון את נעוריו בלבד.
נפל בקרב על משמר העמק בשישה באפריל 1948.
בן עשרים ושלוש בנפלו.

שמואל, בנם של ברכה ואברהם, נולד ביום י' בכסלו תרפ"ה (7.12.1924) בעיר שרדז בפולין, במשפחה ברוכת ילדים. אביו היה אדם משכיל וחדור רוח ציונית דתית. היה "בורר חופשי" בקהילה וממייסדי בית החינוך העברי וגן "תרבות" בעיר.

שמואל היה נער אמיץ, ספורטאי מובהק  ושוחר הרפתקאות. לא מעט מכות ספג מהגויים על שום העזתו. מאביו ירש את החוש לאסטטיקה ולאמנות ואת כישרון השירה. בגיל צעיר הצטרף לתנועת השומר הצעיר. כשהיה בן שתיים-עשרה מת אביו, דבר שהשפיע עליו מאוד. לפני מותו ניסה האב להשפיע על ילדיו לעלות לארץ ישראל. לאחר פטירתו ראה שמואל בבקשתו של האב לעלות לארץ ישראל, מעין צוואה. זמן קצר לפני שמלאו לו שלוש-עשרה חולקו מאה סרטיפיקטים לילדי גולה, לכבוד ביקורו של המדינאי הבריטי הרברט סמואל. שמואל זכה באחד מהם. בחגיגת הבר מצווה שערכו לו ערב נסיעתו לארץ ישראל, נפרד שמואל מבני משפחה וידידים. לאמו ואחיו שליוו אותו לתחנת הרכבת קרא מבעד לחלון הרכבת: "עוד נתראה". קשה היתה עליו הפרידה.

ב- 1938, כשהגיע ארצה פגש את אחיו מונדק (מנדל) ואת שתי אחיותיו, טובה ומניה, שעלו לפניו. השנה הראשונה בארץ היתה לו קשה, הוא התגעגע מאוד, הרגיש את יתמותו, חסרה לו אווירת הבית. תחילה התגורר אצל אחותו הבכורה, טובה, במושב כפר חיים שם למד וסיים את בית הספר המקומי. לאחר מכן עבר אל אחיו מונדק בחיפה ושם למד מכונאות. בחיפה הצטרף ל"השומר הצעיר", לשכבת "גדוד השדה", ואיתם יצא להכשרה בקיבוץ בית אלפא. ב- 1943, לאחר ויכוחים פנימיים, וויכוחים עם מנהיגי התנועה על הגשמה בקיבוץ ותיק מול הקמת קיבוץ חדש, קיבלו אנשי "השדה" את דין התנועה והלכו להשלים את קיבוץ שריד.
בקיבוץ שריד הקים בית עם פסי, שהיתה אף היא מ"גדוד השדה" בחיפה,
ונולד בנם ניר.

שמואל מצא את ביתו בשריד. היה שייך לכאן בכל מהותו. בכל מאודו שמח בחגי הקיבוץ ודאב בעתות אבל. בערבי תרבות השתתף בהצגות ובזכות קולו היפה התבלט בשירה. היה איש חברותי שתמיד יצר סביבו הווי של ריקודים ושירה.
הוא עבד ברפת ונחשב לאחד העובדים האחראים והמסורים. כשחזר מקורס רפתנים אליו נשלח, היה מלא התלהבות על אופקים חדשים שנפתחו, והיה לו רצון עז לשפר ולקדם את הענף.

בתום מלחמת העולם השנייה, כשהחלו להגיע ידיעות מאירופה, נודע לו על גורל בני משפחתו – אמו נספתה, אחותו קרולה יחד עם בעלה ובנם נספו, ושניים מאחיו, משה ושימק, נרצחו. רק אחיו הצעיר, בנימין, שרד את המלחמה ועלה ארצה במסגרת עליית הנוער לכפר הנוער בן שמן.
ב- 6.4.1948, כשנשמעו הדי תותחים מעברו השני של העמק ונראה עשן התפוצצויות נשלחה כתת החי"ש של קיבוץ שריד כתגבורת להגנת משמר העמק המותקפת על ידי כוחות קאוקג'י. לאחר שסיימו את משימתם, בעת שעשו את דרכם חזרה לשריד, הותקפו פתאום חברי הכתה מאש צלפי האויב. שמואל נפגע מאש האויב ביום כ"ו באדר ב' תש"ח (6.4.1948).
הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בקיבוץ שריד.
בן 23 בנפלו.

גלילה לראש העמוד
X
דילוג לתוכן