שולה, בת אמצעית ליהודית וחיים גרייצרשטיין, נולדה ביום שישי, שביעי של פסח, כ"א בניסן תר"פ, בעיר קרלסרוהה בגרמניה. בתאריך זה, שבו על פי המסורת היהודית התרחשה קריעת ים סוף והחלה יציאת מצרים, מתחילה שולה את מסעה הפרטי בן 94 השנים.
במשפחה שלוש בנות – הני, פרידה (שולה) וברטל (זיוה). בבית המסורתי, לא אדוק אך עם זיקה חזקה ליהדות – שמרו שבת, מפה לבנה, אכלו כשר והלכו לבית כנסת בשבת וחג. להורים היתה חנות לדברי סדקית ברחוב הראשי – "קייזרשטראסה" 38. מגורי המשפחה היו מעל לחנות. כשהיתה בת ארבע עברה המשפחה לעיר לייפציג, שם גרו הסבים מצד אמה. תחילה הלכה לגן ילדים יהודי ואחר כך עלתה לכיתה א' בבית הספר "קרליבך". שם לצד הלימודים הצטרפה ל"צופים" – טיולים בטבע, תחרויות ספורט, לימודים על ארץ ישראל, "הקרן הקיימת", "הקופסה הכחולה". את החגים חגגו ברוב פאר וטקסיות של מפקדים.

בשנת 1932, כנראה מסיבות כלכליות, עברה המשפחה לברלין וכעבור זמן קצר התגרשו ההורים. שולה נשארה לגור עם אמה ולמדה בבית ספר לא יהודי, בסמוך לביתה. באחד באפריל 1933, מספר ימים לפני שמלאו לה 13, התרחש בגרמניה "יום הבויקוט" – חרם על עסקים יהודיים. בעקבות אירועי אותו יום עברה שולה ללמוד בבית ספר יהודי, מרוחק מהבית. לצד הלימודים עסקה בספורט, בעיקר במקצוע ההתעמלות. בד בבד התוודעה לתנועות נוער ציוניות שפעלו בבית הספר והצטרפה לתנועת ה"ורקלויטה", תנועה ציונית הדוגלת בעבודה והגשמה. בשנת 1935 החלו לדבר בתנועה על עלייה לארץ ישראל. "עליית הנוער" בהנהגתה של הנרייטה סאלד, התארגנה במטרה להוציא את בני הנוער מגרמניה לישראל.
חודש ימים שהו עשרים נערים, מערים שונות בגרמניה, במחנה הכנה לקראת העלייה. בסוף פברואר 36' הפליגו מנמל טריאסט באיטליה ובארבעה במרץ 1936 הגיעו שולה וחברי קבוצתה לקיבוץ שריד. (הוריה ואחיותיה של שולה עלו לארץ מאוחר יותר). היתה זו חברת הנוער הראשונה בשריד – נוער א'. בכניסה לקיבוץ תלו החברים שלט "ברוכים הבאים" והתקבצו ליד השער לקבל את פניהם. גרישה לביא ואשתו ארנה שהיו אז זוג צעיר נקבעו למחנכים, הוא המורה והיא המטפלת. עבור הנערים שהותירו את משפחותיהם מאחור הם היו "אבא" ו"אמא".
כעבור שלוש שנים יפות בשריד בהן למדו, עבדו ולקחו חלק בכל ההוויה של הקיבוץ, יצאו להכשרה בפתח תקווה, שם הצטרפו חברי "נוער א" לקיבוץ ארץ-ישראלי ה' ובשנת 1941 הם חזרו לביתם הראשון בארץ, הפעם כקבוצת השלמה לקיבוץ שריד. באותה שנה נישאו שולה וזאב טובין, אותו הכירה בתקופת ההכשרה בפתח תקווה, בטקס צנוע אצל הרב זכריה בנהלל, ונולדו להם שלושה ילדים: רחל, חנה וירון.   בשנים הראשונות בשריד עבדה בטיפול ילדים, אקונומית במטבח, בית אריזה. לאחר מכן יצאה ללימודים בתחום החינוך בסמינר "אורנים" ובהמשך השלימה תואר שני בלימודי פסיכולוגיה וחינוך מיוחד באוניברסיטת חיפה, תחומים בהם עסקה לאורך שנים רבות.

אישה אכפתית, פעילה ומשפיעה. היתה ממקימי ביה"ס היסודי המקומי ואף ריכזה אותו. ריכזה את ועדת חינוך וגם את  ועדת תרבות. בהמשך הקימה וריכזה את "ועדת קשישים". היא לקחה חלק בהפעלתו של ה"חוג ליהדות", כתבה לעלון הקיבוץ ולעלון הגמלאים של המועצה האזורית. בשנים האחרונות עבדה ב"בובתיק".

הלכה לעולמה בשיבה טובה.

יהי זכרה ברוך.

*********

שולה אמא לרחל, חנה וירון וסבתא לנכדים ונינים