טובה בת בלה לבית קורונה ואייזיק רפטנברג, אחות למשה, נולדה ב- 23.7.1923 בעיר הלברשטט בגרמניה. האב יליד ורשה והאם ילידת ז'בירצה בפולין הגיעו במהלך החיים, כל אחד לחוד, לעיר הלברשטט במזרח גרמניה, שם גם הכירו והתחתנו.  הלברשטט היתה אמנם עיר קטנה אבל היתה בה קהילה יהודית גדולה דבר שהשפיע על אורח החיים של המשפחה. בבית שמרו מסורת, אכלו כשר, ציינו את השבת וחגגו את חגי ישראל.

טובה למדה בבית הספר היהודי בעיר. תקופת הילדות הטובה נקטעה בשנת 1933 עם עליית הנאצים לשלטון והתגברות רדיפת היהודים. זמן קצר לאחר החגיגות בכיכר המרכזית של העיר כשנודעו תוצאות הבחירות באו שלושה נאצים לדירתם וחיפשו את אביה. האב הצליח למצוא מחבוא בעזרת השכנים. כששב הביתה כעבור עשרה ימים התחילו ההורים לטפל בעלייה לארץ ישראל. בשנת 1934, כשטובה היתה בת 11, עלתה המשפחה ארצה, לשכונת הדר הכרמל בחיפה. האב שבגרמניה היה סוחר מצא עבודה כבנאי. טובה נשלחה ללמוד ב"עממי א". לדבריה, ישבה שנה שלמה בכיתה מבלי להבין מילה. את הידע שלה רכשה בעיקר בזכות אהבתה לספרים, בהתחלה קראה בגרמנית ואחר כך עברה לעברית.

בגיל 16 עזבה את הלימודים כדי לסייע להורים בפרנסת הבית, עבדה כעוזרת לגננת. באותה תקופה הצטרפה ל"השומר הצעיר", לשכבת "גדוד השדה". התנועה תפסה אותה כהוגן. בפעולות הקן הכירה חברות וחברים, כולם קראו לה טויבל'ה, שם שהלם את אופייה, את מראה ואת זיו פנייה. בתנועה נרקם חלומם של הנערים להקים ביחד קיבוץ. כשהיתה טובה בת 18 יצאה עם חבריה מקן השומר הצעיר בחיפה להכשרה בבית אלפא, כהכנה לחיי קיבוץ. טובה בחרה לעבוד ברפת. בהכשרה הכירה את מי שלימים יהיה בעלה, עלי רר, גם הוא משכבת "גדוד השדה", בחיפה.

בשנת 1943 הגיעו חברי "גדוד השדה" על פי צו התנועה להשלים את קיבוץ שריד. חלומם להקים קיבוץ חדש נגוז. תחילה היה להם קשה להשלים עם עובדה זאת והם הקימו את מחנם בשולי הקיבוץ אך לאט לאט התערו בענפי המשק, החברה והתרבות והצעידו את המשק קדימה בכל התחומים.

טובה באופן טבעי נכנסה לעבוד ברפת. בשריד הקשר בינה לבין עלי רר התהדק. הם התחתנו בטקס דתי וצנוע בבית הוריו של עלי בחדרה. אחר כך ערכו להם בקיבוץ מסיבה. הם הקימו בית ונולדו בנותיהן – אפרת, ערגה, יעל ומרים. עשר שנים עבדה טובה ברפת החל מהימים כשעוד חלבו בידיים ובהתקדמות לסוגי חליבה שונים, ועד לעבודה במכון החליבה הראשון. כשיצאה מהרפת נכנסה לעבוד במטבח, היתה מבשלת ראשית ואקונומית. אחר כך נבחרה לרכז את קומונה חברים עד שעברה לעבוד לצד השו שפלר ב"כלבו", בימים שעוד קראו למקום "השו".

25 שנים עבדה טובה בכלבו עד שבריאותה הדרדרה.

היא נפטרה קצת לפני שמלאו לה 84.

נזכור אותך תמיד…כי בליבנו אַתְ…

*********

טובה אמא לאפרת, ערגה, יעל ומרים וסבתא לנכדים ונינים