דברים שכתבה רחל דננבאום:

רותי, לראשונה פגשתי אותך לפני הרבה שנים בכפר נופש בצפון.
הגענו מהמוסד החינוכי ואת קיבלת אותנו עם סירי אוכל עצומים , חיוך ולב גדול יותר מהסירים.

במשך השנים התגייסנו לעשיה תרבותית בחגים.
מי שלקח חלק בעשיה זו עשה את החג מתוך תחושת שליחות כי התרבות והחגים היהודיים שלנו כל כך חשובים לרוח הקהילה.
תמיד העשייה היתה מאד אינטנסיבית וקשה
אחריות על החג דרשה בנוסף לתכנים וגיוס אנשים גם הרבה לוגיסטיקה.

ואז את הגעת.
רותי תרבותי
והבאת משהו שלא היכרתי לפני ….
מסירות, יכולות הפקה יוצאות דופן, תנועה מתמדת, תומכת, מוכנה לכל אתגר והכל בחיוך וברוח נתינה אינסופית.
שום דבר לא מהווה בעיה.
איזו חוויה זו לקחת אחריות על חג כשכל הלוגיסטיקה מתוקתקת מא' עד ת'.
לדעת שאגיע לחדרוכל או למועדון והכל מוכן.
תמיד לסמוך עליך , תמיד זמינה.

ואת, רותי לימדת אותנו שתרבות זה רוח קהילתית שמשמעותה גם:
לדאוג לאנשים בשעת אבל.
לדאוג למפונים בשעת מלחמה
לדאוג לאנשים בתקופת הקורונה
ועוד מעשים רבים שאותם אני כנראה לא יודעת
וכל זה לא מובן מאליו.

בקיצור, הקפצת אותנו כמה כיתות .

אז רותי תרבותי
את כבר חסרותי.

מאחלת לך שתדעי לתת את כל הטוב שבך בשביל שבו תבחרי לצעוד
אוהבת אותך מאד ומעריכה אותך מאד או בסדר ההפוך.

דברים שכתבה וסיכמה רותי בק:

כשהגעתי לפני 8 שנים (ו-3 חודשים) לתפקיד

אמרתי, שאם כשאעזוב תהיה פה גאוות יחידה אז אני עשיתי את שלי.

אז כן, אנו בהחלט יכולים להיות גאים בקהילה שלנו.

רואים את זה לא רק בעיניים שלנו, אלא גם בעייני הסובבים אותנו.

הקהילה שלנו היא איכותית ועוטפת, היא בית.

מה שנקרא – "תרבות ופנאי" זה החוט המקשר בין הדורות הרבים, זה החלק ששומר על השפיות שלנו, בימים טובים יותר וטובים פחות.

עברנו שנים לא פשוטות, אבל שנים שנתנו לנו להבין כמה חוסן ועזרה הדדית יש בקהילה שלנו. הקיבוץ המשתנה (אתו גם הארץ שלנו והעולם) מצריכים מאתנו להיות קשובים, ערניים ולהתאים את התרבות כל פעם מחדש ולהסתגל במהירות גבוהה למצב, לאווירה וללב שלנו.

חשוב לי שתדעו שאני מבחינתי לא הייתי בוחרת "לזנוח אותכם" ויחד עם זה מאמינה בכל ליבי שיש סיבה לכל דבר שקורה וכנראה זה הדבר הנכון בעת הזו לשני הצדדים.

אני יודעת שנתתי את הלב והנשמה ועשיתי את הכי טוב שלי עבורנו. תודה לכל מי שהיה איתי בדרך, יש עוד הרבה מה לעשות ולקדם בקיבוצנו ומאחלת שכך יקרה.

לא אתחיל למנות שמות כאן לתודות אך אמרתי ועוד אומר באפן אישי.

רוצה לומר תודה מיוחדת לרוחלה בן יוסף האחת והיחידה שמההתחלה היתה לצידי ועדיין היום, כל יום-יומיים בודקת לשלומי. אז אלו ששואלים, אני בהחלט נהנית מהזמן עם בנותיי ונכדיי האהובים ויש זמן עם ראש שקט בשביל עצמי, וזמן להתכונן ולקראת הבאות.

תודה לאורנה רוחלה וכל מי שלא וויתר על לקיים ערב זה, בהחלט מרגש.

תודה לכם שהגעתם ושנדע ימים טובים..
רותי בק