29.5 – טיול גיבוש של מחלקת ה-D.I.Y. בגמל שאורגן על ידי הנהלת המפעל ומנהלת המחלקה נירה בלאיס. התחנה הראשונה היתה היקב בשדה יעקב, שקיים כבר כעשר שנים ומייצר מגוון רחב של יינות ומשקאות ממגוון רחב של כעשרה זנים שונים של ענבים. לאחר ההסבר הממצה וארוחת הבוקר המפנקת באויר הפתוח ולנוכח הנוף היפה, המשיכו המטיילים למושב אלוני אבא, שהוקם על שרידי המבנים של הטמפלרים, ששימשו בתחילה וגם כיום כמבני מגורים לחברי המושב. חנה האמנית, מראשונות המושב, סיפרה על הגילגולים השונים
 שעברו עליו ממושב שיתופי עד למצבו כיום,  בדומה לשינויים המוכרים לנו כל כך מקרוב. שבו הביתה עייפים ומרוצים.

30.5 – טיול ותיקים נוסף יצא לדרך תחת שרביטן של תמנע ורותי פינקל ובהדרכתו של עמי הבלתי נלאה. בחניתה זכו לאירוח וסיפור מפיה של בת דודתו של עמי הארכיונאית של הקיבוץ. סופר על השנים הראשונות של הקיבוץ שהוקם במסגרת קיבוצי חומה ומגדל, סופר על החברים שנפלו על הגנת הנקודה ועל הדגם של חומה ומגדל שהוקם במקום כאתר הנצחה וכמקור משיכה למבקרים.. התחנה השנייה היתה הבית המצוייר המפורסם בשלומי עליו כבר סיפרנו בהרחבה בדיווח על טיול הגיבוש של בית המשרדים,
אך לשם תזכורת נוסיף רק שהציירת החלה לצייר רק בגיל 80 והמשיכה בעבודתה בכל מקום פנוי בבית כמעט עד יום מותה
בגיל 95. התחנה האחרונה המתוקה של הטיול היתה במפעל הגלידות החדש למדי בקיבוץ סאסא העונה לשם "בוזה". המנכ"ל והיוזם שלו ביקר בגלידריות ביתיות  רבות בכפרים באיטליה והביא את הרעיון ואת המידע לסאסא. מהטעימות להן זכו המטיילים עולה שמדובר בגלידות טעימות מאד במגוון רחב של טעמים. כמו כן מסתבר גם שיש כאלה שבכל זאת יודעים לקדם פרוייקטים ולהרוויח כסף…  הותיקים חזרו הביתה מלאי רשמים.

31.5 – לאחר הכנות קדחתניות ופירסום חובק עולם יצא לפועל הטיול של הקיבוץ לסחנה ובכך חודשה עוד מסורת שהיתה קיימת אצלנו בעבר ולא יצאה לפועל בשנים האחרונות. לא נוכל לספר על המשחק המקדים לפני ההגעה לסחנה, כי לא הצלחנו לקבל דיווח על כך, אך מהרגע שהקהל הרב של כ- 300 נפשות ויותר הגיע למקום היינו עדים לתכנית ערוכה להפליא, אירוע רודף אירוע, אוהלים מוקמים לאלה שהחליטו ללון במקום,עולזים ומשתוללים באתרי הרחצה השונים, מלקקים קרטיבים ונהנים מכל רגע.
אט אט עברו המתרחצים לאולם ארוחת הערב ושם המתינה להם ארוחה מגוונת, טעימה ונדיבה בטיבה ובכמותה. התרשמנו מהאוירה הטובה, מהאירגון המופתי, מרוח ההתנדבות ששרתה על המתנדבים הרבים שלקחו על עצמם את האירגון והביצוע. לאחר הארוחה ההתכנסות לקבלת השבת ולשירה בציבור בהנחיית הגרשונים. הקולות הרמים עלו לשמים. מי שנשאר ללון נהנה מליל קיץ קסום ומארוחת בוקר משותפת למחרת. שאפו למארגנים המסורים והמדוייקים, כל הכבוד לרבים שנענו ובאו ולאוירה הטובה שכולם נהנו ממנה. גם אנחנו יכולים! להתראות בשנה הבאה! לא לפספס!